פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הימין תחילה: "הטיהור האתני" של נתניהו מכוון בעיקר ללייקים בישראל

      שאלת הישארותם של מתנחלים במדינה פלסטינית עתידית הועלתה עוד ב-2014, אז גרמה למשבר חריף בין ראש הממשלה והשר בנט - שהסתיים במהלך שעיקרו החלשת היריב מימין. כעת, הסוגיה מועלית שוב - אך מחמיצה את ההזדמנות להציב אתגר אמיתי לפלסטינים

      הימין תחילה: "הטיהור האתני" של נתניהו מכוון בעיקר ללייקים בישראל
      צילום: רוני כנפו, עריכת וידאו: ניר חן.

      (בווידיאו: ראיון לאולפן וואלה! NEWS עם השר צחי הנגבי)

      לפני כשנתיים וחצי, בחודש ינואר 2014, פרץ משבר חריף בקואליציה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו במשברים התכופים של השנה האחרונה, מי שמילא תפקיד מרכזי במשבר היה השר נפתלי בנט, אבל מה שהופך את האירועים לאקטואליים בעת הנוכחית הוא הנושא שעליו התקוטטו השניים - הצעה של נתניהו לאפשר למתנחלים להישאר בתחומיה של מדינה פלסטינית שתקום בעקבות הסכם שלום.

      הרעיון הזה חזר לפתע בסוף השבוע האחרון בעקבות הסרטון שהעלה ראש הממשלה לעמוד הפייסבוק שלו, ובו כינה את הרעיון לפנות התנחלויות "טיהור אתני", והציג שאלה לפלסטינים ולקהילה הבינלאומית - אם יש ערבים שהם אזרחי מדינת ישראל, למה שלא יהיו יהודים שיחיו בתחומי המדינה הפלסטינית?

      הסרטון גרר תגובות זועמות בעולם, כולל מצד הממשל האמריקני, בעיקר בשל בחירת המילים הפרובוקטיבית של נתניהו. מנקודת מבט אמריקנית, נתניהו בעצם האשים את הנשיאים ג'ורג' בוש הבן ורונלד רייגן, שבתקופות שלטונם ישראל פינתה התנחלויות מרצועת עזה ומחצי האי סיני, בתמיכה בטיהור אתני. אלא שלצד הזעם מוושינגטון, מעניינת גם השתיקה בתוך הקואליציה של נתניהו - הואיל ובפעם הקודמת שהוא העלה את הרעיון הזה, הדברים התנהלו אחרת לגמרי.

      עוד בנושא:
      ארה"ב על דברי נתניהו בדבר "טיהור אתני": "לא ראויים"
      ח"כ עודה על סרטון "הטיהור האתני": "נתניהו משכתב את ההיסטוריה"
      המכשול שמעכב את הסכם הסיוע - ומונע פגישה בין נתניהו לאובמה

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, לשכת רה"מ. יולי 2016 (רויטרס)
      לא בטוח שעימות עם הפלסטינים בנוגע לדברים שנאמרו בסרטון הוא הדרך הנכונה. נתניהו (צילום: רויטרס)

      הימים היו ימי המשא ומתן המתקדם שהוביל שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. בשיחות חשאיות שהתקיימו בלונדון בין שליחו המדיני של נתניהו, עו"ד יצחק מולכו, לבין אדם המקורב לאבו מאזן, הסכימו שני הנציגים לאמץ את גבולות 1967 כבסיס לגבול העתידי בין שתי המדינות. ישראל גם הביעה נכונות לקלוט לתחומיה פליטים פלסטינים במסגרת הסדר עתידי. כל זה קרה בשעה שבנט ומפלגתו, אז עם 12 מנדטים, חברים בממשלה - אבל ממודרים לחלוטין מהתהליך המדיני.

      תוך כדי ההתרחשויות הללו, הודלף מלשכת ראש הממשלה כי נתניהו הולך לדרוש מהפלסטינים לאפשר למתנחלים להישאר כאזרחים בתחומי המדינה הפלסטינית העתידית. בנט בתגובה פתח במתקפה חריפה והאשים את נתניהו ב"אובדן עשתונות ערכי" ובהפקרת אזרחים ישראלים לידיהם של מחבלים. "יהודים לא יחיו תחת שלטון פלסטיני", הזהיר בנט, "כי ירצחו אותם".

      נתניהו רתח על בנט ואיים לפטר אותו אם לא יתנצל על דבריו. לשכת ראש הממשלה האשימה את יו"ר הבית היהודי בחבלה בניסיון של ראש הממשלה "לחשוף את סרבנות השלום של הפלסטינים" וטענה כי בכך הוא החליש את עמדתה של ישראל במשא ומתן. אחרי כמה ימים של דרמה פוליטית מזויפת, בנט שחרר התנצלות רפה, נתניהו ירד מעץ הפיטורים והכול חזר לאשורו. בכיר אמריקני שליווה את הסאגה מקרוב העיד בזמנו ש"ברגע שנתניהו דרש מבנט התנצלות, במקום פשוט לפטר אותו, הבנו שהוא לא רציני. כל העסק היה פוליטי. אם אתה רוצה לפטר מישהו, אתה מפטר אותו, לא מאיים שתעשה את זה".

      יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט בכנס ראשי המפלגות באוניברסיטת תל אביב. פברואר 2015 (יותם רונן)
      ההצעה הייתה ספין שאחת ממטרותיו הן החלשת אויבו של נתניהו מימין. בנט (צילום: יותם רונן)

      הלקח המעניין מהסיבוב הקודם היה שמבחינת לשכת ראש הממשלה, הדרישה לאפשר לחלק מהמתנחלים - אלה שמתגוררים מחוץ ל"גושי ההתנחלויות" המיועדים להיות מסופחים לישראל - להישאר בהסדר עתידי בתחומי המדינה הפלסטינית, הייתה בעצם "ספין" פוליטי ולא עמדה עקרונית של ממש. המטרה הראשונה של הספין הזה הייתה לפגוע בסיכויי ההצלחה של המשא ומתן עם הפלסטינים (שבסוף הכשילו בעצמם את השיחות מסיבות אחרות לגמרי, כהרגלם), והמטרה השנייה - להחליש את בנט, האיום התמידי על נתניהו מתוך הימין הישראלי.

      אימוץ הסכם מ-1995 יכול להסב מבוכה רבה בהרבה לאבו מאזן

      אם נתניהו באמת היה רוצה לגרום לעולם לאמץ את העמדה שלפיה לא צריך לפנות בכוח את המתנחלים שחיים מחוץ לגושים, ושצריך למצוא פתרון יצירתי שיאפשר להם להישאר בבתיהם תחת שלטון פלסטיני, הרי שאין שום צורך בסרטון פייסבוק כדי לגרום לזה לקרות. נתניהו יכול במקום זאת להודיע שהוא מאמץ כבסיס למשא ומתן את "הסכם ביילין-אבו מאזן" משנת 1995, שבמסגרתו ניסו יוסי ביילין, אז סגן שר החוץ, ואבו מאזן, שהיה מסגני של יאסר ערפאת, לנסח טיוטה להסכם קבע ישראלי-פלסטיני.

      במסגרת ההסכם של ביילין ואבו-מאזן הוחלט כי למתנחלים שיישוביהם לא יסופחו לישראל אכן תהיה האפשרות להישאר בבתיהם במסגרת המדינה הפלסטינית. לא יתבצע מה שנתניהו מכנה "טיהור אתני", האשמה המופנית בעצם כלפי מנחם בגין ואריאל שרון, אך מצד שני, גם לא תתקיים בהתנחלויות התיישבות ליהודים בלבד. התנאי הפלסטיני להשארת ההתנחלויות במקומן, כולל מי מהתושבים היהודים שיבחרו להישאר, היה הפיכתן מיישובים שסגורים בפני ערבים ליישובים מעורבים, שבהם כל אדם - יהודי או פלסטיני - יכול לרכוש בית.

      אם נתניהו באמת מאמין שיש פה סוגיה עקרונית של זכויות אדם, הוא יכול לאמץ את ההצעה הזו ולגרום מבוכה רבה לאבו מאזן, שהסכים לפתרון הזה לפני שני עשורים, אבל כעת מתכחש לו ומתעקש שלא יהיו יהודים כלל במדינה הפלסטינית. זה יהיה מהלך מדיני שבאמת יאתגר את הפלסטינים, בניגוד לסרטון מסוף השבוע, שיגרוף המוני לייקים ותגובות אוהדות - אבל לא יגרום לאף גורם דיפלומטי בעולם להפעיל לחץ כלשהו על הפלסטינים.

      יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן נואם בעצרת הכללית של האו"ם, 30 בספטמבר 2015 (רויטרס)
      הסכים להצעה לכלול מתנחלים במדינה הפלסטינית - אך היום מתנער מכך. אבו מאזן (צילום: רויטרס)

      מעבר לכך, נתניהו צריך לחשוב פעמיים אם הוא באמת מעוניין לנתב את העימות המילולי עם הפלסטינים דווקא לזירה הזו. נקודות החולשה המרכזיות של הפלסטינים הן תמיכה בטרור, הסתה לאלימות ושחיתות וכישלון שלטוני עמוק ברשות הפלסטינית. כאשר ישראל מעלה את הבעיות הללו, גם מדינות שלרוב תומכות בפלסטינים, נאלצות להקשיב. לעומת זאת, כאשר ראש ממשלת ישראל מכנה צעד שהוא עצמו הצביע בעדו בעבר (נתניהו הצביע יותר מפעם אחת בעד ההתנתקות) כ"טיהור אתני", הדבר פותח פתח להשוואה פלסטינית בין חברון לחיפה ובין פאתי שכם לרחובות יפו. לא ברור איך זה משרת את ישראל, בלי קשר לעובדה שגם הפלסטינים עצמם לא מרוויחים מכך.

      בשורה התחתונה, הסרטון של נתניהו אמנם פורסם באנגלית, אבל הוא נראה כמו מהלך שמיועד בעיקר לצריכה פנימית בתוך ישראל. נפתלי בנט התחזק לאחרונה בסקרים, כידוע, וזו התפתחות שמאיימת על נתניהו כל עוד הוא מתעקש להישאר עמוק בימין ולא לשבור לכיוון המרכז. נתניהו יכול היה לחזור להתחייבויות שהציג מולכו בשיחות בינואר 2014, אבל במקום זאת, החליט להחיות מחדש את הוויכוח על שאלה שכל עוד אין התקדמות להסכם, היא לגמרי תיאורטית.