ההזדמנות האחרונה של תושבי עמונה להציל את הבית לפני הקרב על הפינוי

(סרטון של מטה המאבק של עמונה, אפריל 2016)

המאחז הבלתי חוקי עמונה שבשומרון מלא חיים בשעות אחר הצהריים. כמה אנשים חוזרים מהעבודה. ילדים מתרוצצים בין הקרוואנים, חלקם משחקים בגן השעשועים, שנבנה לאחרונה בעזרת תרומות שגייס מזכיר המאחז חנן שאער. התושבים מדברים על ההכנות לפתיחת שנת הלימודים במעון ובתלמוד התורה המקומי, וגם על שלוש חתונות של בני המקום שצפויות להתקיים בחודשיים הקרובים. דבר מכל אלה לא מרמז על כך שהמאחז עתיד להיהרס בעוד כחמישה חודשים, ב-25 בדצמבר 2016, עקב החלטת בג"ץ. לדברי שאער "היישוב משדר עסקים כרגיל וממשיך להתפתח", אך מתחת לפני השטח מתחוללת סערה.

ההחלטה על הפינוי התקבלה בבג"ץ בעקבות עתירה של ארגון זכויות האדם "יש דין", בשיתוף עם כמה בעלי קרקעות פלסטינים מהכפר סילוואד, שעל אדמותיהם או בסמוך להן נבנה המאחז. בשנת 2006 נהרסו תשעת מבני הקבע היחידים במקום מאותה סיבה, לאחר שעתירת "שלום עכשיו" בנושא התקבלה.

עוד בנושא:
רוב מתפקדי הבית היהודי והליכוד: פינוי עמונה יערער את הממשלה
נדחה הדיון ב"חוק ההסדרה" בוועדת השרים; מנדלבליט: "לא חוקתי"
"התיאבון של השמאל ילך ויגדל": מאחז עמונה נאבק להסדרת מעמדו

התושבים תלו תקוות בחוק ההסדרה, שנועד להכשיר מאחזים בלתי חוקיים תוך הפקעת אדמות של פלסטינים, אך כבר כמה שבועות נמנעים בבית היהודי ובליכוד להביא אותו להצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד סבורים כי החוק לא יכול לעבור והוא לא יעמוד במבחן בג"ץ, אך שניהם לא רוצים לשאת באחריות של הריסת עמונה.

המתנחלים בעמונה עוד רוצים להאמין שהחוק יעבור והם יישארו על הר בעל חצור, בבית שבו הם חיים כבר יותר מ-20 שנה. לפני כשבועיים עלה על הפרק פתרון נוסף לסוגיה הנפיצה, על פיו היישוב יועבר וימוקם על קרקעות שבעליהן נפקדים. הקרקעות יוחכרו למשך פרקי זמן מוגבלים, ואם יחזרו בעליהן או יורשיהן – הקרקע תימסר להם לאלתר והמבנים יועברו בהתאם לכך. התושבים אינם רוצים בחוסר הקביעות שהפתרון ייצור, אך פשרה זו עשויה להתקבל בסופו של דבר.

עם זאת, עדיין מוקדם לומר אם העברת המאחז תתאפשר. המהלך צריך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן גם לצלוח את מבחן בג"ץ, שספק אם יאשר הסדר כזה. ראש מטה המאבק של עמונה אביחי בוארון טען כי אינו מכיר את פרטי הפתרון החדש, אך הצהיר: "מבחינתנו שימצאו תרופה לבעיה, לא משנה באיזה גוון, ונשקול זאת. אחרת, יהיה פינוי בכפייה".

"אנחנו כאן בשם ערכים שאפשר לחלוק עליהם, אבל אל ערכים של ציונות והתיישבות ואי-גירושם של תושבים ממקום שהוקם על ידי ובמימון המדינה", אמר, והסביר כי "מעבר לאידיאולוגיה יש כאן גם עניין הומני לחלוטין - לא מגרשים אנשים מהבית שבו הם גרו 20 שנה. אם יש בעיה משפטית צריך לפתור אותה ולא להפיל עלינו את החורבן הזה".

בוארון הזכיר את הנקודה הבעייתית ביותר בסוגיית עמונה. מדינת ישראל, ולא לראשונה, מימנה את הקמת המאחז עמונה ואת פיתוחו. שר השיכון לשעבר נתן שרנסקי השקיע מיליונים מתקציב משרדו בתשתיות, תכניות בנייה קודמו, כבישים נסללו - והכל בתמיכת המדינה. לכן, תושבי המאחז סבורים כי המעמד החוקי של המאחז הוא לא בעיה שעליהם לפתור. הם לא מתכחשים לסטטוס של הקרקע ואף אמרו כי לו ידעו שמדובר בקרקע פרטית לא היו מתיישבים בה – אך לדבריהם הם אינם אחראים לטעות זו.

"המדינה טענה שהיא תמצא את הפתרון. אם זה היה קורה בכל מקום אחר בארץ היו מוצאים פתרון ואין מצב שהיו מפנים יישוב שלם. בגלל שאנחנו גרים ביהודה ושומרון אנחנו אזרחים סוג ב'? לנו אין זכויות אדם? אנחנו משלמים פחות מיסים? אנחנו עושים פחות מילואים?", תהה בוארון. "לא הגיוני שמדינת ישראל לא תדע לפתור את הבעיה בלי לגרום לאנשים טראומת עקירה מהמקום שבו הם בנו את ביתם וילדו את ילדיהם, ובו הם חיים כבר שנים ארוכות כל כך".

בתקופה האחרונה נרשמה מתיחות בין תושבי עמונה לבין תנועת אמנה, שפועלת להקמת התנחלויות חדשות ולפיתוח התנחלויות קיימות, והמזכ"ל שלה זאב חבר (זמביש). לדברי בוארון, מדובר בחילוקי דעות ענייניים. "אנחנו מאוד מכבדים את אמנה ואת העומד בראשה. יחד עם זאת, אנחנו חולקים מכל וכל על הפתרון של העתקת עמונה עשרות קילומטרים צפונה", אמר, והוסיף: "דווקא עכשיו, אחרי שנולד פתח להסדרה (בעזרת חוק ההסדרה – ש"ב), אנחנו קוראים לתנועת אמנה להצטרף אלינו למאבק ולא לחפש פתרונות חלופיים. אנחנו דופקים את הראש בקיר והצלחנו גם לגרום לסדקים. ואם אמנה תצטרף אלינו נצליח להבקיע אותו".

בציפיות שפיתח לגבי העברת חוק ההסדרה בוארון מסתמך על שרים וח"כים מהליכוד ומהבית היהודי, בהם יריב לוין, חיים כץ, זאב אלקין, נפתלי בנט, מירי רגב ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. כל אלה טענו לאחרונה כי הממשלה לא תאפשר את הריסת עמונה. ימים יגידו אם להבטחות האלו יש כיסוי. הערכה הרווחת היא כי מדובר בלא יותר מהבטחה על הקרח בחום של שיא הקיץ. בוארון מצדו, תולה את תקוותיו בכך שלפחות חלקם "יגידו שמימוש החלטת בג"ץ תפיל את הממשלה, וזה יוביל לפתרון".

מבחינת תושבי עמונה זמביש בתמונה – אבל לא במקום הנכון. הוא מקדם תכנית להקמת התנחלות חלופית ליד שבות רחל בבנימין, על שטח של אדמות מדינה. אמנם נעשים מהלכים להוצאת התכנית לפועל, וזמביש קיבל הבטחה כי לצד 40 יחידות הדיור שנדרשות כדי לאכלס את תושבי עמונה ייבנו עשרות נוספות, אך יעברו לפחות שלוש שנים עד לסיום הבנייה.

לפי תכניתו של זמביש, עד להשלמת הבנייה יגורו תושבי עמונה באתר קרוואנים זמני באזור התעשייה שילה. על תושבי עמונה הפתרון הזה לא מקובל. בשיחות איתם התברר כי לחלקם יש דירות במקומות אחרים והם לא מבקשים שידאגו לרווחתם, אלא יפעלו להשאירם בעמונה. אם יהיה פינוי, הם ידעו להסתדר.

תושבי עמונה אמנם מעריכים את זמביש ואת תנועת אמנה, אך על אף שהם לא אומרים זאת מתקבל הרושם שבעיניהם זמביש לא פועל לטובת התושבים. כמו במקרים אחרים הוא זיהה את הבעיה, וכעת מנסה לפעול לטובתו של כל מפעל ההתנחלויות – ולא לטובתם של האנשים המעורבים בעניין.

"אנחנו לא רוצים פיצוי על הבתים. וויתרנו על הנוחות האישית כדי לדבוק בדרך. לא נעבור לשבות רחל וחבל שמשלים את ראש הממשלה ואת שר הביטחון בעניין, זה פשוט לא יקרה", הבהיר בוארון. "אנחנו שמחים על הקמת יישובים חדשים אבל עצם קיומו של פתרון כזה פוגע במאבק שלנו להסדיר את עמונה, ולכן נעשה הכול כדי לעצור את הקמת היישוב ההוא. שאף אחד לא יספר שהוא דואג לנו".

גם מטה המאבק שבראשו עומד בוארון מתכונן לרגע האמת, ועל פי הערכותיו אם יהיה פינוי בכפייה יגיוע למאחז בין 15 ל-20 אלף תומכים. לטענתו, הם לא מעוניינים להשתמש באלימות ולא רוצים שמראות הפינוי של מבני הקבע בעמונה מ-2006 לא יחזרו, אך לדבריהם מדובר במחאה עממית ולא תהיה להם שום דרך לשלוט בכל גורם או אדם שיצטרף למאבק. כך או כך, הבהירו, הם לא יעזבו מרצון.

(עדכון ראשון: 23:51)