כבר כמה ימים שתושבי הכפר רג'ר עוקבים בדאגה אחר הסערה הציבורית שהתעוררה בלבנון בעקבות חשיפת וואלה! NEWS, שלפיה אחרי 16 שנים של קיפאון חידשה הוועדה לתכנון ובנייה מעלה חרמון את אכיפת חוקי התכנון והבנייה הישראליים בצדו הצפוני של הכפר, שנמצא בשטחה הריבוני של לבנון.
מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נשא ביום שישי האחרון נאום, שבמהלכו תקף בחריפות את ממשלת לבנון על כך שאינה מכילה את ריבונותה בשטח. הדבר הגביר עוד יותר את חשש התושבים מכך שההחלטה הישראלית תעודד את הממשל בביירות ליישם את חלוקת הכפר, שנקבעה בשנת 2000.
"אנו דורשים ממשלת לבנון לנקוט בעמדה בנוגע למה שמתרחש בימים אלו בכפר רג'ר", אמר מנהיג הארגון השיעי בנאום ששודר במסכי ענק. "לא ייאמן שישראל פועלת היום כדי לספח את הכפר ולהשליט את המרות והשלטון שלה על חלק מלבנו והיא לא נוקפת אצבע, אומרת 'יהיה בסדר, אינשאללה'. ישראל משתלטת ועושה מה שהיא רוצה. היא יכולה להשתלט ברעש או בשקט ואין שום גינוי מלבנון. כפר לבנוני תחת ריבונות לבנונית, ישראל משיבה את השליטה שלה עליו - וכלום".
לקריאה נוספת:
"ישראל עלולה להסתבך": מה רוצה המדינה מהכפר הלבנוני?
בכיר ביטחוני בדובאי: "חיזבאללה עוסק בסחר בסמים בהיקף אדיר"
חיזבאללה חזק יותר מצבא סוריה - אך מנהיגו הוא מהשנואים באזור
"איפה הריבונות?", המשיך נסראללה בביקורת חריפה על ממשלת לבנון בנאומו. "אומרים 'חיזבאללה יעשה מזה בעיה, ירצה לעשות מרג'ר אדמת מריבה, כמו שהם עושים בשטחי לבנון ובשטחים שהם אינם לבנונים'. אבל יש הבדל מחוות שבעא, שם ישראל לא מכירה בכך שזו אדמה לבנונית. אז איזה מקום יש כאן לוויכוח? הממשלה נדרשת לפעול בנושא זה".
נסראללה התפרץ לדלת פתוחה. מרגע חשיפת חידוש האכיפה הישראלית התחוללה סערה ציבורית בלבנון. בכלי התקשורת המרכזיים בארץ הארזים הוטחה ביקורת קשה על הממשלה, שאינה מיישמת את הריבונות שעליה הצהירה אפילו ישראל בעבר. מאז נאומו של נסראללה חוששים תושבי רג'ר שלהחלטה שהתקבלה על ידי יו"ר ועדת התכנון, עמוס רודין, ומח"ט המרחב שבפיקוד צפון, יהיו השלכות מדיניות שישפיעו באופן משמעותי ביותר על חייהם המורכבים גם כך.
"לא מספיק הגיהנום שאנחנו עוברים במשך 16 שנים תמימות, עכשיו רודין מחזיר את הכפר לשנת 2000. החלטת ועדת התכנון המרחבית מחזירה את הכפר לתחילת הדרך", אמר תושב הכפר בשיחה עם וואלה! NEWS. "עכשיו אנחנו חוששים שהסערה הציבורית שהתעוררה שוב בלבנון תחלק ותפלג את הכפר בגדר שתפריד בין שתי מדינות עוינות. לכל זה מתווסף הנאום של נסראללה, שדורש מממשלת לבנון להפסיק לגרור רגליים ולהחיל את ריבונותה על החלק הצפוני של רג'ר".
"אנשים חוששים שיפנו אותנו כמו את גוש קטיף"
תושב הכפר אמר כי "נסראללה רומז שאם ממשלת לבנון לא תפעל להחיל את ריבונותה על החלק הצפוני של רג'ר, אז הוא וחיזבאללה יפעלו לכאורה לעשות את זה". מערוף חטיב, המתגורר בצדו הצפוני של רג'ר, הוסיף כי "מזה בדיוק חששו ברג'ר כבר לפני כמה שבועות - מצד אחד ישראל חידשה את אכיפת חוקי התכנון והבנייה הישראלי אחרי 16 שנים של הקפאה, מהצד השני בית המשפט מקבל החלטה תקדימית ומורה לרשות מקרקעי ישראל להחזיר לתושבים המתגוררים בחלקו הצפוני של הכפר את דמי החכירה שהם גבו מהם לפני נסיגת צה"ל מלבנון".
לדבריו, "אחרי נאום נסראללה החששות כאן התחזקו. אנשים כאן שואלים, בין היתר, האם גורלה של רג'ר יהיה כגורלו של גוש קטיף. האם בעתיד יצטרכו תושבי החלק הצפוני להתפנות מביתם?"
הכפר רג'ר נמצא במשולש הגבולות ישראל-לבנון-סוריה. הוא היחיד בארץ שיותר מ-2,400 תושביו הם בני עדתו של נשיא סוריה העדה העלווית. עם נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, קבע האו"ם כי הקו הכחול, שמייצג את גבול בין ישראל ללבנון, יחצה את הכפר כך שחלקו הדרומי יישאר בריבונות ישראל וחלקו הצפוני ישתייך לשטחה הריבוני של לבנון.
התושבים המקומיים, שחששו מפילוג משפחותיהם הנמצאות בשני צדי הכפר, מחו על הקביעה. הם ביקשו להישאר תחת שלטון ישראלי והסבירו כי עד לכיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, הכפר היה בכלל תחת ריבונות סורית. קביעת האו"ם משנת 2000 אמנם לא יושמה על ידי ממשלת ישראל, אולם הסטטוס קוו של הכפר שונה לחלוטין. מחסום של צה"ל הוצב בכניסה אליו, הכניסה לציבור הרחב נאסרה ורק תושבי המקום הורשו להיכנס לשטח שמאז ועד היום מוכרז כשטח צבאי סגור.
במקביל, הפסיקה ישראל לאכוף את חוקי התכנון והבנייה בכפר וגופים ממסדיים נמנעו מלהיכנס לצדו הצפוני. עם סיום מלחמת לבנון השנייה ב2006, התגבר עוד יותר חששם של התושבים. החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהביאה להפסקת האש, קבעה בין היתר כי ישראל מחויבת להסיג את כוחותיה אל דרום הקו הכחול. בנובמבר 2010 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל את הצעת האו"ם ומפקד יוניפי"ל, שלפיו חלקו הצפוני של הכפר יועבר לידי לבנון. הכרתה של ישראל בחלקו הצפוני של הכפר רג'ר כשטח לבנוני, הסירה לראשונה את המחלוקות בין כל הצדדים.