מי שהתגעגע לימי ברית המועצות, קיבל טעימה ממנה בשבוע האחרון באחת מהרפובליקות שהתפרקו ממנה בתחילת שנות ה-90. ביום שישי, לאחר ימים של שמועות, אישרה ממשלת אוזבקיסטן כי השליט אסלאם קרימוב בן ה-78 מת כתוצאה משבץ מוחי. במדינה בלי תקשורת חופשית וללא אופוזיציה כלל, עצם מסירת הפרטים על מצבו הבריאותי בשבוע החולף הייתה סימן לכך שהדיקטטור קרוב לסופו.
קרימוב הנהיג את אחד המשטרים המסוגרים ביותר בעולם במשך 27 שנות שלטונו. הוא היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית של אוזבקיסטן ב-1989, כשהייתה עוד חלק מהאימפריה הסובייטית המתפוררת, והכריז על עצמאות שנתיים לאחר מכן.
הרודן לא הכשיר יורש והותיר את המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה, המשתרעת על דרך המשי ומשמשת נקודת חיבור בין סין לאירופה, בחוסר ודאות. בעבר נחשבה בתו הבכורה גולנרה כמי שתיכנס לנעליו, אולם היא נעלמה וככל הנראה נמצאת במעצר בית מאז 2014.
עוד בנושא:
בת הרודן מאוזבקיסטן מפריכה שמועות על מותו: "הוא מתאושש מהשבץ"
ממשלת אוזבקיסטן מאשרת: נשיא המדינה אסלאם קרימוב מת בגיל 78
"מה נעשה בלעדיך?": תומכיו של שליט אוזבקיסטן מתאבלים על מותו
לאוזבקיסטן, שרוב מוחלט מתושביה הם מוסלמים, חשיבות אסטרטגית וכלכלית רבה. היא גובלת באפגניסטן הכאוטית וקרימוב הזהיר לא פעם כי האלימות השוטפת אותה עלולה לגלוש גם לגבולותיה. המסר המאיים שהעביר בנאום בפרלמנט ב-1996, שלפיו יש לירות בראשיהם של "טרוריסטים" הפך למציאות תשע שנים לאחר מכן.
ב-2005 הסתיימה מחאה אזרחית נדירה במרחץ דמים. מאות בני אדם נטבחו בידי כוחות הביטחון בעיר אנדיז'אן ביום אחד בחודש מאי. היו אלו השנים של "המהפכות הצבעוניות", חילופי השלטון במדינות ברית המועצות לשעבר שהתרחקו מהשפעתה של מוסקבה והתקרבו אל חיק המערב. קרימוב לא הותיר ולו פתח זעיר לאפשרות שיודח, כפי שקרה למנהיגים בקירגיזסטן השכנה, בגיאורגיה ובאוקראינה רק כמה חודשים קודם לכן.
ההפגנות השלוות דוכאו במהירות והשליט טען כי המפגינים היו חברי "התנועה האסלאמית של אוזבקיסטן", ארגון אסלאמסטי שנהנה משלטון טליבאן באפגניסטן השכנה וכמעט הצליח להתנקש בחייו של קרימוב. אלפי בני אדם נכלאו, חוסלו או הוגלו באשמת קשרים לארגון שבשנים האחרונות התקרב ל"מדינה האסלאמית" (דאעש), אף שסביר שהרשויות הגזימו במידת האיום הנשקף למדינה במטרה להצדיק את שלטון הפחד שהטילו על האזרחים.
כך או כך, אוזבקיסטן נותרה יציבה בהשוואה ליתר מדינות האזור. שפע משאביה הטבעיים, כמו גם מיקומה הגיאוגרפי, הובילו לתחרות בין המעצמות על ההשפעה עליה, אולם קרימוב בעל האגו תמרן בין סין, רוסיה וארצות הברית.
כשסר חינה של ארצות הברית בעיניו, הוא סגר בסיס אווירי אמריקני שהוקם בשטחה של אוזבקיסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר. המערב הטיל על המדינה סנקציות בשל הפגיעה המתמשכת בזכויות אדם ובתגובה חיפש קרימוב את המטריה הרוסית - רק כדי להשעות ב-2012 את חברותה של המדינה בארגון אמנת הביטחון הקולקטיבי, המקבילה הרוסית לנאט"ו שבה חברות כמה רפובליקות סובייטיות לשעבר.
עם הזמן פחת הלחץ מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי. המלחמה הבלתי-נגמרת באפגניסטן אילצה את המערב להתפשר על זכויות אדם, ובתמורה סיפק קרימוב נתיב אווירי לכוחות הקואליציה המסייעים לקאבול. כולן היו זקוקות לו, והוא ידע לנצל זאת מבלי לשחרר את הרסן.
השלטון הסטליניסטי שהנהיג והתבטא ב"ניצחונות" מוחצים בבחירות התאפיין באחוזי תמיכה אסטרונומיים. מצג השווא של משטר קרימוב הגיע עד כדי אבסורד, כך שאפילו יריביו המלאכותיים, שקיבלו פירורי קולות, צידדו במדיניותו במהלך הקמפיין המזויף. לכן, מתבקש היה שיותיר אחריו יורש, נצר למשפחתו, אולם לנשיא אוזבקיסטן לא היו בנים, אלא שתי בנות.
הבכורה, גולנרה, הייתה דמות מרכזית במשטר וחלשה על רשת של סחר בנשים שהועסקו בזנות במדינות המפרץ. היא הועלמה ב-2014 וככל הנראה נתונה מאז במעצר בית, לאחר שהחלה למתוח ביקורת על גורמים בכירים בממשל של אביה, שמאס בנהנתנות שלה. גולנרה לא נכחה בהלוויה, אך אחותה הצעירה יוליה קרימובה השתתפה בה לצד אמה. יוליה הייתה היחידה שהתייחסה בקולה למצבו של אביה בשבוע שעבר ואף רמזה שהוא משתפר - מה שהתברר לבסוף כהצהרה ריקה מתוכן.
המסר הברור של פוטין
קרימוב חלף מהעולם בתום שנים של דיווחים על מצב בריאותי רופף ומותו הוסתר במשך כמה ימים, כפי שנהגה ברית המועצות לעשות כל עת שאחד ממנהיגיה מת. כיאה למשטרים בגוון סובייטי, אפשר ללמוד מי יהיה השליט הבא לפי מיקומו בטקס ההלוויה. המועמד הבולט, כך לפי הסימנים בשטח, הוא ראש הממשלה.
שבקט מירזייאיב הוביל את טקס קבורתו של הרודן וקיבל את פניהם של המנהיגים השונים שכיתתו את רגליהם למדינה. הוא מכהן בתפקידו מאז 2003, היה משרת נאמן של קרימוב והאחראי על מגזר החקלאות החשוב. יתרה מזאת, הוא זוכה לתמיכתו של ראש שירות הביטחון הלאומי (SNB) רוסטאם אינויאטוב, שנחשב לאיש החזק ביותר אחרי קרימוב עצמו.
אינויאטוב בן ה-72 מפקד זה 21 שנה על הגוף שמשמש לפי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים משטרה חשאית. בפועל הוא שולט גם על הצבא ועל המשטרה, ולשמחתו של ראש הממשלה הוא ככל הידוע לא מעוניין בתפקיד וביציאה מהצללים.
עוד בכיר שהוזכר כיורש אפשרי הוא שר האוצר, רוסטם אזימוב. בשונה מראש הממשלה, הוא נתפס כבעל עמדות פרו-מערביות יותר וניהל שיחות עם המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים סביב הצורך של המדינה המבודדת לנקוט רפורמות מקיפות, כדי להביא להגברת הצמיחה של כלכלתה המדשדשת.
ייתכן שניתן לדעת מהו הפור שנפל לפי ביקורו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שהגיע אתמול לאוזבקיסטן. הוא אמנם נפקד מההלוויה בשל השתתפותו בפסגת ה-G20, אך הניח זר על קברו הטרי של קרימוב. בברכת רודן אחד למשנהו, הוקיר פוטין את מדיניותו של השליט המנוח ואיחל כי מירזייאיב, שקיבל את פניו, ימשיך באותו קו.
דבריו של נשיא רוסיה, שהוכיח כי אינו מוכן לוותר על החצר האחורית שלו גם במחיר של התערבות צבאית, נשמעו מכוונים למי שאמור להנהיג את הרפובליקה הסובייטית לשעבר. ראש הממשלה הוותיק אמר כי לביקור יש "משמעות רבה" וכי הוא מקווה לשיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות.
בניגוד לרוסיה, ששלחה להלוויה את ראש הממשלה דימיטרי מדבדב והביעה תנחומים על לכתו של קרימוב, נשיא ארצות הברית ברק אובמה הסתפק בהודעה קצרה ולקונית. לא היו במילותיו דברי שבח לרודן, אלא רק מסר שלפיו וושינגטון מחויבת לשיתוף פעולה עם טשקנט - בדגש על "עתיד המבוסס על זכויות לכל האזרחים". הנשיא החדש טרם הוכרז רשמית, אך נראה שהוא יחסה בצלה של מוסקבה, עם קצת פחות יכולת לרקוד על כמה מעצמות בו זמנית.