עריפת ראש, כיתת יורים, תאי גזים, כיסא חשמלי, תלייה וזריקת רעל הן חלק מהשיטות המשמשות מדינות שונות ברחבי העולם, שעדיין גוזרות עונש מוות. בשנים האחרונות העונש צבר מחדש פופולריות באזורים שונים בעולם, בעיקר אלו שעוברים מלחמות אזרחים ומתקפות טרור חוזרות ונשנות. אם זה עונש יעיל, זאת כבר סוגיה אחרת.
הדוח האחרון של ארגון זכויות האדם אמנסטי הצביע על עלייה חדה במספר ההוצאות להורג ברחבי העולם, שהרקיע לשיא של 26 שנה. לפחות 1,634 איש נענשו במיתה ב-2015, 90% מהם בשלוש מדינות בלבד: איראן - במקום הראשון - ואחריהן פקיסטן וערב הסעודית. סין לא נכללת ברשימה מאחר שנתונים על מספר הנידונים למוות הם סוד מדינה, אולם לפי ההערכות היא שומרת על המקום הראשון המפוקפק. מנגד, ארבע מדינות הוציאו את עונש המוות מספר החוקים שלהן כך שיותר מחצי ממדינות העולם כבר אינן יכולות להוציא להורג, גם תיאורטית.
איראן מוסיפה להוציא להורג בני אדם בקצב מדאיג - 977 ב-2015 לבדה. לא מעט מהם הם עברייני נוער - מי שביצעו את העבירה שבגינה הורשעו כשהיו בני 18 ומטה. מרבית הפושעים שנשלחים אל מותם ברפובליקה האסלאמית הם עברייני סמים, אולם גם לוחמי גרילה ו"בוגדים" זוכים לנחת זרועה של מערכת המשפט הנוקשה. החודש נתלה מדען הגרעין שאהרם אמירי, שהורשע בריגול ובמסירת סודות מדינה לארצות הברית.
פקיסטן טיפסה במעלה הטבלה לאחר שחידשה את עונש המוות בסוף 2014, בעקבות מתקפת הטרור הקטלנית בבית הספר הצבאי בפשוואר. בתחילה הוצאו להורג רק מורשעים בעבירות טרור, אך בהמשך קיבלה הממשלה תיאבון ותלתה גם רוצחים ואזרחים ש"חיללו את הקודש".
בערב הסעודית זינק אשתקד מספר ההוצאות להורג ב-76%. תחת ידו הנוקשה של המלך סלמאן, שירש את השלטון בתחילת השנה שעברה, לפחות 158 אסירים איבדו את חייהם, שיא של 20 שנה בממלכה הסונית. ביום השני של 2016, ריאד הראתה כי היד הקשה כאן כדי להישאר. 47 נידונים למוות שהורשעו בטרור, בהם איש הדת השיעי הבכיר נימר באקר א-נימר, הוצאו להורג בו-זמנית - המספר הגבוה ביותר של מוצאים להורג ביום אחד במדינה מאז 1980.
בעקבות הוצאתו להורג של א-נימר הדרדרו היחסים בין ערב הסעודית לאיראן. מפגינים זועמים הסתערו על השגרירות בטהראן ועל הקונסולייה במשהד ובתגובה, הובילה ריאד מהלך בקרב מדינות ערביות ומוסלמיות רבות לניתוק היחסים עם הרפובליקה האסלאמית או לכל הפחות לצמצומם.
ארגוני זכויות אדם, בהם אמנסטי, מתנגדים לעונש מוות באשר הוא וטוענים כי מדובר בעונש לא הומני. לכל הפחות, הם טוענים, על המדינות שעדיין מוציאות להורג אסירים לעשות זאת בהתאם לחוק הבינלאומי, הקובע כי ניתן להטיל עונש מוות רק בגין "פשעים חמורים" ועל מי שלא היה מתחת לגיל 18 בעת ביצוע הפשע. העבירות שגוררות עונש מוות במדינות שונות הן בין היתר סחר בסמים, ניאוף, נטיות חד-מיניות, שחיתות, "חילול הקודש" וביקורת על המנהיג.
גם מספר המדינות הכולל שבשטחן הוצאו להורג אסירים עלה מ-22 ב-2014, ל-25 בשנה שעברה. לפחות שש מדינות חידשו את ההוצאות להורג - בנגלדש, צ'אד, הודו, אינדונזיה, עומאן ודרום סודאן, ולפחות על 1,998 איש ברחבי העולם נגזר עונש מוות אשתקד. עוד 20,292 נידונים למוות המתינו לביצוע עונשם בסוף 2015.
השינוי לרעה מתבטא בעיקר במדינות באפריקה, במזרח התיכון ובדרום-מזרח אסיה. השלטונות במדינות אלו - רובם סמכותניים ולא דמוקרטיים - לא מצליחים למצוא פתרונות אמיתיים לבעיות שונות שמתחוללות בשטחן - מטרור ועד סחר בסמים. בימים אלו מפציר האו"ם באיים המלדיביים, שחוו זעזועים פוליטיים בחודשים האחרונים, לחוס על חייהם של שלושה נידונים למוות, בהם צעיר שהורשע ברצח פוליטיקאי. אם עונשם ייצא אל הפועל, יהיו אלו ההוצאות להורג הראשונות במדינה זה 60 שנה.
כשהתסכול הציבורי כלפי המנהיגים גדל, דרך קלה היא לפרוט על רגשות הנקם והכעס ולמצוא שעירים לעזאזל. עיראק היא דוגמה בולטת לכך. שנתיים וחצי אל תוך מלחמה עקובה מדם עם "המדינה האסלאמית" (דאעש) ובגדאד אינה מצליחה למגר את הפיגועים הקטלניים שמוציאים לפועל אנשי הארגון. תוך איבוד שטחים נרחב ומתמשך, אנשי דאעש מתמקדים בזריעת הרס וכאוס באמצעות מתקפות טרור בערים הגדולות. המתקפה הקשה ביותר התרחשה ביולי, כאשר משאית תופת עמוסה בחומרי נפץ התפוצצה בלב שוק בשכונה שיעית בבגדאד. יותר מ-320 איש נהרגו, במה שהפך לפיגוע הקטלני ביותר בתולדות המדינה.
הזעם של התושבים הופנה לראש הממשלה חיידר אל-עבאדי ולשריו, שפעם נוספת כשלו בהגנתם על עיר הבירה. על מנת לשכך את הכעס, הודיע ראש הממשלה על האצת ההוצאות להורג של פעילי דאעש וחמישה מהם, שנידונו למוות, נתלו. תמונותיהם ללא רוח חיים שודרו בטלוויזיה הממלכתית, אך הן לא הצליחו - או יצליחו - למנוע את הפיגוע הבא.
גל נוסף של הוצאות להורג במדינה צפוי בימים הקרובים, לאחר שהנשיא פואד מעסום אישר את עונש המוות שהושת על 36 לוחמי דאעש. הקבוצה הורשעה בהשתתפות בטבח של אנשי הארגון ב-1,700 חיילים, רובם שיעים, לאחר השתלטות על בסיס ליד תכרית בקיץ 2014, אז פתח דאעש במסע הכיבושים שלו. הביקורת מצד ארגוני זכויות אדם על כך שחלק מההודאות הוצאו בכפייה מהנידונים למוות לא הניאו את הנשיא מלחתום על הצו.
סוגיית עונש המוות שבה לאחרונה אל סדר היום גם במדינות שבהן הוא לא קיים עוד או קיים רק על הנייר. טורקיה יצרה משבר דיפלומטי חריף בעקבות איומיה לחוקק מחדש חוק שיאפשר הוצאות להורג למשתתפי ניסיון ההפיכה. האיחוד האירופי הזהיר כי אם אנקרה אכן תחזיר את העונש לספר החוקים שלה, המשא ומתן על הצטרפותה לגוש יתבטל באופן מידי. טורקיה ביטלה את עונש המוות ב-2004, במסגרת הניסיונות להתקרב לאירופה, אולם הלך הרוח הציבורי השתנה מאז.
הנשיא רג'פ טייפ ארדואן הצהיר כי אם האזרחים ידרשו זאת, על הפרלמנט להחזיר את עונש המוות. עם זאת, הוא הפחית את העיסוק בכך בשבועיים האחרונים והממשלה מעט נסוגה מכך. הפעם האחרונה בה התבצעה הוצאה להורג במדינה הייתה ב-1984, אז נתלה מנהיג ארגון שמאל בידי ההנהגה הצבאית, שעלתה לשלטון בהפיכה ארבע שנים קודם לכן.
לא רק טורקיה העלתה את הרעיון לאחרונה, אלא גם הונגריה, חברת אותו איחוד שהוקיע את הערותיה של אנקרה בנושא. בשנה שעברה אמר ראש הממשלה ויקטור אורבן, הידוע בעמדותיו הנציות, כי על אירופה לדון מחדש בעונש המוות. הוא אמר את הדברים בעקבות רצח של אישה צעירה וטען כי העונשים המותרים כיום בחוק אינם מרתיעים דיים. הסבריו לא הניחו את דעתם של בכירי האיחוד, שהזהירו כי יסלקו את בודפשט אם זו תשיב את העונש, שבוטל עת נפל המשטר הקומוניסטי ב-1990.
במקומות אחרים בעולם, השליטים מוציאים להורג או לפחות מעודדים זאת גם כשעונש המוות מושהה. נשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה סחף את ההמונים כשהבטיח לחסל את הפשיעה בארצו באמצעות מתן אור ירוק לכוחות הביטחון לירות בסוחרי סמים ללא עכבות. מאז זכה בבחירות בחודש מאי הוא פועל להשבת העונש שהוקפא ב-2006 בלחץ הכנסייה הקתולית. עד אז, בתמיכתו ובתשבוחותיו, נורו למוות יותר מ-600 חשודים בסחר בסמים. גם ללא העמדה לדין, הגופות נערמות ברחובות בקצב מטלטל.
ישראל נמצאת בין קבוצת המדינות שבה קיים עונש מוות רק עבור פשעים חמורים במיוחד. עם זאת, האחרון שהוצא במדינה להורג היה אדולף אייכמן ב-196 ומאז נגזרו כמה פעמים עונשי מוות על פלסטינים שהומתקו במאסרים ממושכים. גל הטרור שפרץ באוקטובר אשתקד הצית שוב את הדרישה של חלקים מסיומים בציבור להוציא להורג פלסטינים שהורשעו ברצח ישראלים.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבטיח לקדם זאת אם יתמנה לשר הביטחון, אך כשאכן ירש את התפקיד הרם ממשה יעלון במאי האחרון, השינוי היחיד היה הצהרתי בלבד. בסמכותם של בתי דין צבאיים לגזור עונש מוות בתנאי שהרכב של שלושה שופטים מחליט על כך פה אחד, כך שההישג היחיד של ליברמן הסתכם בכך שעתה יידרשו שני שופטים ולא שלושה. כל זה אינו משנה את העובדה שהתביעה צבאית כלל לא דורשת עונש מוות, כך שלדאבונם של תומכי העונש המצב ייוותר על כנו, לפחות בשלב זה.
הציבור האמריקני עדיין תומך בעונש המוות - אך פחות
בחצי הכדור המערבי הכיוון הוא הפוך. בארצות הברית מספר ההוצאות להורג הולך וקטן ויותר מדינות נפרדות מעונש המוות, המבוצע לרוב בזריקת רעל. מרבית הציבור עדיין תומך בענישה הקטלנית, אם כי באחוזים נמוכים יותר - כ-60 אחוזים כיום לעומת 80 ב-1994. לפי מרכז המידע לעונש המוות, בשנה שעברה הוצאו להורג בארצות הברית 28 אסירים, בשש מדינות בלבד מתוך 31 המדינות שבהן עדיין קיים עונש המוות.
הישועה לנידונים הרבים למוות, אשר גורלם תלוי על בלימה בשל מחסור בחומר הקטלני המשמש לזריקות, עשויה להגיע מהבחירות לנשיאות בנובמבר. הצלחתו של ברני סנדרס בפריימריז הדמוקרטיים אילצו את מנסחי המצע של המפלגה להבטיח כי נציגתה, הילרי קלינטון, תפעל לביטול גורף של עונש המוות בארצות הברית. ייתכן שעוד קודם לכך ידון בנושא בית המשפט העליון ויפסוק כי הוצאות להורג סותרות את התיקון השמיני לחוקה, האוסר על מתן עונש אכזרי.
המתנגדים לעונש המוות טוענים כי אין זאת זכותה של המדינה לקחת חיים וכי על חברה מוסרית לשקם את אסיריה ולא להמיתם. עובדה אחרת הנזקפת לטובתם היא שבמקרים לא מעטים, התברר כי אלו שהוצאו להורג היו חפים מפשע. הספק התמידי הוא מה שאמור לעמוד לנגד עינינו, כך הם סבורים. מולם מתייצבים אלו הגורסים כי יש לנקוט גישה של "עין תחת עין" במקרים מסוימים, בעיקר במעשי רצח או טרור, כשהם מסתמכים גם על כתבים דתיים.
לבד מהטיעונים המוסריים נגד עונש המוות ובעדו, שאלה מתבקשת אחרת היא האם הם אכן מרתיעים פושעים פוטנציאליים מבחינה סטטיסטית. לפי מחקר מקיף של מייקל רדלט, פרופ' לקרימינולוגיה מאוניברסיטת קולורדו ושל טרייסי לקוק, עורכת דין ובוגרת האוניברסיטה, המסקנות הן חד-משמעיות - הוצאות להורג אינן מפחיתות את מספרי מקרי הרצח. המחקר, שפורסם ב-2009, הסתמך על הקרימינולוגים הבכירים ביותר בארצות הברית, אשר 88% מהם שללו את אפקט הפחד של עונש המוות.
"הנתונים מראים כי ההרתעה, שבחוגים רבים היא הצידוק החזק ביותר לעונש המוות, מתגלה במערומיה כאשר אלו המוכשרים ביותר להעריך זאת בוחנים אותה מקרוב", כתב פרופ' רדלט. בעוד רוב מדינות העולם שבהן עדיין קיים עונש מוות אינן שקופות בנתוני הפשיעה שלהן, בארצות הברית קל לבדוק את ההשפעה. לפי דוח של הבולשת הפדרלית (FBI) שפורסם באוקטובר, מספר מקרי הרצח בצפון-מזרח ארצות הברית, שם מספר ההוצאות להורג הוא הקטן ביותר, ירד בחמישה אחוזים וחצי ב-2014 ואילו במדינות הדרום, בהן מספר ההוצאות להורג הוא הגבוה ביותר, עלה שיעור מקרי הרצח ב-4.4%.
גורם מרתיע יותר, טוענים חוקרים רבים, הוא הגברת הנוכחות המשטרתית במוקדים בעייתיים. לדברי פרופ' רדלט, אחד המומחים הבולטים בנושא בארצות הברית, "כל הצדקה אחרת לעונש המוות מתחוורת בהשוואה לנזקים הכלכליים, לשרירותיות שבו, להוצאות להורג של חפים מפשע ולהסטת משאבים מדרכים יעילות יותר להפחתת הפשע ולסיוע לקורבנות".