יד רוחצת יד: מה עומד מאחורי הקשר התמוה בין פוטין לטראמפ?

(בווידאו: טראמפ קורא לרוסיה לפרוץ למחשבים של קלינטון, בחודש שעבר)

אדריאן צ'ן הוא עיתונאי חוקר אמריקני שמתמחה בתחקירים על הצדדים האפלים של האינטרנט. לפני קצת יותר משנה פרסם צ'ן תחקיר מקיף ב"ניו יורק טיימס" על האופן שבו ממשלת רוסיה מנסה להפיץ את מסריה ברשתות החברתיות בארצות הברית, כדי לקדם את האינטרסים של מוסקבה. צ'ן חשף סוכנות ממשלתית רוסית, שפועלת במימון הקרמלין, שמטרתה ליצור חשבונות פייסבוק וטוויטר מזויפים, ובאמצעותם להפיץ את התעמולה של פוטין לציבור האמריקני.

הסוכנות הממשלתית הזו, שהתחקיר על אודותיה הגיע עד לבניין שממנו היא פעלה, העסיקה צוות של "מפיצי תעמולה" - צעירים רוסים דוברי אנגלית, שפעלו מאחורי חשבונות עם שמות אמריקניים והפיצו את המסרים של פוטין. אחת העובדות בסוכנות סיפרה בריאיון כי המטרה המרכזית הייתה להפיץ את הגרסה הרוסית לגבי הפלישה לחצי האי קרים, שהיה תחת ריבונות אוקראינית, ועליה הורה פוטין בחורף 2014.

החשבונות המזויפים שהפעילה הסוכנות הרוסית היו מתוחכמים יחסית, שכן הם לא התמקדו אך ורק בפוליטיקה, אלא פרסמו גם התייחסויות לעניינים יום-יומיים: מערכות יחסים רומנטיות, ירידה במשקל, תורת הפנג-שווי הסינית ועוד. המטרה שלהם הייתה לצבור כמה שיותר עוקבים אמריקנים (לכן הם גם נדרשו לפרסם תמונות "אישיות" בחשבונות שלהם, שימשכו תשומת לב ויגדילו את כמות העוקבים שלהם) ובין פוסט שגרתי אחד למשנהו, להפיץ מסרים נגד הממשלה הדמוקרטית באוקראינה, בעד הפלישה הרוסית למדינה, ונגד מעורבות אמריקנית לטובת אוקראינה. המסרים הללו, כאמור, לא היו מכוונים לתוך רוסיה – אלא החוצה, לדעת הקהל בארצות הברית.

עוד כתבות בנושא:
קלינטון הציגה את תכניתה הכלכלית: "טראמפ רק רוצה לעזור לעשירים"
טראמפ: "אובמה ייסד את דאעש, קלינטון מייסדת שותפה"
המועמד שאינו יודע לשתוק: טראמפ קורס בסקרים - אך לא עוצר בלשונו

מנהלי הסוכנות, על פי התחקיר ב"ניו יורק טיימס", היו "אובססיביים לגבי סטטיסטיקות: כמה אנשים צפו בכל פוסט, כמה פוסטים פרסם כל חשבון". העובדים בסוכנות קיבלו בונוסים על פרסומים שזכו לצפיות רבות בארצות הברית, ונקנסו כאשר לא הצליחו ליצור מספיק עניין בפרסומים שלהם.

אחת העובדות סיפרה כי ה"משמרת" היומית שלה במטה הסוכנות בסנט פטרסבורג ארכה 12 שעות, שבמהלכן היא נדרשה לפרסם חמישה פוסטים בנושאים פוליטיים, עשרה פוסטים בנושאים לא פוליטיים, כאמור כדי לשוות לחשבון המזויף תחושה אמיתית ולמשוך אליו יותר עוקבים, ובין 150 ל-200 תגובות על פוסטים של חשבונות מזויפים אחרים. המשכורת החודשית שלה הייתה שוות ערך למשכורת של פרופסור בכיר באוניברסיטה ברוסיה.

התחקיר של צ'ן על הסוכנות הממשלתית הרוסית פורסם ביוני 2015, ועורר עניין רב ברחבי העולם. זו הייתה הצצה נדירה לניסונות של רוסיה בראשות פוטין לחבל בדמוקרטיה האמריקנית, תוך ניצול נקודות החולשה של השיח ברשתות החברתיות.

חודש לאחר מכן, החלה באופן רשמי ההתמודדות על הנהגת המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית. צ'ן עבר לסקר נושאים אחרים, אבל הוא שמר במחשב שלו רשימה של מאות חשבונות מזויפים של הסוכנות הרוסית, שאחריהם עקב לצורך התחקיר שלו. לכל חשבון כזה אלפי עוקבים אמריקנים, שרובם המוחלט אינם יודעים שבפועל, הם עוקבים אחר אדם בלתי-קיים. אחת לכמה זמן, צ'ן חזר אל רשימת החשבונות הללו, כדי לראות מה המסרים שהם מפיצים כעת – כלומר, מה נמצא על ראש סדר היום של הקרמלין.

בדצמבר 2015, חודש לפני ההצבעה הראשונה בפריימריז הרפובליקניים, התראיין צ'ן לאתר המגזין האמריקני Longform, וסיפר על התחקיר שלו בנושא החשבונות הרוסיים המזויפים. "קרה דבר מאוד מעניין. בניתי לי רשימה של חשבונות רוסיים שחקרתי בזמנו", הוא סיפר, "ומדי פעם אני בודק את הרשימה הזו. מסתבר שהרבה מהחשבונות האלה הפכו לחשבונות מזויפים של פעילים שמרנים אמריקנים. אני לא יודע מה הסיפור, אבל הם כולם כותבים על דונלד טראמפ. זה נראה לי כמו איזו אסטרטגיה מוזרה לעזור לטראמפ להיבחר לנשיא ארצות הברית".

בדצמבר 2015 הסיפור המוזר הזה לא עורר עניין רב בארצות הברית. המועמדות של טראמפ לנשיאות עדיין נראתה בעיני רוב התקשורת האמריקנית כקוריוז, לא יותר. אף שאיל הנדל"ן הוביל בעקביות בסקרים בתוך המפלגה הרפובליקנית, היו מי שטענו כי הסקרים טועים, ועדיף פשוט להתעלם מהם. "אנשים ישנו את דעתם כשיגיע הזמן להצביע", הייתה האמירה שפרשנים רבים חזרו עליה ללא הרף. אבל בפועל, זה לא מה שקרה: כאשר הגיעה העת להצביע, התברר שהסקרים צדקו לאורך כל הדרך. טראמפ ניצח בהתמודדות הפנים-רפובליקנית, והפך למועמד המפלגה לנשיאות.

אחד הצעדים החשובים ביותר שהמיליארדר מניו יורק עשה לקראת קבלת המועמדות הרפובליקנית, היה להחליף את הצוות הבכיר שלו. מנהל הקמפיין שסייע לו בזמן ההתמודדות הפנים-רפובליקנית, פוטר מתפקידו. במקומו, מינה טראמפ למנהל הקמפיין שלו את היועץ הפוליטי הוותיק פול מנפורט, שהתמחה לאורך השנים בעבודה עם דיקטטורים ברחבי העולם, שחיפשו מישהו שישפר את התדמית שלהם בוושינגטון ובציבור האמריקני. בין השאר, מנפורט היה יועץ קרוב במשך כמעט עשור של נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור ינוקוביץ', שנחשב לבן-טיפוחיו של פוטין ולמי שייצג את האינטרסים של רוסיה באוקראינה.

מנפורט הפך לאיש החזק ביותר בקמפיין של טראמפ, ובחודש שעבר, הוא ניצל את הכוח שלו כדי לקדם שינוי חסר-תקדים במצע של המפלגה הרפובליקנית, בנושא רוסיה ואוקראינה. לאורך עשרות שנים, הרפובליקנים – בתור מפלגת הימין בארצות הברית – האמינו במדיניות קשוחה במיוחד כלפי רוסיה. היה זה הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן שהתגאה בהפלת הקומוניזם ובפירוק ברית המועצות. בשנת 2012, המועמד הרפובליקני לנשיאות דאז, מיט רומני, הצהיר שהאיום הגדול ביותר על ארצות הברית, עוד יותר מהטרור האסלאמי, הוא ולדימיר פוטין.

הקו הרפובליקני הקשוח כלפי רוסיה המשיך גם ב-2014, כאשר פוטין פלש לאוקראינה. כמעט כל חברי הקונגרס הרפובליקנים החלו לדרוש מהנשיא ברק אובמה לשלוח נשק וסיוע צבאי לממשלה הדמוקרטית באוקראינה, כדי להדוף את הפלישה הבלתי-חוקית של פוטין. בכירי המפלגה אף הביעו ביקורת קשה על אובמה, בטענה שארצות הברית לא נקטה בעמדה מספיק קשוחה נגד פוטין. כמה מבכירי הסנטורים הרפובליקנים אף טסו במיוחד לקייב, בירת אוקראינה, כדי להביע הזדהות ותמיכה עם הממשלה הדמוקרטית שם נגד הפלישה של פוטין.

ואולם, כאשר ועידת המפלגה הרפובליקנית התכנסה בחודש שעבר כדי לנסח את מצע המפלגה לבחירות הקרובות, בכירי הקמפיין של טראמפ – בראשם מנפורט – התערבו כדי למחוק ממצע המפלגה כל התייחסות חיובית לממשלה הדמוקרטית באוקראינה, או התחייבות להגדיל את החימוש האמריקני למדינה הזו. "זה היה דבר יוצא דופן בצורה בלתי-רגילה", אמר צ'ארלי בלאק, יועץ פוליטי רפובליקני ותיק. "כל הרפובליקנים בקונגרס הצביעו בעד חימוש הממשלה האוקראינית, ורובם עדיין תומכים בכך". לדבריו, השינוי שיועצי טראמפ הכניסו למצע הרפובליקני, "גרם לזה שבעצם אימצנו את הקו של אובמה". בפועל, המדיניות שאימצו הרפובליקנים מציבה אותם משמאל לאובמה בנושא אוקראינה.

לכאורה, אפשר לראות כאן צירוף מקרים מוזר, לא יותר מכך. הבעיה היא שעם הזמן, הולכים ומתרבים צירופי המקרים, שמצביעים על קשר לא ברור בין קמפיין הבחירות של טראמפ לבין הקרמלין. מה שנתפס לפני כמה חודשים כתיאוריית קונספירציה הזויה, קיבל לאחרונה חיזוק מראש ה-CIA לשעבר, מייקל מורל, שתקף את טראמפ במאמר חריף במיוחד שבו כינה את המועמד הרפובליקני "סוכן בלתי-מודע של ולדימיר פוטין".

מורל, ששירת במשך שלושה עשורים בסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, תחת נשיאים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, הסביר במאמרו כי "ולדימיר פוטין החל את הקריירה שלו כמפעיל סוכנים במודיעין הרוסי, שההתמחות שלו היא לזהות חולשות אצל אנשים ולנצל אותן. זה בדיוק מה שהוא עושה עם טראמפ. פוטין ניצל את חולשתו של טראמפ על ידי כך שהחמיא לו. טראמפ הגיב בדיוק כפי שפוטין צפה שיגיב".

דבריו של מורל נוגעים לכמה התבטאויות בלתי-שגרתיות שהיו למועמד הרפובליקני כלפי נשיא רוסיה, שהגיעו לאחר שפוטין עצמו אמר דברים חיוביים על טראמפ. "הוא מנהיג חזק שדואג למדינה שלו", אמר טראמפ על פוטין בהזדמנות אחת. כאשר נשאל אם לא מפריעה לו העובדה שפוטין מוציא להורג עיתונאים וכולא מתנגדים פוליטיים, הוא השיב: "לפחות הוא מנהיג".

חשוב להבין כי אלה אמירות שמנוגדות לכל מה שהמפלגה הרפובליקנית בארצות הברית ייצגה לאורך עשרות השנים האחרונות. שלושת המועמדים הרפובליקנים הקודמים לנשיאות – מיט רומני, ג'ון מקיין, וג'ורג' בוש – ראו בקידום החופש, הדמוקרטיה והערכים האמריקניים, את המטרה המרכזית של מפלגתם. הם לא היו מעלים על דעתם לחלוק שבחים כאלה לעריץ כמו פוטין.

אלא שטראמפ רואה את הדברים אחרת. רק השבוע, באירוע בחירות בפלורידה, הכריז איל הנדל"ן מעל הבמה: "פוטין לא מכבד את הנשיא הנוכחי שלנו. אתם לא חושבים שזה יהיה נחמד אם נוכל לשפר את היחסים שלנו עם רוסיה?". היועץ הבכיר ביותר של טראמפ לתחום הביטחוני, הגנרל לשעבר מייקל פלין, קורא כבר שנים לארצות הברית לאמץ מדיניות יותר פרו-רוסית, ולהשלים למעשה עם שליטתו של פוטין במזרח אירופה ועם השפעה רוסית גדולה יותר במזרח התיכון. פלין, אגב, היה אורח כבוד בערב חגיגי שערך לפני שנתיים ערוץ התעמולה של הקרמלין RT (רוסיה היום), שבו השתתף גם פוטין.

ההיבט המטריד ביותר של הקשר בין טראמפ לקרמלין, נוגע לפרשה ההולכת ומסתעפת של הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית. בחודש שעבר, ימים ספורים לפני כינוס הוועידה הדמוקרטית שבה הוכתרה הילרי קלינטון כמועמדת המפלגה לנשיאות, פרסם אתר "ויקיליקס" אלפי הודעות מייל שנגנבו מתוך מחשבי המפלגה הדמוקרטית. ההודעות הראו כיצד הממסד הדמוקרטי העדיף שקלינטון תיבחר למועמדת, ולא הסנטור הסוציאליסט ברני סנדרס, שהפסיד לה בפער של כשלושה מיליון קולות.

גורמי ביטחון ומודיעין רשמיים בארצות הברית הגיעו תוך זמן קצר למסקנה שאת הפריצה למחשבים ביצעו האקרים רוסים, ככל הנראה מטעם ממשלת רוסיה. הודעות המייל הועברו ל"ויקיליקס" כדי לשוות למהלך כולו חזות "מחתרתית", שכן מייסד האתר, ג'וליאן אסאנג', הוא איש שמאל קיצוני שידוע בעמדות אנטי-אמריקניות ואנטישמיות. ה-FBI סבור כי סוכנים רוסים פרצו ליותר ממאה חשבונות אי-מייל שקשורים למפלגה הדמוקרטית בחודשים האחרונים, ואספו מתוכם חומרים על קמפיין הבחירות של קלינטון. בינתיים, אסאנג' הבטיח לאחרונה כי יש לו עוד חומרים רבים מתוך מחשבי המפלגה הדמוקרטית, שעשויים לגרום נזק לקלינטון, ושהוא מתכנן לפרסם אותם בעתיד הקרוב.

איזה אינטרס, אם בכלל, יכול להיות לוולדימיר פוטין לסייע לקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ? מעבר לעובדה ששניים מהיועצים הבכירים ביותר של המועמד הרפובליקני – מנפורט ופלין – ידועים בקרבתם לרוסיה, מספיק להסתכל על חלק מאמירותיו של טראמפ בחודשים האחרונים, כדי להבין את התמונה המלאה. בחודש שעבר, טראמפ הדהים את העולם כאשר אמר שאם רוסיה תפלוש למדינות מזרח אירופה החברות בברית נאט"ו, הוא מסרב להתחייב שארצות הברית תבוא לעזרתן של המדינות הללו. "הם צריכים לשלם לנו", הסביר המועמד הרפובליקני לנשיאות.

ברית נאט"ו היא הברית הצבאית הבינלאומית החשובה בעולם, שבה חברות ארצות הברית ורוב מדינות אירופה. היא הוקמה בתקופת המלחמה הקרה, כדי למנוע מברית המועצות לנסות ולפלוש למדינות נוספות באירופה. לאחר קריסת הקומוניזם, חלק ממדינות מזרח אירופה – בהן ליטא, לטביה, אסטוניה ופולין – הצטרפו לנאט"ו, כדי לזכות במטריית הגנה אמריקנית מול רוסיה. בתמורה, אותן המדינות התחייבו לאמץ את הקו האמריקני בתחום הכלכלה ויחסי החוץ, כולל בין היתר שיפור היחסים שלהן עם בת-בריתה החשובה של אמריקה, ישראל. הנשיא הרפובליקני האחרון, ג'ורג' בוש הבן, ביקר בשנת 2002 בליטא ואמר כי מי שינסה לתקוף את המדינה הזו, ימצא את עצמו במלחמה עם עוצמתה הצבאית של ארצות הברית.

אלא שאם הדברים תלויים בטראמפ, זה לא הולך לקרות כל כך מהר. טראמפ תקף את נאט"ו בכמה הזדמנויות במהלך קמפיין הבחירות שלו, ואמר כי מדובר באירגון לא יעיל שגובה מחיר יקר מדי מארצות הברית. מי שהגיב על כך בזעם היה נשיא אסטוניה, תומאש אילווס, שכתב בתגובה כי כחלק מחברותה בברית נאט"ו, אסטוניה שלחה כוחות להילחם באפגניסטן אחרי ה-11 בספטמבר, ואף ספגה יחס אבידות גבוה מאוד ביחס לגודל האוכלוסייה שלה. אלא שכל זאת התרחש בשעה שאת ארצות הברית, ואת המפלגה הרפובליקנית, הוביל בוש, שהיה מחויב למאבק בשאיפות ההתפשטות של פוטין.

טראמפ אימץ בפועל את עמדתה של רוסיה גם בנושא הסורי, שם הוא תומך בהשארת שלטונו הרצחני של בשאר אסד, שנהנה מתמיכת איראן וחיזבאללה. בריאיון שהעניק ל"פוקס ניוז" בחודש ספטמבר שעבר, בתחילת ההתמודדות לנשיאות, אמר טראמפ: "אני מסתכל על השחקנים השונים, הסתכלתי על אסד, ואני חושב שהוא יותר טוב מהאנשים שאנחנו תומכים בהם". כאשר המראיין ביל אוריילי שאל את טראמפ אם יש חיסרון כלשהו לארצות הברית בעובדה שפוטין מוביל את המאבק נגד דאעש בסוריה, ובכך בעצם מבטיח את המשך שלטונו של אסד, השיב טראמפ: "אני לא חושב שיש בזה חיסרון כלשהו. זה טוב לנו".

אוריילי, שידוע בעמדותיו הימניות מאוד, ניסה בכל זאת להקשות על טראמפ. "ברגע שפוטין נכנס לשם ונלחם למען אסד, הוא בעצם הולך לשלוט בסוריה. הוא הבעלים של המדינה. הוא לעולם לא ייצא משם", הסביר. טראמפ בתגובה: "בסדר, אוקיי, אין בעיה. שישלוט בסוריה. אני רוצה להתמקד בבעיות שלנו בתוך ארצות הברית".

האבסורד הגדול ביותר בכל הסיפור הזה, הוא שלפחות בנושא הסורי, טראמפ מציע בפועל "להכפיל את ההימור" על המדיניות הכושלת של הנשיא הנוכחי. ממשל אובמה קיבל החלטה אסטרטגית כבר לפני יותר משנתיים להשלים עם כך שאסד יישאר בשלטון בסוריה, ולתת לרוסיה של פוטין להכתיב את ההתרחשויות במדינה. המבקרים הגדולים ביותר של אובמה בהקשר הזה היו בכירים רפובליקנים, שטענו כי לטובת הסכם הגרעין עם איראן, אובמה הקריב את סוריה. ההסבר היה שאובמה החליט להימנע מעימות חזיתי עם רוסיה ואיראן בזירה הסורית, כדי להבטיח את הסכם הגרעין שנחתם עם האיראנים, בגיבוי רוסי, בקיץ שעבר.

רוב המועמדים הרפובליקנים לנשיאות, שהתחרו מול טראמפ על הנהגת המפלגה, הבטיחו לשנות את הקו של ארצות הברית כלפי הציר המסוכן רוסיה-איראן-אסד, אם וכאשר ייכנסו לבית הלבן. טראמפ, לעומת זאת, היה אחד המועמדים היחידים שאמר תוך כדי ההתמודדות בתוך המפלגה, שאם ייבחר לנשיא, אין בכוונתו לבטל את הסכם הגרעין עם איראן. "זה הסכם גרוע, הכי גרוע שראיתי", הוא אמר, אבל הוסיף שאין בכוונתו לסגת מההסכם, אלא "לשפר אותו". הוא הסביר כי נסיגה מההסכם תשחק לידי האיראנים. איך בדיוק בכוונתו לשפר את ההסכם? בנושא הזה, טראמפ לא נכנס לפרטים.

השבוע פורסמה עצומה של חמישים בכירים רפובלקינים לשעבר, ששירתו בממשלי בוש ורייגן, שהודיעו כי אין בכוונתם להצביע לטראמפ. בין החתומים: ראש ה-CIA לשעבר, מייקל היידן; סגן שר ההגנה לשעבר, וויליאם טאפט והאחראי הלאומי על המודיעין לשעבר, ג'ון נגרופונטה (שאף הצהיר כי יחליף את נאמנותו המפלגתית ויצביע לקלינטון). הקשרים המוזרים בין הקמפיין של טראמפ לבין הקרמלין, והאופן שבו הוא אימץ הלכה למעשה את עמדותיו הרכות של אובמה כלפי רוסיה (ואף הרחיק לכת מעבר לאובמה בנושא אוקראינה), היו בין הסיבות המרכזיות להודעה החריגה, שלא זכורה כמוה בתולדות הבחירות לנשיאות ארצות הברית.

הקו הפרו-רוסי של טראמפ מציב דילמה לא פשוטה בפני הילרי קלינטון. מצד אחד, יש לה הזדמנות לפנות למרכז המפה הפוליטית, שם נמצאים לא מעט רפובליקנים שמתנגדים לטראמפ, באמצעות הדגשת עמדותיה הניציות בנושא הסורי. קלינטון, בניגוד לנשיא אובמה, תומכת בקו אמריקני נוקשה יותר כלפי אסד. כמה מיועציה הבכירים אמרו בשבועות האחרונים שבנושא הסורי, היא מתכננת לשנות כיוון ולהגביר את הלחץ על נשיא סוריה, במקביל למאבק נגד דאעש.

מצד שני, מהלך כזה עשוי לפגוע ב"בטן הרכה" של הקמפיין של קלינטון: מצביעי שמאל קיצוני, תומכי סנדרס, שכבר במהלך ההתמודדות הפנים-דמוקרטית, ראו בקלינטון "מחרחרת מלחמות", בשל תמיכתה בפלישות האמריקניות לעיראק ולאפגניסטן. טראמפ עצמו, אגב, מנסה לפנות למצביעים הללו, כאשר הוא טוען שהתנגד למלחמה בעיראק, למרות שבפועל, הוא דווקא תמך, ומציג את קלינטון כחלק מ"הקרטל של וושינגטון" שאחראי לפלישה הכושלת ולהרס המזרח התיכון.

אם קלינטון תתחיל להפגין בפומבי קו קשוח כלפי פוטין ואסד, היא עשויה לאבד חלק ממצביעי השמאל הקיצוני הצעירים לטובת "מפלגת הירוקים" האיזוטרית, שאותה מובילה ג'יל סטיין. זו מפלגה עם אג'נדה אנטי-ישראלית, על גבול האנטישמית, שמאשימה את "הלובי הישראלי" בוושינגטון באחריות למלחמות במזרח התיכון. ככל שיותר מצביעי שמאל צעירים יעברו לירוקים, הסיכוי של טראמפ לנצח יגבר. מצד שני, אם קלינטון לא תבדל את עצמה מטראמפ, ובעקיפין גם מאובמה, בנושא הסורי והרוסי, היא עשויה לוותר על קולות פוטנציאליים מתוך המחנה הרפובליקני.

בינתיים, קלינטון מנסה ללכת בין הטיפות: לתקוף את טראמפ בהקשר הרוסי, אבל להימנע מיצירת מרחק בינה לבין אובמה. מה שעשוי לסייע לקלינטון בהקשר הזה הוא סירובו העיקש של טראמפ לפרסם את פירוט תשלומי המס שלו. בארצות הברית נהוג שכל מועמד לנשיאות חושף את היסטוריית תשלומי המיסים שלו לפני הבחירות, כדי שהציבור יידע באילו עסקים הוא היה מעורב וכמה מס שילם על הכנסותיו.

קלינטון פרסמה פירוט תשלומי המס שלה של יותר מעשור, ומתכננת לפרסם בימים הקרובים גם את הפירוט מהעשורים הקודמים. טראמפ, לעומת זאת, לא פרסם עד כה אפילו את הפירוט לשנה האחרונה. יש הסבורים כי אחת הסיבות לכך היא ההיסטוריה העסקית הארוכה שלו ברוסיה, שם ניסה לאורך שנים להקים כמה פרויקטים גדולים בתחומי הנדל"ן והתיירות. טראמפ מכחיש זאת בתוקף, ואומר שכל עסקיו ברוסיה הסתיימו כבר לפני כמה שנים. כל עוד הוא לא מפרסם את תשלומי המס שלו, קלינטון צפויה להמשיך להציב סימני שאלה סביב ההצהרה הזו.

(עדכון ראשון: 15:39)