"מביש": משרד המשפטים תוקף את מודעת הדרושים נגד אתיופים

גורמים במערכת הפוליטית הגיבו היום (רביעי) לפרסום מודעת הדרושים על ידי חברת ההשמה ל.מ, שבה הובהר כי חברת האופנה "אקספוז" שבקיסריה "לא רוצה אתיופיות". ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) אמר כי פנה בעקבות הכתבה למנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, העומדת בראשות הוועדה למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, וקרא לחוקק חוק שימנע הישנות של המקרים.

"לא ייתכן שבני העדה האתיופית יהיו לשק החבטות לגזענים שפלים", אמר בר-לב והוסיף: "לא במדינת ישראל ולא במשמרת שלנו. אם אין חקיקה שיכולה למנוע גזענות שכזו, זו תעודת עניות למדינת ישראל וחובתנו להביא לחקיקה כזו".

פלמור עצמה גינתה בחריפות את המודעה, ומסרה כי "אם אלה אכן העובדות, מדובר לכאורה במקרה בוטה של אפליה וגזענות, שמונע מאנשים תעסוקה רק בשל צבע עורם. לדבריה, ממקרים שהובאו ותוארו בפני חברי הוועדה למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, אני יודעת שזה לא המקרה הראשון, ובוודאי שלא היחידי".

עוד בוואלה! NEWS:
"לא רוצה אתיופית": מודעת הדרושים שעוררה סערה בקרב בני העדה
ראשי הרשויות נגד גזרות התקציב: שביתה כללית החל מ-31 באוגוסט
לפחות 11 פגים מתו משאיפת עשן בשריפה בבית חולים בבגדאד

פלמור התייחסה למסקנות הוועדה שבראשותה, שהוגשו לראש הממשלה בחודש שעבר וכוללות המלצות ליישום במשרדי הממשלה ורשויות המדינה, שנועדו למיגור אפליית יוצאי אתיופיה. "אישור המלצות ומסקנות הדוח מוכיח שהממשלה נחושה להוקיע מקרים של גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה ולפעול נגדה. מקרה זה הועבר לטיפול נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה. עוד אוסיף כי התגובה ברשתות החברתיות למקרה הזה הוא סימן מעודד לכך שהחברה הישראלית מוקיעה גילויי גזענות מעין אלה".

בעלי החברה "ל.מ עולם של כח-אדם", חברת ההשמה שפרסמה את המודעה של מפעל "אקספוז" הבהיר בעמוד הפייסבוק שלו את הפרשה. "בימים האחרונים מסתובבת ברשת תמונה של מסמך פנימי, שבה מפעל ביקש לשלוח לו עובדים שאינם אתיופים", כתב. "לצערי, רכזת חדשה שאינה מכירה את הנהלים תיעדה והפיצה את בקשת המפעל", טען. "כחברה המעסיקה עובדים מכלל העדות והמגזרים, אנו רואים את המקרה בחומרה והעובדת טופלה משמעתית. צר לי אם מישהו נפגע. אנו ננקוט צעדים חמורים נגד כל אמירה או התנהגות גזענית בחברתנו".

הח"כית לשעבר עו"ד פנינה תמנו-שטה, שיזמה חוק להגדלת הפיצויים לעוברים על חוק איסור האפליה במתן שירותים ציבוריים, תקפה את נפילת החוק הן בכנסת הקודמת והן לפני שלושה חודשים. "לצערי מערכת המשפט לא מספקת עדין את ההגנה הראויה. החוק חלש ולא מציב קנס רציני נגד עסקנים מפלים בשל מוצא ואין מספיק הכרעות משפטיות רציניות למאבק באפליה ובגזענות", אמרה תמנו-שטה והוסיפה: "זה הזמן לשלוח מסר חד וברור ולהעלות כבר במושב הקרוב את הפיצויים האומללים שעומדים היום על 50 אלף שקל, ל-120 אלף שקל. לצערי משרד המשפטים הפיל את היוזמה גם בכנסת ה-19 וגם לפני כשלושה חודשים, וגם חברי הכנסת שהנושא מעניין אותם מועטים".

לטענת תמנו-שטה, "המסר שיוצא הוא שמשתלם להיות גזען כי אין מפריע. ממוצע הפיצוי עומד על סכום מגוחך של 20 אלף שקל, שלא משיג הרתעה. במקום שבו אין הרתעה מספקת נגד עסקים שמקיימים סלקציה עדתית, שלא נתפלא שהגזענות ושונאי האדם מרימים ראש ומטילים צל גדול על החברה הישראלית. לצערי יש מי שטרם הבין שיוצאי אתיופיה כבר לא 'ילדי הכאפות של וולגרים בתוכנו'".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמרה כי "מביש לראות כל פעם מחדש מודעה כזו שמקבעת את הגזענות במחוזותינו ופוגעת באוכלוסייה שהיא חלק מעם ישראל. זה המקום שלנו אזרחים ואנשי ציבור להלחם, לזעום ולהוקיע דוגמאות כאלה. זה פוגעני ומיותר ואסור שנאפשר לזה להיות חלק מהחברה".

ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), יו"ר השדולה למיגור הגזענות, מסרה בתגובה כי "מזעזע לראות שתופעות כאלה עדיין מתרחשות בישראל של ימינו. הגזענות היא מן הרעות החולות של החברה שלנו ואסור לקבל מקרים כאלה באדישות. מדובר באפליה בוטה וחמורה אשר אין לה מקום בחברה מתוקנת. עלינו לגנות ולהוקיע כל תופעה מסוג זה ולהילחם נגד כל אפליה על רקע צבע עור, עדה, דת, מגדר או נטייה מינית".

"המודעה היא גזענית ולא חוקית", צייץ ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בעמוד הטוויטר שלו. "יש לפתוח בחקירה פלילית כלפי מפרסם המודעה. אסור לבצע סלקציה בהעסקה על רקע גזעני". שר הביטחון לשעבר משה יעלון כתב בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק: "בושה. אין הסבר או תירוץ שיכולים להסיר את החרפה הזו. נגד הגזענות צריך להיאבק בכל כוחנו, ולחנך לקבל כל אדם באשר הוא".

עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, מסר כי "יותר ויותר קורה שמעסיקים בישראל מרשים לעצמם 'לא לרצות'. לא לרצות אתיופיות, לא לרצות ערבים, לא לרצות רוסים ועוד. הבוטות של המודעה קשה לתפיסה, אבל בפועל היא לא שונה מהדרישה של 'אחרי צבא' - מאחורי שתיהן עומדת אותה הגזענות של המעסיקים. הגזענות הזו מתפתחת בחסות שתיקה כמעט מוחלטת של קברניטי המדינה נוכח המקרים ההולכים ומתרבים של אפליה בעבודה, בבריכה ובמקומות רבים נוספים. הגיע הזמן שהביקורת על מקרי הגזענות לא תבוא רק מארגוני החברה האזרחית, אלא מהממשלה.

לפי עות'מאן, "חלק מההמלצות החשובות בדוח פלמור חייבות יישום מיידי ולא לדורות הבאים. המטה מברר את הנושא מול החברה ושוקל עם ארגונים החברים במטה - ארגון טבקה הפועל למען יוצאי אתיופיה וארגונים נוספים, תביעה אזרחית לפיצוי הנפגעות מהמודעה ומהאופן שבו פעלה החברה."

(עדכון ראשון: 13:52)