פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פוחת הסיכוי למתווה להצלת עמונה: פלסטינים טוענים לבעלות על השטח

      לקראת תום פרק הזמן שהקציב היועץ המשפטי לממשלה, הודיע ארגון "יש דין" כי אסף את תביעותיהם של כשני שליש מיורשיהם של בעלי הקרקעות באזור שאליו אמור להיות מועתק המאחז. לנוכח זאת, ייתכן שלא יתאפשר להחיל את נוהל נכסים נטושים עליהן

      פוחת הסיכוי למתווה להצלת עמונה: פלסטינים טוענים לבעלות על השטח

      (סרטון ההסברה שהוציאו מתנחלים נגד פינוי עמונה, אפריל 2016)

      פוחת הסיכוי להחלת נוהל נכסים נטושים על האדמות שאליהן יועתק מאחז עמונה שבבנימין – כך עולה מכתב התנגדות שהגיש היום (חמישי) ארגון "יש דין" למנהל האזרחי. בארגון טוענים כי בשבועות האחרונים נמצאו יורשיהם של בעלי קרוב ל-30 מתוך 35 חלקות שעליהן צפוי להיבנות המאחז. בנוסף לכך, הגישו בארגון תצלומי אוויר (תצ"א) של החלקות הנותרות, המוכיחים כי בעבר עובדה הקרקע שבשטחן.

      בחודש שעבר אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי יש לבחון את ההיתכנות ליישם את נוהל נכסים נטושים על חלקות האדמה בסביבת המאחז – במטרה להעביר אליהן את המבנים המוצבים במיקומו הנוכחי. זאת, בעקבות החלטת בג"ץ שניתנה לפני כשנתיים ולפיה יש לפנות את כלל המבנים בעמונה עד ל-25 בדצמבר 2016.

      על פי המתווה שגובש בישיבת צוות בין-משרדי, בהשתתפות פרקליט המדינה, שי ניצן וכן מנדלבליט בעצמו, אם לא יימצאו בעלי הקרקע המיועדת יוכלו תושבי המאחז להעתיק את המבנים אליה. מנדלבליט טרם אישר את המתווה ואף הגדיר אותו "סוגיה משפטית כבדת משקל", אך הקציב חודש לבחינת טענות תושבי הרשות הפלסטינית לבעלות על האדמות באזור.

      לקריאה נוספת:
      "יכול להגיע לתל אביב - אך לא לאדמה שלי": בעל הקרקע בעמונה מדבר
      היועמ"ש: ניתן לבחון את העתקת המאחז עמונה לשטח סמוך
      ההזדמנות האחרונה של תושבי עמונה להציל את הבית לפני הקרב על הפינוי

      עמונה תמונות תצלומי אוויר המראות שהחלקות עליהן הוגשה התנגדות היו מעובדות (צילום מסך , יש דין)
      תושבים הטוענים לבעלות על הקרקעות בקרבת עמונה (צילום: יש דין)

      הגדרת "נכסים נטושים" מתייחסת לנכסיהם של אנשים שעזבו את המדינה לשטחי מדינות עוינות במהלך מלחמת העצמאות, שאותם ניתן להפקיע על פי חוק. בעקבות החלטת היועץ המשפטי פרסם המנהל האזרחי פנייה בכלי התקשורת של הרשות למי שטוענים לבעלות על חלקות האדמה הסמוכות לעמונה. ארגון "יש דין" המייצג קבוצת תושבים מכפרים סמוכים, בהם סילוואד, עין יברוד וטייבה, הגיש התנגדות להכרזה על האדמות באזור כנכסים נטושים. בעבר פסל מנדלבליט יוזמות להכשרת המאחז, דוגמת "חוק ההסדרה" שהציעה ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), בשל היותו בלתי חוקתי.

      עמונה תמונות תצלומי אוויר המראות שהחלקות עליהן הוגשה התנגדות היו מעובדות (צילום מסך , יש דין)
      תצלום אוויר של אדמות באזור עמונה (צילום: יש דין)
      עמונה תמונות תצלומי אוויר המראות שהחלקות עליהן הוגשה התנגדות היו מעובדות (צילום מסך , יש דין)
      תצלום אוויר של אדמות באזור עמונה (צילום: יש דין)

      בעניין מרבית החלקות הוגשו במהלך החודש האחרון תביעות, על פי צו "נכסים נטושים" - שקובע כי נכס נטוש הוא נכס שבעליו החוקי עזב את האזור לפני, במהלך או אחרי 7 ביוני 1967. על פי הצו, נכס שקיים לו מחזיק ברשות או שקיימים יורשים לבעליו שמצויים באזור, לא נחשב נכס נטוש. לכן, הוכחת בעלות או חזקה בפועל באותן חלקות אינן מאפשרות את קידום המתווה המוצע.

      יש דין: "אין לאפשר גזל קרקעות חדש"

      "קודם מנעו ממני בכוח להגיע לאדמה שירשתי מאבא שלי, אחר כך מנעו ממני להגיע לאדמה של בעלי", אמרה מרים חמאד, תושבת סילוואד בת 81. חמאד היא אחת מבעלי האדמות שעתרו לבג"ץ כדי שיורה על פינוי עמונה. זאת, בשל העובדה כי המאחז הוקם בחלקו על קרקע שירשה מאביה. בנוסף לכך, אחת החלקות שאליהן הוצע להעביר את מבני המאחז הייתה שייכת לבעלה המנוח של חמאד. "האדמה בשבילי היא אורח חיים. אני זוכרת שבילדותי הייתי יום ולילה באדמה. המתנחלים, בחסות הצבא, לקחו לנו האדמה, אבל אני עדיין חולמת לחזור לאדמה ולגעת בה", הוסיפה.

      בארגון "יש דין" התריעו מפני ניסיון לעשות שימוש בצו בדבר נכסים נטושים כדי להקים התנחלויות חדשות או לעבות התנחלויות קיימות - דבר המנוגד לעמדת המדינה עוד משנות ה-80. "בנכסים נטושים ניתן לעשות שימוש זמני בלבד, באופן שייטיב עם בעליהם עד לשובם, ואין לשנות את ייעוד הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה", נמסר מהארגון.

      עמונה תמונות תצלומי אוויר המראות שהחלקות עליהן הוגשה התנגדות היו מעובדות (צילום מסך , יש דין)
      תצלום אוויר של אדמות באזור עמונה (צילום: יש דין)

      כמו כן, טוענים אנשי "יש דין" כי "הדרג הפוליטי מבקש לקדם פתרון על גבם של בעלי קרקעות פלסטינים". זאת, לדבריהם במטרה לעקוף את פסק הדין של בג"ץ בעניין עמונה "ותוך זלזול בוטה בו". בארגון הדגישו כי צו נכסים נטושים קובע כי יש להשיב את הקרקע לבעליה – במקרה שזה חוזר להתגורר באזור.

      "יש מידה לא מבוטלת של ציניות ברעיון להעניק את הקרקעות הללו לאנשים שכבר הוכיחו כי שלטון החוק לא חל עליהם, ולכן סביר להניח שגם בעתיד הם יסרבו להתפנות מהן", נמסר מהארגון. "על היועץ המשפטי להטיל את מלוא כובד משקלו ולמנוע את השימוש במתווה של נכסים נטושים, הן ביחס לעמונה והן בכלל. אין לאפשר גזל קרקעות חדש כדי 'לפתור' גזל קודם".

      מטה המאבק על עמונה: "מדובר בתביעות שקריות"

      ממטה המאבק על עמונה נמסר: "כפי שפורסם בכלי התקשורת המרכזיים וכפי שכולם יודעים, מדובר בתביעות שקריות שהוגשו במימון ובדחיפה של הרשות הפלסטינית שמשתפת פעולה עם ארגוני השמאל הקיצוני המשתפים פעולה עם האיחוד האירופי וכל אלה רוצים רק דבר אחד - למנוע מיהודים לגור ביהודה ושומרון". במטה המאבק האשימו את הארגונים בניצול מערכת המשפט כדי "להרוויח סיכוי להפיל ממשלה לאומית".

      בנוסף נמסר כי "רק חוק ההסדרה יעצור את הניצול לרעה של מערכת המשפט הישראלית לצורך הגשמת שאיפות לאומיות של גירוש ישראל מיהודה ושומרון והרס ההתיישבות".

      במטה המאבק טענו כי האחריות לעתיד עמונה נמצאת בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת המשפטים, איילת שקד, ושר הביטחון, אביגדור ליברמן, וכי "ציבור בוחרי המחנה הלאומי יבחן אותם אך ורק במבחן התוצאה".

      עוד נמסר כי "תושבי עמונה מודיעים לראש הממשלה ולשריו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: הגיעה השעה. אם לא יחוקק עם פתיחת מושב הכנסת הקרוב 'חוק ההסדרה' פנינו למאבק חסר פשרות שיזעק את זעקת כל תושבי יהודה ושומרון ויביע את מחאת כל מצביעי הימין".

      (עדכון ראשון: 20:24)