פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שכני מפעל "טחינה הנסיך" משוכנעים: מאחורי סערת הסלמונלה מסתתרת גזענות

      תושבי עילבון, שבו ממוקם המפעל שמעסיק מאות מתושבי המקום ומהווה מקור לגאווה, מייחסים את הסנקציות של משרד הבריאות לעובדה שמדובר במפעל בבעלות ערבית. "פגיעה בו תקפיץ את האבטלה ביישוב ליותר מ-13%. נילחם בכל כוחנו"

      שכני מפעל "טחינה הנסיך" משוכנעים: מאחורי סערת הסלמונלה מסתתרת גזענות
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: מתן חדד

      מפעל "טחינה הנסיך" ניצב בראש הגבעה המשקיפה על היישוב עילבון שבגליל התחתון. ברחובות שוררת אווירה רגועה במיוחד, תנועת הלקוחות בין החנויות דלילה בשעות הצהריים המוקדמות, ורק בכניסה לבנק ובחנות הירקות שמולו נראו כמה אנשים נכנסים ויוצאים, מנהלים חיי שגרה. ואולם, מאחורי האווירה המנומנמת, מבעבעים כעס גדול ותסכול. "אין עם מי לדבר. המנכ"ל לא נמצא. תלכו ל'תלמה', שם הכול בסדר", אמר בציניות השומר בכניסה למפעל.

      5,700 תושבים מתגוררים ביישוב הערבי, מרביתם נוצרים ומעטים מהם בדואים. עם הודעת משרד הבריאות על הפסקת הייצור והשיווק במפעל "טחינה הנסיך" בשל גילוי חיידק הסלמונלה שהועבר ככל הנראה לשמונה ממותגי "סלטי שמיר", תושבי עילבון מרגישים כי מדובר בצעד קיצוני למדי. לדבריהם, המהלך מתאפשר מאחר שמדובר במפעל בבעלות יזם ערבי ביישוב ערבי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      בניסיון לפתור את מצוקת המים בשומרון: נחנכה תחנת שאיבה באריאל
      בכפוף לשימוע: ראש עיריית אשקלון יואשם בשוחד ובהלבנת הון
      מתחילת השנה: עלייה של יותר מ-50% במספר ההרוגים בתאונות עבודה

      מפעל טחינת הנסיך. עילבון. 15 באוגוסט 2016 (שלומי גבאי)
      מפעל הטחינה בעילבון (צילום: שלומי גבאי)

      "זו גזענות, אין לי מילה אחרת לתאר את מה שעשו", אמר צעיר תושב המקום בזמן שהעמיס ציוד על מכוניתו לקראת יציאה לנופש משפחתי בכנרת. בעל חנות מבוגר וזהיר יותר בדבריו, הסביר כי המהלך היה לא מידתי. "גם אני רוצה שהאוכל שאני אוכל ומוכר יהיה נקי ובטוח, אבל בכל דבר צריך הגיון ומידתיות. לא ייתכן שככה ירמסו מפעל מפואר שצבר מוניטין במשך שנים רבות ושמפרנס עשרות משפחות", אמר.

      המפעל אינו עוד עסק מקומי עבור התושבים, אלא אימפריית הטחינה הגדולה בישראל ומקור לגאווה. החברה משווקת את תוצרתה למדינות רבות בעולם ובהן ארצות הברית וקנדה, ובעלי המפעל - עיסאם טנוס ומשפחתו – מוכרים כמי ש"שבנו עצמם במו ידיהם". כך לפחות מספר ראש המועצה ג'ריס מטר, שנאלץ לקטוע היום ישיבה בנושא חלוקת ספרים לקראת שנת הלימודים הקרובה לטובת המשבר. "המפעל הזה הוקם, גדל והתפתח במשך שנים עד שהפך לשם דבר", הסביר מטר. "הוא צבר מוניטין ולקוחות ברחבי העולם, לא ניתן שיחסלו אותו".

      בעילבון משוכנעים כי משרד הבריאות מחמיר עם מפעל "הנסיך": "יש עליהום, לא נאפשר את סגירתו" (שלומי גבאי)
      "כעס ותסכול". מפעל טחינה הנסיך

      מעבר לגאוות התושבים, המפעל הוא קודם כל מקור לפרנסה; עשרות מתושבי ותושבות האזור במפעל, ומעגלים רבים נוספים מועסקים בעקיפין מענק הטחינה: נהגי משאיות, נותני שירותים של חשמל וניקיון ועוד. כמו כן, ארנונה גבוהה נגבית מהמפעל על ידי הרשות המקומים, כמו גם מעסקים נוספים של בני משפחת טנוס.

      לראש המועצה, מטר, אין ספק כי משרד הבריאות נקט צעד קשה מדי עם "טחינת הנסיך", רק בשל היותו בבעלות ערבי. "היו כבר מקרים של תקלות במפעלי מזון, מעולם לא פעלו בצורה קשה כל כך. יש מקום לבדיקות, לנזיפות, הרי אנחנו בעד שישמרו על בריאותנו ובריאות ילדנו, אבל למה לסגור?", אמר. "לא נותנים מכה חזקה כל כך בגלל טעות אחת. ברור שגם יהיו לכך השלכות קשות בהמשך. לא ניתן שהמפעל הזה ייסגר. יותר ממאה בני אדם עובדים שם, כל אחד כזה הוא מפרנס של משפחה שלמה. פגיעה במפעל תקפיץ את האבטלה ביישוב ליותר מ-13% ותשפיע על כל שוק העבודה באזור. נילחם בכל כוחנו, ביחד עם חברי הכנסת הערבים, שזה לא יקרה".

      סגנו, פהמי מתא, הדגיש כי "היבט חשוב נוסף בהשפעת המפעל על שוק התעסוקה; הוא מעסיק נשים רבות. תעסוקת נשים היא בעיה מוכרת בחברה הערבית ואנחנו בורכנו במפעל הזה שנותן מענה לנשים לא מעטות וגם נחשב מעסיק הוגן". גם הוא הופתע מהיד הקשה שננקטה נגד המפעל. "הרי בכל דוכן פלאפל שפועל באמצע הרחוב בטבריה, ליד עשן האוטובוסים, האוכל שאנחנו אוכלים פחות נקי. אני בעד בדיקה וטיפול בליקויים, אבל בצורה שתאפשר את המשך קיומו של המפעל".

      (עדכון ראשון: 22:00)