המועמד הבולט לנציב הביקורת על הפרקליטות: השופט במשפט הולילנד

(בווידאו: רבים הביעו תמיכה בשופט דוד רוזן לאחר הרשעת אולמרט בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מאי 2014)

השופט ישעיהו שנלר נבחר לפני כשבועיים לנציב תלונות הביקורת על הפרקליטות ויתר מייצגי המדינה בערכאות, אלא שיום לאחר מכן הוא הודיע לשרת המשפטים איילת שקד שאינו יכול לכהן בתפקיד הבכיר, מאחר שבנה של אשתו הטרייה הוא פרקליט במחוז חיפה – דבר ששם אותו בניגוד עניינים. כעת מסתמנים שלושה שמות מרכזיים כמועמדים לתפקיד, והבולט בהם הוא שמו של שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן - מי שישב כדן יחיד במשפט הולילנד שהתנהל בבית המשפט המחוזי, וגזר על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שש שנים מאחורי סורג ובריח.

רוזן, שאף היה מועמד לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב אולם לא נבחר בסופו של דבר, ספג לא מעט ביקורת על הלשון שבה השתמש בהכרעת הדין. בנוסף, בית המשפט העליון, שזיכה את אולמרט מאחת ההרשעות וקיצר משמעותית את תקופת המאסר שנגזרה עליו, מתח ביקורת מסוימת על השופט.

עם זאת, רוזן הפך בקרב גופים מסוימים לדמות שמזוהה עם המלחמה בשחיתות ללא מורא וללא חת. התנהלותו על כס השיפוט נתפסת כשונה בנוף הציבורי כיוון שהוא משמש מעין "שופט חוקר" - הוא מתערב, שואל שאלות ומנסה לרדת בעצמו לחקר העניין.

עוד בוואלה! NEWS:
ההזדמנות האחרונה של תושבי עמונה להציל את הבית לפני הקרב על הפינוי
הרב הראשי על אלימות מינית בילדים: "לא לטמון את הראש"
מפגן כוח בלב איסטנבול: 3 מיליון בעצרת תמיכה ענקית בארדואן

בעבר לא היסס רוזן לצאת בגלוי נגד הפרקליטות, ונחשב בעיני גורמים רבים לשופט המזכה את העומדים מולו. כך למשל זיכה את הנאשמים בתיק הלבנת ההון בבנק הפועלים, והעביר ביקורת על כך שחומרי החקירה הועברו להגנה רק שנה לאחר הגשת כתב האישום. "התנהגות המדינה הינה התנהגות נפסדת", ציין השופט רוזן במשפט, והמשיך לבקר את התנהלות המדינה בתיק: "הצהרות המדינה ניתנו ללא צפייה של מי מהתובעים בקלטות. המדינה הצהירה בבתי המשפט הצהרות בלתי מדויקות, בלשון המעטה. מדובר בהתנהגות בלתי-נסבלת".

מועמדת נוספת לתפקיד הבכיר היא הסנגורית הארצית לשעבר ענבל רובינשטיין, אולם לא בטוח שהיא זוכה לתמיכת השרה שקד. רובינשטיין כבר הייתה מועמדת בסבב הקודם, אך בסופו של דבר החליטה שלא להגיע לפגישתה עם ועדת האיתור מפני שהבינה שאינה זוכה לתמיכת השרה. מעמדה של רובינשטיין כסנגורית ארצית לשעבר מקביל למעמד פרקליט המדינה. היא נחשבת לבעלת אג'נדה סנגוריאלית מובהקת, אולם ידעה להתנהל בעדינות יחסית גם בימיה הראשונים של הסנגוריה בשנות ה-90. התנהלות זו עשויה לסייע בידה מול ועד הפרקליטים שמתקשה לקבל את הגוף האחראי להעביר עליו ביקורת.

המועמד המסתמן השלישי בשלב זה הוא צבי סגל, שופט בית המשפט המחוזי בירושלים. סגל נחשב לשופט בכיר ואף היה מועמד לתפקיד פרקליט המדינה. עם זאת, שמו עלה גם בהקשרים פחות חיוביים, בין היתר כאשר נטען שביקש מנערה להדגים במהלך דיון כיצד נאנסה. הטענה עוררה סערה גדולה, ובעקבות כך נפתחה חקירה של נציב קבילות השופטים, אליעזר גולדברג, שניקה את השופטים מכל רבב על ניהול אותה החקירה, וקבע שמדובר היה בעלילה. אלא שבשנה שעברה נחשפה ההקלטה מתוך המשפט, באמצעות תכנית "המקור", שמוכיחה כי האירוע אכן קרה. במקרה אחר ספג סגל ביקורת חמורה מנציב התלונות של השופטים.

בעקבות חוק נציבות הביקורת על מערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות, שאושר בשבוע שעבר, הוועדה לאיתור מועמדים לתפקיד בוטלה. שרת המשפטים ממנה את נציב תלונות הביקורת על הפרקליטות, לאחר קבלת הסכמתו של השר לביטחון הפנים והיועץ המשפטי לממשלה, וכן לאחר התייעצות עם נשיאת בית המשפט העליון. בנוסף, לפי החוק החדש תלונות פרטניות יתבררו על ידי הנציב, והביקורת המערכתית תיעשה על ידי מבקר המדינה.