צ'קול קסאו, מקהילת יוצאי אתיופיה, ערער על הרשעתו בשוד ובפריצה על סמך תיעוד, בטענה כי לא הוא זה שמופיע בסרטון. רק 10% מהמשתתפים במסדר זיהוי שערכה מומחית לקרימינולוגיה זיהו אותו. השוטרים ענו כמו האזרחים אבל היו יותר בטוחים בתשובתם.
התשובה הנכונה לפי בית המשפט היא תמונה מספר 5, אבל אם לא זיהיתם: אתם לא לבד - רק 10%, שהם 29 מתוך 314 משתתפים בניסוי מדעי, זיהו את התמונה הנכונה כביכול של האדם שנצפה מושך כסף ממכשיר הכספומט. המחקר, שנערך לאחרונה על ידי המומחית לקרימינולוגיה ד"ר לאה יגר, הוגש כראיה במסגרת ערעור שהגיש האדם שנראה בסרטון, צ'קול קסאו, בן לקהילת יוצאי אתיופיה, לאחר שהורשע בעבירות גניבה, התפרצות והונאה בכרטיסי אשראי. קסאו, המיוצג על ידי עו"ד לילך מאיר-וולף מהסנגוריה הציבורית, טען כי האדם בסרטון אינו הוא, ואף אמר לשוטרים במי מדובר.
הרשעתו בבית משפט השלום ברחובות התבססה על מצלמות האבטחה שתיעדו את הגנב כביכול מושך כסף מהכספומט. קסאו הורשע בכך שבחודש אפריל 2012 פרץ לבית ולקח ממנו שני תיקים, ארנק ובו כסף מזומן בסך 150 שקלים וכרטיס כספומט, ומאוחר יותר באותו יום השתמש בכרטיס ומשך סכום כולל של 3,800 שקלים. כמו כן, הוא נאשם כי כחודש לאחר מכן, כשהשוטרים הגיעו לעכב אותו, הוא תקף אותם מילולית, וטען כי היה שתוי. השופטת עינת רון מצאה את עדותו של עד התביעה, השוטר בצלאל בסל, כמהימנה, לפיה זיהה את קסאו בסרטון, ואף קבעה כי מהתרשמותה, לאחר שצפתה בסרטון וראתה את הנאשם בבית המשפט, אכן מדובר באותו אדם.
תגובת המדינה לערעור של קסאו טרם נמסרה, אולם המחקר שערכה ד"ר יגר עשוי לספק הסבר אפשרי להליך שהוביל לזיהויו. 40.4% מהמשתתפים 126 בני אדם זיהו בטעות את תמונה מספר 6 כתמונתו של החשוד, והיתר בחרו בתמונה מספר 3 (11.1%, 31 משיבים), תמונה מספר 2 (1%, שלושה משיבים) ותמונה מספר 4 (0.3%, משיב אחד). אף נבדק לא בחר בתמונה מספר 1 כתמונת החשוד בסרטון. בנוסף לכך, קרוב ל-40% מהנבדקים סברו כי תמונת העבריין מהסרטון כלל אינה מופיעה במסדר הזיהוי.
עוד בוואלה! NEWS:
"לא רוצה אתיופית": מודעת הדרושים שעוררה סערה בקרב בני העדה
החל מהשנה הבאה: ארבע שעות לימוד על יהודי אתיופיה
233 עולים חדשים מארצות הברית ומקנדה נחתו בישראל
53 מהנבדקים, 17.1% מ-314 המשתתפים, היו שוטרים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין תשובות השוטרים לאלה של האזרחים, אולם נמצאו הבדלים מהותיים במידת הביטחון של השוטרים בתשובותיהם, לעומת האזרחים. למרות הדמיון הרב בהתפלגות התשובות, השוטרים היו בטוחים יותר בנכונות תשובותיהם. מלבד תמונתו של קסאו, חמשת התמונות במסדר הזיהוי הן של צעירים שאינם מעורבים בפרשה ואין נגדם חשדות.
מחקרים רבים העלו כי בני אדם נוטים לזהות טוב יותר פרצופים של בני אותה קבוצה אתנית, מאשר את פניהם של אנשים ממוצא אתני שונה משלהם, וכי הם נוטים לטעות יותר בזיהוי בני אדם ממוצא אתני שונה משלהם. תופעה זו, המכונה במחקר "השפעה בין-גזעית", קשורה להרגשה של בני אדם רבים, שסבורים כי חברי קבוצות אתניות אחרות דומים זה לזה, ובמחקרים רבים מצהירים הנבדקים במקרים כאלה כי "הם כולם נראים לי דומים".
ההסבר הרווח לכך הוא שבגלל שרוב בני האדם מקיימים קשרים רבים והדוקים יותר עם חברי הקבוצה האתנית שאליה הם שייכים, מאשר עם בני קבוצות אחרות, הם גם מזהים אותם טוב יותר. בהקשר של עדות הראייה, הוגדרה התופעה במונחים של נטייה גדולה יותר של עדי הראייה לזהות באופן מוטעה את בני המוצא האתני השונה משלהם, מאשר את בני המוצא האתני שלהם.
במקרה נוסף, לאחרונה זוכה קטין, אף הוא בן לקהילה יוצאי אתיופיה, מאישום בגין גניבה בתחנת דלק, למרות שתועד לכאורה במצלמות האבטחה וזוהה בסרטון על ידי חוקר המשטרה. בית המשפט לנוער בחדרה קבע כי לא ניתן היה לזהותו בסרטון מעל לכל ספק סביר.