מעט מדי, מאוחר מדי: רק שקיפות תתקן את משבר האמון ביצרניות המזון

הן חברת "יונילבר" והן "טחינת הנסיך", הצליחו השבוע לגרום למשבר אמון גדול בקרב הצרכנים כשהחליטו שלא לדווח למשרד הבריאות – או לציבור – על תקלה במפעל היצרן. בפועל, טוענות שתי החברות שהן נצמדו לנהלים, מאחר שלא חלה עליהן חובת דיווח כל עוד הסחורה הנגועה נותרה במפעל. ואולם, ייתכן שהתערבות משרד הבריאות הגיע מעט מדי ומאוחר מדי.

שתי החברות דיווחו על התקלה לציבור רק שהוחלט להוריד את המוצרים מהמדפים, כשבמקרה של "טחינת הנסיך" הנוהל הופעל בכלל בחברת "סלטי שמיר", כשנודע לה על הזיהום במוצר הגלם והורדו שמונה מותגי סלטים בכל הארץ. השאלה שעולה בכל שלבי ההתפתחות בשתי הפרשות, עוסקת בנהלי הפעולה והדיווח כשמתגלה התקלה.

עוד בנושא:
חובבי החומוס לא נבהלים: "אנחנו פה שנים, בישראל נוטים להלחיץ"
משרד הבריאות: ב"טחינת הנסיך" ידעו על הזיהום 3 שבועות; נגיש תביעה
המחדל של משרד הבריאות: לא עדכן את הציבור על הסלמונלה במשך 15 שעות

"הבעיה הגדולה היא שהנהלים כיום לא קובעים חובת דיווח למשרד הבריאות ברגע שהתקלה היא פנימית והמוצר לא יצא לצרכן", טוען רונן רגב כביר, מנכ"ל ארגון "אמון הציבור". "בנוסף, אין שום הגדרה ברורה לגבי מה שבדיוק צריך לכלול הדיווח של החברה בכל שלב. בעולם, מקובל היום שיש הגדרות ברורות לגבי הפרטים המזהים של המוצר שצריכים להופיע בכל דיווח. אצלנו, הדיווחים שראינו היו חלקיים והתבססו על שיקול הדעת של היצרן ושל משרד הבריאות באותו רגע ללא נהלים ברורים".

מנגנון הבקרה הפנימי של היצרנים בשתי הפרשות כשל והציף את הצורך במבקר איכות מזון חיצוני, לכל יצרן מזון בישראל. מעבר לכך שדרושים נהלים ברורים בכל הנוגע לדיווח על תקלות, דרושה שקיפות מלאה בין ציבור הצרכנים לגופים שאמורים לשמור עליו.

בין אם מדובר במשרד הבריאות – שבמשך שעות ארוכות חסך את המידע על הטחינה הנגועה מהציבור – ובין אם מצד היצרניות, שדיווחו על התקלה מאוחר מדי, רק מסירת מידע בהירה ומדויקת לציבור, תמנע את המשבר הבא ואולי תצליח להשיב את אמון הציבור בחברות המזון בישראל.

(עדכון ראשון: 22:20)