פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הממשלה אישרה פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2018-2017

      השרים אישרו את התקציב לאחר דיונים מרתוניים ביממה האחרונה. התקציב, שיעמוד על 360 מיליארד שקלים לשנה הבאה ולאחריה יגדל ל-376 מיליארד, יכלול קיצוץ רוחבי של שני מיליארד שקל ושורת רפורמות. בין השאר, סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקלים ויופחת מס החברות

      הממשלה אישרה פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2018-2017
      צילום: רוני כנפו, עריכה: אוהד פיטר

      הממשלה אישרה הבוקר (שישי) פה אחד את תקציב המדינה הדו-שנתי ל-2018-1017 לאחר יממה אינטנסיבית של דיונים. התקציב לשנה הבאה יעמוד על 359.7 מיליארד שקלים, ושנה לאחר מכן יגדל ל-376.7 מיליארד שקלים. יעד הגירעון יעמוד על 2.9% מהתוצר. לפי הממשלה, התקציב נותן מענה לשלושה אתגרים מרכזיים: הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים והגדלת הצמיחה והפריון.

      במסגרת עיקרי התקציב נקבע כי סל התרופות יגדל ב-200 מיליון שקלים, משרד החינוך יקבל תוספת תקציב לבניית 17 אלף כיתות לימוד, קצבת זקנה לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה תגדל ב-350 מיליון שקלים, יופחתו מס החברות ומס הכנסה לבעלי שכר נמוך וממוצע, תוגבר התחרות בטלוויזיה הרב-ערוצית ובשוק תשתיות הפס הרחב, מכונות המזל של הפיס ומרוצי הסוסים של הטוטו יבוטלו, תקציב משרד התיירות יצמח לשיא של 450-400 מיליון שקלים בשנה, ותקציב מענקי האיזון לרשויות המקומיות יגדל ל-3.1 מיליארד שקלים.

      לקראת הדיונים על התקציב התעוררו השבוע מחלוקות וסערות פוליטיות. בין היתר, איימו ראשי רשויות מקומיות כי לא יפתחו את שנת הלימודים כסדרה אם לא יחולו שינויים בתקצוב השלטון המקומי; הסתדרות הרופאים פתחה בשביתה עקב סעיפים הנוגעים לתקצוב הרפואה הציבורית, שבעקבותיה הודיע שר הבריאות יעקב ליצמן כי יצביע בעקבות כך נגד התקציב; ושר החינוך נפתלי בנט הודיע די לא יסכים לפיטורים נרחבים בקרב המורים.

      לקריאה נוספת:
      נתניהו בפתח הדיון על התקציב: "נושא בשורה של הפחתת יוקר המחיה"
      האוצר והחקלאים סיכמו: המכס על ייבוא דגים יופחת, המגדלים יפוצו
      פרסום ראשון: יש עתיד החלה בגיוס חברים בהסתדרות

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון. ישיבת ממשלה, 31 בינואר 2016 (פול צלמים , עמית שאבי)
      "כלכלה חזקה". נתניהו וכחלון (צילום: עמית שאבי)

      משרד האנרגיה. במסגרת הדיונים סיכמו משרדי האוצר והאנרגיה על גידול של 140 מיליון שקל לתקציב משרדו של השר יובל שטייניץ. בנוסף לכך נקבע תוספת של 360 מיליון שקלים לשיפור ופריסת תשתית הגז הטבעי. בסיכום בין הצדדים נקבע כי 150 מיליון שקלים יושקע בשדרוג ופריסה של רשת החלוקה של הגז הטבעי, 130 מיליון שקלים יושקעו בהבאת גז לצרכים מרוחקים ו-65 מיליון שקלים יוקדשו למענקים להקמת תחנות תדלוק בגז טבעי.

      "סיכום תקציבי זה הוא נקודת מפנה במהפכת הגז הטבעי", אמר שטייניץ. "ישראל מעלה הילוך במעבר לגז הטבעי, והתקציב יאפשר למשרד להביא את המשק למקום של אנרגיה נקייה יותר, זולה יותר וכלכלית יותר למשק ולצרכנים".

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      משרד הרווחה והשירותים החברתיים. תקציב המשרד יגדל ב-1.3 מיליארד שקלים. השר חיים כץ ברך על כך ואמר כי "האתגרים רבים ועלינו להשקיע את מרב המאמצים לצמצום פערים ואי שוויון, ולהוריד את ממדי העוני ואחוזי הנוער והצעירים בסיכון". הוא פירט על יעדי המשרד: "נילחם בהדרה של קבוצות ונפעל להגברת שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, נעשה ככל יכולתנו על מנת להשוות את רמת שירותי הרווחה בפריפריה לזו הנהוגה במרכז ולחזק את החוסן הקהילתי ביישובים באזורי עימות. המלאכה רבה והתקציב צר מלהכיל, נפעל בנחישות על מנת להפיק את מירב התועלת לטובת אזרחי ישראל".

      משרד התיירות. שר התיירות יריב לוין הצביע בסופו של דבר בעד התקציב, זאת לאחר דיונים ממושכים מול משרד האוצר שבסופם הוסכם להגדיל את תקציב משרדו ב-400 ו-500 מיליון שקלים בכל שנה. מדובר בתקציב הגבוה ביותר שלו זכה משרד התיירות אי פעם.

      המשרד לשוויון חברתי. תקציב המשרד הסתכם בשנה זו ב-450 מיליון שקלים. בשנת 2017 יגדל התקציב ל-750 מיליון שקלים, ושנה לאחר מכן יגיע ל-800 מיליון. השרה גילה גמליאל בירכה על ההסכמות עם שר האוצר ואנשיו ואמרה: "הגדלנו את תקציב המשרד משמעותית הודות לעבודה הקשה ולהישגי המשרד בשנה החולפת. התוספות שהושגו לתקציב יתועלו למשאבים ולפעילות חדשה בכל תחומי המשרד".

      משרד הפנים. במסגרת התקציב נקבע כי 3.1 מיליארד שקלים יועברו מדי שנה למענקי איזון לרשויות המקומיות. 500 מיליון שקלים יועברו לקרן לצמצום פערים, 300 מיליון יועברו בשנתיים הקרובות לסיוע לרשויות בתכניות הבראה, מאה מיליון ישמשו לפיתוח כלכלי ברשויות וסכום זהה יוקדש לפרויקטים ברשויות המקומיות כמו צוערים לשלטון המקומי, הקמת ועדות גאוגרפיות ועוד. "מדובר בהישגים חברתיים ממדרגה ראשונה, שיסייעו לבצע צדק חלוקתי וצמצום פערים בין רשויות חזקות לרשויות חלשות", אמר השר אריה דרעי.

      אסדת הקידוח "תמר" מול חופי חיפה (AP)
      תוספת 140 מיליון שקל למשרד האנרגיה. אסדת קידוח בשדה גז "תמר" (צילום: אי-פי)

      שר האוצר משה כחלון אמר כי התקציב נושא בשורות עבור הציבור הישראלי. "יש לנו כלכלה חזקה ומתפתחת. בתקציב הקרוב יש מנועי צמיחה משמעותיים וגידול של מיליארדים בתקציבים החברתיים. נמשיך להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובשיקול דעת".

      ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על החלטת הממשלה. "זהו תקציב חשוב, תקציב שיש ‏בו הרבה יסודות של תחרות, רפורמות וצמיחה, הפחתת יוקר המחייה וצמצום פערים - יעד חשוב שלנו. אתם יכולים להבין אחרי יום, לילה ותחילתו של יום את יתרונות התקציב הדו-שנתי, לטובת כלכלת ישראל, אזרחי ישראל, לטובת מדינת ישראל", אמר.

      מנגד, תקפו באופוזיציה את הממשלה בטענה כי התקציב פוגע בשכבות החלשות. "התקציב של כחלון מוכיח שוב שנתניהו לא מחזיק רק בחמישה תיקים, אלא בשישה. על התקציב הדו-שנתי, פרי יוזמתו של נתניהו, חתומה גם המדיניות האנטי חברתית שלו. זה תקציב רע שפוגע בחלקים החשובים ביותר בחברה. מדיניות הקיצוץ במשרדים החברתיים ובשירותים החברתיים היא שיטתו הקבועה של נתניהו בדרך לשיתוק מדינת רווחה והקמת מדינת טייקונים. כחלון ריסק את כל הבטחות הבחירות שלו ברגע ומכר נשמתו לנתניהו בתקציב אכזרי", האשימה ח"כ תמר זנדברג ממרצ.

      (עדכון ראשון: 21:25)