דוח חדש של עמותת "עיר עמים" מציג נתונים לפיהם המחסור הגדל בכיתות לימוד במזרח ירושלים הוביל לכך שמספר התלמידים בחינוך הלא-רשמי גדל על חשבון בתי הספר הרשמיים. על פי הדוח, 43,102 תלמידים, המהווים 41% מילדי מזרח ירושלים, למדו בשנת 2016 בחינוך הערבי המוכר שאינו רשמי - לעומת 43,074 תלמידים (40.9%) שלמדו בחינוך המוכר הרשמי.
מספר התלמידים בחינוך הפרטי במזרח הבירה גדל ב-2016 ב-1,800 ילדים והוא עומד השנה על 19,035. על פי הדוח, מגמת העלייה במספר תלמידי החינוך שאינו רשמי נמשכת זה 15 שנה. עוד עולה מהנתונים כי 23,500 ילדים אינם רשומים במסגרת לימודים ידועה. הנתונים מחושבים כפער בין מספר הילדים שעליו דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין מספר התלמידים המוכר בעיריית ירושלים.
עוד בוואלה! NEWS:
ליברמן על החזרת גופות החיילים: "לצבא יש מחויבות להחזיר כל שבוי"
הנהג החשוד בהריגת אישה בכביש החוף: "לא ישנתי 27 שעות, אני מצטער"
עמיר מולנר השתין בתחנת המשטרה - אך בית המשפט שחרר אותו לביתו
בשכונות מזרח ירושלים חסרות 2,672 כיתות לימוד, וזאת, על פי מחברי הדוח, על אף שתמה תקופת חמש השנים שהקציב בג"ץ לעירייה ולמשרד החינוך כדי לפעול בעניין. לפי נתוני "עיר עמים", קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה במזרח העיר מצריך 70 כיתות חדשות מדי שנה, אך קצב הבנייה בין השנים 2001 ו-2016 עומד על 37 כיתות בשנה בלבד.
עוד עלה מהדוח כי 36% מילדי מזרח ירושלים אינם מסיימים 12 שנות לימוד, ומרבית הנשירה מתרחשת בחטיבה העליונה. בידי העירייה עלה לבלום מעט את הנשירה במעבר לחטיבת הביניים, כך שבמעבר לכיתה ט' נושר אחוז אחד בלבד מהתלמידים. זאת, בעוד במעבר לכיתה י' עולה שיעור הנושרים לכדי 21% מהתלמידים. במעבר לכיתה י"א יורד שיעור הנושרים ל-13%, ובמעבר לכיתה י"ב הוא עומד על 9% מהתלמידים. בסך הכול, בכל שנה נושרים מעל 1,300 תלמידים ממערכת החינוך במזרח ירושלים.
"זכותה של הקהילה הפלסטינית למערכת חינוך ראויה"
ב"עיר עמים" טוענים כי למרות שיעור הנשירה הגבוה מהלימודים ישנם פערים גדולים במספר התכניות למניעת התפועה בין מערב העיר למזרחה. כך, למשל, בחינוך היהודי בירושלים מופעלות 21 תכניות כלליות למניעת נשירה, לעומת שמונה בלבד בחינוך הערבי.
עו"ד אשרת מימון, מנהלת המחלקה לפיתוח מדיניות בעמותה ומחברת הדוח, אמרה כי "עם תום חמש השנים מאז פסיקת בג"ץ, ו-50 שנים לאחר סיפוחה של מזרח ירושלים, מערכת החינוך בעיר מתמודדת מצד אחד עם הזנחה גוברת, ומצד שני עם מכבש הלחצים שמפעילים משרד החינוך והמשרד לענייני ירושלים, בניסיון לכפות את לימודי התכנית הישראלית על הקהילה הלאומית הפלסטינית בעיר".
לדברי מימון, "ירושלים משוועת למדיניות המטפחת אופק חיובי - את זכותה של הקהילה הפלסטינית בירושלים למערכת חינוך תקינה וראויה לרבבות ילדיה. קודם כל תשתיתית, אך גם כזו המכבדת את התרבות, את המורשת ואת הזהות הקהילתית".
