בבוקר יום שני, סייר מפקד גדוד רם של פיקוד העורף, סגן-אלוף יאיר פינטו, בגזרת רמאללה. לוחמיו, שעסקו בדיוק באותה השעה בפעילות מבצעית, לא היו יכולים לשער שהפעילות בשטחים תוסב בתוך שעות אחדות למאמצי חילוץ של ימים במעמקי ההריסות של החניון ברמת החייל בתל אביב.
"הגמישות היא הסוד שלנו", הסביר פינטו בריאיון לוואלה! NEWS את החלופה המהירה בין התפקידים. "מצד אחד לוחמים בפיקוד העורף שמבצעים כל מיני פעילויות במהלך היום והלילה. חמישה לילות בשבוע בממוצע עוסקים במעצרי מבוקשים וחיפוש אחרי אמצעי לחימה לעתים עם נשק שלוף, לעתים עם כדור בקנה. פתאום, אותו לוחם או לוחמת צריכים לעשות סוויץ' מטורף ולהגיע למקום אסון כחלק מההכשרה והאימונים שלהם, על מנת להציל חיים".
פינטו החל את שירותו הצבאי בגדוד דוכיפת שבחטיבת כפיר. אחרי שמילא כמה תפקידים, הגיע לחטיבת הסדירה של פיקוד העורף, שהוקמה ב-2015. בסמוך לקבלת הפיקוד על גדוד רם, הוא טס עם צוותי החילוץ וההצלה של הפיקוד לסייע ברעידת האדמה הקטלנית בנפאל, שם עמל גם על איתורו גופתו של אור אסרף, שהיה לוחם ביחידת אגוז.
עוד בנושא:
מנכ"ל "דניה סיבוס" בדיון החירום: "הכשל היה הנדסי, לא בטיחותי"
קריסת החניון בתל אביב: הותרו לפרסום שמות ההרוגים באסון
משפחת ההרוג מדברת לראשונה: "אולג עבד כדי לממן טיפול לבנו שבתרדמת"
מפקד הגדוד הגיע ראשון מרמאללה לתל אביב מקרב הכוחות הסדירים. "אתה מגיע לאתר ורואה הרס כבד", שחזר את הרגעים הראשונים. "סיוט לכל מחלץ. הכול נקבר לקומה אחת. מתחת לזה קבורים אנשים. אני רואה שצריך הרבה כוחות ומבין מהר מאוד שצריך לעבוד עם הרבה ידיים. ממש חפירות עם הידיים בחול. זה בא לידי ביטוי בהרבה כוח אדם, ובין היתר בשימוש באמצעים מקצועיים כמו כלי חיתוך, כלי שבירה וקידוח - שמצריכים כוח אדם מיומן".
17 לוחמים הגיעו עם סא"ל פינטו בכוח הראשוני, ואחריהם הצטרפו 33 חיילים נוספים מהגדוד ובהם מחלצים, רופא, פרמדיקים, ומהנדסים. אליהם הצטרפו במקביל לוחמי גדוד תבור - גדוד סדיר נוסף של פיקוד העורף. "נערכנו להוציא את כל הגדוד מתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון כדי לתת כתף במשימות החילוץ וההצלה", הסביר סא"ל פינטו. "אנחנו מוכשרים למעבר הזה. זו התכלית שלנו, בסופו של דבר".
מהנדסי פיקוד העורף, חלקם משרתי מילואים שהוקפצו אל הזירה, בחנו את המבנה והודיעו כי חלקים ממנו עלולים להמשיך לקרוס. אלוף פיקוד העורף יואל סטריק שהגיע אל השטח ריכז את הפיקוד הבכיר בשטח והנחה על דגשי בטיחות. "קודם כל ביטחון כוחותינו", חידד האלוף למפקדים מלאי המוטיבציה לאתר אזרחים נעדרים בחיים.
"בהתחלה הייתה תחושה שעוד רגע זה יקרוס. אתה רץ קדימה. היו סיכונים", תאר מג"ד רם את התחושות מעומק הבור שנפער באדמה. "נאלצנו להיכנס למנהרות שנחפרו כדי להגיע לעומק, לחללים, לזהות סימן חיים. כמו ב'קדימה הסתער', המפקדים הלכו בראש. אני, כמג"ד, נכנסתי ראשון למשימה של הגדוד כדי לראות מה אפשר לעשות. במקום מסוים, כשהיינו צריכים גוף קטן וקומפקטי נכנס אחד הלוחמים כדי לזהות חלל אוויר. עוד סיכוי למצוא חיים".
הפעולות של גדוד רם יחד עם לוחמים מגדוד תבור נמשכו אל תוך הלילה, עד שהפיקוד הבכיר החליט להקפיץ אל הזירה לוחמים נוספים מגדוד תבור, שהיה באמצע אימון. זאת, במקום לשלב את כל גדוד רם - שהיה שקוע במשימות בט"ש (ביטחון שוטף) באוגדת יו"ש.
כל בניין שמיועד להריסה הופך לאתר אימונים
עבור הלוחמים, הייתה זו התנסות מאסיבית לקראת מה שמצפה להם אם תיכנס ישראל למלחמה רוויית טילים או תיתקף רעידת אדמה. בצה"ל מעריכים כי במלחמה עתידית עם חיזבאללה ישוגרו יותר מאלף טילים ביממה לעבר ישראל - חלקם ייורטו על ידי סוללות כיפת ברזל, חלקם יפלו בים או בשטחים פתוחים, אך חלקם יפגע ישירות במבנים ויזרע הרס רב. אחוז אחד מהם יפגע, לפי הערכות מערכת הביטחון, בבניינים גבוהים, מה שייצור אתרי הרס מורכבים. מדי שנה מתרגלים הכוחות בסדיר ובמילואים בפיקוד העורך תרחישים שונים, כשכל בניין שמיועד להריסה הופך לזירת אימונים. קריסת החניון ממחישה יותר מכל את הקושי והרגישות שיידרשו מהמלחצים הפועלים נגד הזמן במטרה להציל חיים.
"כשבניין נפגע מטיל יש קומה שהיא נפגעת עיקרית, אבל בחניון קרסו כמה קומות ומדובר באתר חילוץ מאוד מורכב. זה דומה לוורסאי, אף שבאולם ורסאי היו יותר נפגעים ויותר לכודים. תא השטח באולם היה קטן וכאן הוא גדול, זה קושי גדול למחלצים", הסביר פינטו. "לצורך המשימה אנחנו מפעילים אמצעים חדשים באתר. לדוגמה, מערכת מיוחדת שיודעת לאכן מכשירים סלולריים באתר כדי למצוא סימני חיים. היא עבדה בפעם ראשונה בצורה מבצעית".
למרות הקושי, אתרי הרס כמו ברמת החייל, מביאים איתם תובנות מבצעיות מוחשיות. כך למשל, הפך גרם המדרגות בחניון למוצג חשוב. למרות ההרס הכבד, נשאר פיר המדרגות על תלו ולא קרס. קצינים בפיקוד העורף הדגישו כי ההנחיות בחירום מקבלות תוקף: "כשאנחנו אומרים לאזרחים שאין להם ממ"ד ללכת חדרי המדרגות בזמן אזעקה, זו ההוכחה להנחיה. ליציבות של חדרי המדרגות".
סא"ל פינטו הסביר כי במקרה של מלחמה או רעידת אדמה, החטיבות הסדירות לא עומדות לבדן. גדודים נוספים מאומנים של פיקוד העורף יכולים להעניק מענה רחב יותר, ובמשרד הביטחון ובצה"ל מצפים במקרי חירום מהרשויות המקומיות ומהאזרחים לתת כתף.
בשעות אלה, עבודות החילוץ של שלושת הלכודים שנותרו בהריסות נמשכות. גדוד רם חזר ליו"ש, וחסרי תהילה, הם ימשיכו בתעסוקה המבצעית הסיזיפית. בעוד חודשים אחדים הם יצאו לאימון שיכלול שימוש באמצעי לחימה, לחימה בשטח בנוי ולחימה בשטחים פתוחים, אך לצד זה ירעננו את מיומנויות החילוץ וההצלה.
"אנחנו לא גולני. אנחנו גדוד חילוץ והצלה של פיקוד העורף, שמורכב מלוחמים ולוחמות שפועלים כמו לוחמי חי"ר - אבל ברעידות אדמה או במלחמה יש להם משימה שיחידות אחרות לא עושות", אמר מפקד הגדוד בגאווה. "אנחנו מעדיפים להיות צנועים ולא להרחיב על התרומה שלנו ללחימה בטרור. מה שהכי מדהים אותי זה לראות לוחמים שבאו לתרום 200% באתר ההרס. קשה להסביר את זה, אבל בלילה הם עשו בט"ש. חלקם תוך שעה וחצי ירדו ממחסום והסבירו להם שהם צריכים לעלות על וסט כתום וללכת להציל חיים. הם מניחים את הנשק מאחור ויוצאים. לא ראיתי התלבטות. לא שאלות כמו 'מה אני עושה עכשיו?'. החשיבות ברורה לכולם. האם אני מאוכזב? ברור שהתכלית שלך המטרה שלך זה למצוא חיים. יש אכזבה ברורה, כי אלו הערכים שעליהם אנחנו מגדלים את הלוחמים".