95 שנים אחרי שהוקמה הרפת בכפר הנוער המיתולוגי "ויצו נחלת יהודה" בראשון לציון, הגיעו ביום ראשון משאיות שפינו את הפרות שלצדן גדלו אלפי בני נוער בפנימייה. הסיבה לפינוי היא הלחץ שהפעילו הדיירים במגדלים החדשים שנבנו בשכונה, שלה היה בעבר צביון כפרי, בשל הריח שהפיצה הרפת. על הדיירים שמתגוררים בבניינים נמנים יו"ר הקואליציה דוד ביטן, ראש העירייה דב צור וחברת הכנסת לשעבר אנסטסיה מיכאלי.
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
פתאום נהיה שקט: הלוחמים שחיפשו את הדר חוזרים למנהרה הארורה
תושבי רג'ר מפחדים מפינוי בעקבות נאום נסראללה: "לא עברנו מספיק גיהנום?"
הקרחונים נמסים, הבצורת מחריפה: הדוח הקודר על עתיד כדור הארץ
ותיקי נחלת יהודה הביעו צער על ביטולו של הסממן הכפרי האחרון, שתרם במשך עשורים לחינוכם של בני נוער במצוקה, לטובת רווחתם של הדיירים במגדלי היוקרה ובווילות הסמוכות. "הבנתי שהעלו היום את הפרות של ויצו על משאיות ולקחו אותן בעקבות תלונות של דיירים בבניינים של 'נחלת יהודה החדשה'. זה עצוב והזוי לדעתי, במיוחד לנוכח העובדה שהבניינים נבנו עכשיו בעוד שהרפת קיימת שנים רבות והיא חלק מהצביון הכפרי בנחלת יהודה", כתב אחד התושבים בקבוצת הוואטסאפ של השכונה.
"זה ממש מקומם ומעיד על ניגוד אינטרסים, אלא שהדיירים החדשים ידעו על הרפת כשנכנסו ועל זה שאין כל כוונה לפנות אותה. מצער שאלה שמשלמים את המחיר הם שאר התושבים שמאבדים את הצביון ואת הערך המוסף של פעם", כתב תושב כועס אחר.
סגירת הרפת מהווה פגיעה כפולה בכפר הנוער: בפן הלימודי ובפן הכלכלי. לימודי הבגרות בחקלאות, שאליה ניגשים תלמידי הכפר, מחייבים עבודה בענף חקלאי ועריכת מחקר בתחום אותם עשו התלמידים ברפת. בנוסף לכך, המוסד מוכר לתנובה כל שנה 712,000 ליטר חלב שהופקו ברפת, שמניב כ-1.4מיליון שקל המופנים לתפעולו ולתמיכה בתלמידי הפנימייה.
כפר הנוער הוותיק ויצו נחלת יהודה מחנך בני נוער לחקלאות זה עשרות שנים, ומשלב התמחות בפיתוח ובחקר ענפי משק שונים עם לימודים לבגרות. בני הנוער מתמחים במדעי החיים ובחקלאות, אוספים ביצים מהלול - ועד כה גם טיפלו בפרות. עד לפינוי הפרות, כל תלמיד עבד ברפת במשך ארבע שעות כל שבוע.
הכפר מונה כ-400 תלמידים, מתוכם 200 תלמידי פנימייה המגיעים מכל חלקי הארץ. המחצית השנייה הם ברובם ילדי העיר ראשון לציון, שלומדים במסגרת יום לימודים ארוך הכולל חוגים וסיוע בלימודים עד שעות הערב. בני הנוער מתמחים במדעי החיים ובחקלאות ,מטפלים בפרות ואוספים את ביצים מהלול. תלמידי הכפר עובדים ברפת 4 שעות בשבוע ונבחנים בבגרות מורחבת בחקלאות כולל מטלת ביצוע מחקרית.
"כפר נוער ויצו נחלת יהודה הינו 'כפר' במלוא מובן המילה, ולימודי החקלאות ופיתוח הסביבה הם חלק משמעותי מהעשייה החינוכית שלנו", אמרה יו"ר ויצו העולמית, פרופ' רבקה לזובסקי. "העשייה החינוכית שלנו היא זו שמחנכת אלפי תלמידים בשנה להיות לא רק תלמידים טובים, אלא בעיקר אנשים טובים ורגישים לסביבה ולחברה"
למרות הפגיעה בלימודים ובתלמידים, הוסיפה לזובסקי, "החליטה ויצו להיענות לרחשי תושבי העיר והעומד בראשה וקבלה החלטות קשות, כשלצדן תקווה להתחדשות בהקמת חווה חקלאית שוויצו תכנן להקים בכפר, וכן תקווה לשיתוף פעולה עם מערכת החינוך של העיר".
.
לדבריה, כיום אין בעיר חווה חקלאית וראשון לציון אמנם מממנת לימודי חקלאות בכל בתי הספר היסודיים, אך אין לכך המשך בחטיבות הביניים. "התלמידים בחווה ילמדו חקלאות, שמירה על הסביבה ומיחזור, ויעבדו בחווה החקלאית שתהייה חווה אקולוגית עירונית", אמרה.
מעיריית ראשון לציון נמסר: "אנחנו לא רואים בהיענות לבקשות הגיוניות ולגיטימיות של תושבים כניעה. אנחנו גאים שאנחנו יכולים לספק לתושבינו את צורכיהם בצורה המיטבית". עוד נמסר מהעירייה כי התושבים חזרו ופנו אליה בשנים האחרונו בבקשה לפנות את הרפת, אשר "הוקמה כאשר השכונה הייתה מושב עובדים".
לדברי העירייה, "היום מדובר בשכונת מגורים עם אלפי יחידות דיור שהרפת פגעה באיכות חייהם. כל הניסיונות להעתיקה למקום אחר לא צלחו. אי אפשר להתעלם מהעובדה שמקומה של הרפת הוא לא בלב עיר". לבסוף, הביעו בעירייה שמחה על כך שהצליחו "להגיע לפתרון מוסכם בין כל הצדדים".