(בווידיאו: ועדת ביטון מגישה את המלצותיה לשר החינוך נפתלי בנט, יולי האחרון)
שני מיליארד שקלים להגדלת משאבי המחקר, מיליארד שקלים לשילוב ערבים, חרדים ואתיופים באקדמיה ו-300 מיליון שקלים להגדלת מספר הסטודנטים הזרים בישראל אלו עיקרי תכנית החומש שהציגו הבוקר (שלישי) יו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר הוועדה לתכנן ולתקצוב (ות"ת) פרופ' יפה זילברשלץ. תכנית החומש לשש השנים הבאות תגדיל את תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בכשבעה מיליארד שקלים.
בסיס התקציב של מערכת ההשכלה הגבוהה יגדל כבר משנת הלימודים הקרובה, תשע"ז, בכ-450 מיליון שקלים ועד 1.8 מיליארד בתשפ"ב. כך, בעוד שש שנים תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לעמוד על כ-12 מיליארד שקלים - הגדול ביותר שהיה מאז הקמת המועצה להשכלה גבוהה.
עוד בוואלה! NEWS:
בנט: "לימודי היהדות חשובים יותר ממתמטיקה ומדעים"
"אנחנו לגן הרגיל": ראש העיר נהריה דילג על ביקור ילדים עם צרכים מיוחדים
דירוג אוניברסיטאות עולמי: העברית במקום הראשון בישראל
שני מיליארד שקלים מתוך התקציב ישמשו להגדלת המשאבים למחקר תחרותי ב"תחומי מחקר מובילי שינוי", כמו מדעי החיים, פיזיקה, כימיה, חברה ורוח ולפיתוח המחקר ב"ביג דאטא", בניסיון להפוך את ישראל למעצמה בתחום. 120 מיליון שקלים יושקעו בפיתוח קורסים מקוונים ש"ינגישו את הידע במערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים בארץ ובעולם ולאוכלוסיות רבות שאינן יכולות לפקוד את כתלי המוסדות".
כמו כן, יוקמו מעבדות חדשנות ליזמות לסטודנטים "שישפרו את חווית הלימוד בקמפוס ויאפשרו לסטודנטים לפתח רעיונות תוך קבלת סיוע מהמוסדות להשכלה גבוהה ומגורמים מחוצה לה". התכנית לשיפור איכות ההוראה, שהחלה בתכנית החומש הקודמת, תמשיך גם בשנים הקרובות ויוקצו לה כ-80 מיליון שקלים.
תכנית החומש שואפת להכפיל את מספר הסטודנטים הזרים בישראל, העומד על כ-12 אלף כיום לכ-25 אלף בתוך כחמש שנים, "תוך התמקדות בהבאת סטודנטים לתארים שניים, פוסט דוקטורנטים וסטודנטים לתקופות קצרות". במועצה להשכלה גבוהה צופים שמספר הסטודנטים הזרים לתואר שני יגדל מכ-1,600 היום לכ-3,000, כאשר קהלי היעד העיקריים לתואר שני הם סטודנטים מצטיינים מצפון אמריקה, סין והודו.
במקביל, מבקשים במועצה להשכלה גבוהה להגדיל את מספר הדוקטורנטים הזרים מכ-800 לכאלף, ומספר הפוסט-דוקטורנטים מכאלף עד ליותר מ-2,000. מספר הסטודנטים המגיעים לארץ לתקופות קצרות יגדל מכ-5,000 בשנה היום עד לכ-15 אלף בשנה. עלות פרק זה בתכנית תעמוד על 300 מיליון שקלים.
1.4 מיליארד שקלים יוקצו להגדלת מספר חברי הסגל והסטודנטים כאשר מחצית מהסכום מיועד לעידוד לימוד, הוראה ומחקר במקצועות הנדרשים למשק ושוק התעסוקה, ובכלל זה: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, מדעי המחשב ומערכות מידע. החלק השני ייועד לכל יתר המקצועות ויושם דגש על גיוס סטודנטים וסגל איכותי למדעי הרוח. כחלק מכך, מאה מיליון שקל יוקצו לקידום מדעי הרוח ולימודי היהדות.
70 מיליון שקלים לקידום נשים באקדמיה
פרק מיוחד וסכומי כסף גדולים יוקצו לקידום ושילוב בני מיעוטים במערכת. מטרת התכנית, שנאמדת בכמיליארד שקלים, היא להגדיל את שיעור הסטודנטים מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים מ-14% מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל היום, עד ל-17% בשנת 2022 .במגזר החרדי המטרה היא להגדיל את מספר הסטודנטים מ-12 אלף היום ל- 19 אלף סטודנטים בשנת תשפ"ב.
בנוסף, בחודשים הקרובים תוכן תכנית ייעודית לשילובם של יוצאי העדה האתיופית במערכת ההשכלה הגבוהה ולה מוקצים 95 מיליון שקלים. 70 מיליון שקלים יוקצו לקידום נשים באקדמיה.
"מדינת ישראל יוצאת היום לתכנית חומש שתפתח את המחקר והחוקרים הישראלים ותבטיח את המשך הקדמה והחדשנות של האקדמיה הישראלית בעולם", אמר בנט, "אנו מביאים למערכת שחוותה רק לא מזמן עשור אבוד, תקופה חדשה של חדשנות וקדמה. אנו מציבים רף גבוה יותר. לא על המחקר לבדו ניבחן, אלא גם על תרומתה של מערכת ההשכלה הגבוהה לצמצם את הפערים החברתיים בישראל".
"כפי שעשינו במערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי המתמטיקה, כך גם בהשכלה הגבוהה - לא נוותר על הרמה, על עומק ואיכות המחקר, אך לא נוותר גם על החוקר, על שילובם של החרדים, הערבים, יוצאי אתיופיה ובני הפריפריה", המשיך. "כשחתן פרס הנובל הבא יגיע משדרות וכלת מדלית פילדס תגיע מאלעד, כשפרס וולף יוענק לחוקר מרהט וכשהפקולטה לרפואה בתל אביב תהיה מלאה בסטודנטים מהפריפריה, אז נדע כי עמדנו ביעד, כי המוסד החשוב והרם הזה מילא את ייעודו החברתי".
"נצמצם את תופעת בריחת המוחות"
יו"ר ות"ת, פרופ' זילברשץ, הוסיפה: "התכנית הרב-שנתית החדשה מהוה הישג גדול: היא תזרים למערכת ההשכלה הגבוהה כשבעה מיליארד שקלים תוספתיים בשש השנים הקרובות ותעמיד את תקציב ההשכלה הגבוהה על הסכום הגבוה ביותר אי פעם. בשנת 2022 יגיע תקציב ההשכלה הגבוהה העומד היום על 10 מיליארד שקלים בשנה, לסכום של 12 מיליארד שקלים בשנה".
יו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות פרופ' שלמה גרוסמן בירך על המהלך ואמר כי "ההחלטה להסיר את החסמים ולהגדיל את מספרי הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במכללות הציבוריות תתן מענה הולם לביקוש הגובר ללימודים". לדבריו, המשאבים שיוקצו למכללות יושקעו בשיפור וחיזוק איכות ההוראה והמחקר לטובל הסגל האקדמי והסטודנטים.
"החלטת הממשלה על תוספת לתקציב תכנית הרב-שנתית מהווה הכרה בתרומה האסטרטגית של האקדמיה הישראלית ושל ההון האנושי שלה לחוסנה הלאומי של המדינה" טען פרופ' פרץ לביא, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, "מדובר בהישג משמעותי שיאפשר למוסדות האקדמיים להגדיל את ההשקעה בתשתיות המחקר, בהוראה ובחינוך האקדמי, ולהקצות משאבים לצמצום תופעת בריחת המוחות, להחזרת חוקרים מוכשרים מחו"ל, למאבק בחרם האקדמי ועוד. האקדמיה הישראלית היא שהפכה את מדינת ישראל ל-Start Up Nation, והתוספת התקציבית שתועבר למערכת ההשכלה הגבוהה תסייע לשמר את מעמדה כמעצמת היי-טק מובילה בתחום".
אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר אמר כי "משרד האוצר הכריז על צמצום אי-השוויון בישראל כיעד המרכזי שלו בתקציב המדינה לשנתיים הקרובות. המשרד רואה בחינוך בכלל ובהשכלה הגבוהה בפרט ככלים מרכזיים לחיזוק הצמיחה והפריון במשק ומתן שוויון הזדמנויות לכלל ילדי ישראל. לאור זאת, סיכמנו עם משרד החינוך על תכנית שתיתן למערכת ההשכלה הגבוהה את המשאבים הנדרשים לה להמשך צמיחה ושגשוג".
לדבריו, "התכנית כוללת מהלכים חדשניים לחיזוק הקשר בין תפוקות ההשכלה הגבוהה למשק בכל הנוגע להכשרת ההון האנושי, תכנית מפורטת להגברת תהליך הנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לכלל האוכלוסיות במדינה בדגש על שילוב האוכלוסייה החרדית ובני המיעוטים, ואת המשאבים הנדרשים להמשך המאמץ לחיזוק את המצוינות המחקרית של האקדמיה".