"ישראל עלולה להסתבך": מה רוצה המדינה מהכפר הלבנוני?

16 שנים חלפו מאז נסיגת צה"ל מלבנון, שבעקבותיה הפסיקה ישראל להחיל את חוקי התכנון והבנייה של המדינה על חלקו הצפוני של כפר רג'ר החצוי, שחלקו הצפוני נמצא בשטחה הריבוני של המדינה השכנה. בשנת 2010 העניק הקבינט המדיני-ביטחוני גושפנקא לשטח, וקבע כי האזור הצפוני יועבר ללבנון. בעקבות זאת, קבע בית המשפט המחוזי בנצרת לפני שבועות אחדים כי רשות מקרקעי ישראל תשיב לתושבי האזור השנוי במחלוקת את דמי החכירה ששולמו לה. ואף שכלל הגופים הכירו בשטח כלבנוני - המועצה המקומית קיבלה מכתב מיו"ר ועדת התכנון והבנייה האזורית מעלה חרמון, עמוס רודין, ולפיו תחודש את האכיפה על חוקי הבנייה הישראליים – בכל הכפר.

"יד ימין של המדינה לא יודעת מה יד שמאל שלה עושה", אמר בזעם תושב הכפר לוואלה! NEWS. "רשות מקרקעי ישראל החזירה לאנשים את הכסף שהיא גבתה מהם על אדמות שבשנת 2010 היא בעצמה הכריזה שאינן שייכות לשטחה הריבוני, והכירה בשטח כלבנוני". לאחר מכן, סיפר כי "באפריל האחרון, בסמוך להשבת דמי החכירה לתושבים שתבעו, הודיעה ועדת התכנון והבנייה האזורית כי מעתה אנחנו צריכים להגיש תכניות בנייה לאישור הועדה ובכפוף לחוקי מדינת ישראל. אותה מדינה שהצהירה קבל עם ועולם כי חלקו הצפוני של הכפר, המהווה את רוב שטחו, שייך ללבנון".

הכפר רג'ר נמצא במשולש הגבולות ישראל-לבנון-סוריה, והוא היחיד בארץ שרוב תושביו – 2,400 – הם בני עדתו של נשיא סוריה, העדה העלווית. עם נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000, קבע האו"ם כי הקו הכחול – הגבול החדש בין ישראל ללבנון – יחצה את הכפר. התושבים, שחששו מפילוג משפחותיהם משני צדיו, מחו על הקביעה, ביקשו להישאר תחת שלטון ישראלי והסבירו כי עד לכיבוש הגולן במלחמת ששת הימים, הכפר היה בכלל תחת ריבונות סורית.

קביעת האו"ם משנת 2000 לא יושמה עד למלחמת לבנון השנייה ביולי 2006. החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם עם סיום הלחימה בלבנון, קבעה בין היתר כי ישראל מחויבת להסיג את כוחותיה מדרום לקו הכחול. בנובמבר 2010 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל את הצעת האו"ם ומפקד יוניפי"ל באזור, ולפיו חלקו הצפוני של הכפר יועבר לידי לבנון. לפני שבועות אחדים, הוחלט כאמור להשיב את דמי החכירה לתושבי האזור.

מקורב לאחד התושבים שתבע את כספו מרשות מקרקעי ישראל, סיפר על טווח הזמנים האבסורדי שבין החלטת בין המשפט המחוזי בנצרת להודעה מטעם ועדת התכנון והבנייה של מעלה חרמון. "המשפט התנהל שש שנים ולפני כמה שבועות הוא קיבל את כספו בחזרה במסגרת הסכם פשרה שהושג בין הצדדים. כמה ימים אחר כך הגיעו אליו פקחי ועדת התכנון מעלה חרמון, וניסו לעצור את הבנייה שלו בטענה שהוא צריך היתרים", סיפר. "הוא אמר להם 'אין בעיה, אני הולך לבית המשפט', המשיך לבנות והם מצדם לא התעסקו איתו יותר".

לדבריו, חוקי הבנייה במקום נותרו מעורפלים והתושבים בונים ללא אכיפה. "פקחי הוועדה אוכפים את החוקים רק על חלק מהתושבים. יש אנשים שבונים בניגוד לכל התקנות בצורה שזועקת לשמיים. בניגוד לתקנות המחייבות להרחיק את הבנייה לפחות בשלושה מטר מהכביש, יש אנשים שבונים בצמוד לו", אמר. "אחרים בונים כבר קומה שלישית ורביעית בלי שהם הגישו בכלל תכניות לאישור הוועדה".

תושב אחר הוסיף בשיחה עם וואלה! NEWS: "יש אנשים שרוצים לבנות ולא נותנים להם, ועל חלק אחר מעלימים עין. אם כן מחילים את חוקי התכנון והבנייה של ישראל, אז שיחילו אותם על כולם. אי אפשר לתת לחלק כן ולחלק לא, אבל חוקי התכנון והבנייה לא נאכפו בחלק הצפוני של הכפר מנסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000. אז איך זה שפתאום אחרי 16 שנים שהחוקים לא נאכפו באזור הרגיש הזה, קם יו"ר הוועדה ומחליט לאכוף אותם?".

עו"ד פאהד ספדי, תושב הכפר הדרוזי מסעדה שבצפון הגולן המחזיק גם בתואר שני במשפט בינלאומי, טען כי מדובר בהחלטה לא חוקית לפי המשפט הבינלאומי. "עד שיו"ר הועדה קיבל את ההחלטה, מדינת ישראל בעצמה הכירה בקו הכחול שהאו"ם קבע", הסביר. "על פי החוק הבינלאומי, מלבד חוקים ביטחוניים או פליליים, החוק המנהלי והשיפוט המנהלי לא חלים על צדו הצפוני של הכפר רג'ר. מדובר במהלך שעלול לסבך את המדינה בהחלטה מנהלית בלתי חוקתית ומנוגדת לאמנות הבינלאומיות שישראל חתומה עליהן. בהיבט הביטחוני, זאת גם החלטה שעלולה לתת עילה לחיזבאללה לתקוף את ישראל מאחר שהיא פועלת בצורה רשמית בתוך שטחה הריבוני של לבנון. זה יכול להוביל לתלונות שיוגשו לאו"ם ולפגיעה נוספת בתדמיתה של ישראל".

עמוס רודין, יו"ר ועדת התכנון והבנייה מעלה חרמון מסר: "יש לרג'ר תכנית מתאר משנת 1997 והיא עדיין שרירה וקיימת. גורמים רבים שיתפו איתנו פעולה במהלך הזה והם כוללים את צה"ל, משרד הביטחון וכל משרדי הממשלה הרלוונטיים. מערכת הביטחון רוצה לראות שחלים על רג'ר כל הכללים החלים על היישובים בתחום האחריות שלי, ובכלל. הקמתי רשות רישוי לצבא ולמועצה, ואנחנו דנים בכל בקשה שמוגשת אלינו. אין דבר כזה שאנשים בונים שם בניגוד לחוק. הקמתי שם יחידת פיקוח ויש שם אכיפה מאוד קפדנית. אם מישהו בונה בסמוך לכביש הוא לא יקבל היתר ואני אהרוס לו את הבית".

בהתייחס לכך שאכיפת הבנייה אינה עולה בקנה אחד עם החזרת דמי החכירה לתושבי צפון הכפר, אמר: "כנראה שקודמיי בתפקיד חששו מהבירוקרטיה שכללה אישורי כניסה לכפר וכדומה. אני ואורי אילן, הממונה על מחוז צפון של משרד האוצר (האחראי על ועדות התכנון, ע"ח), גיבשנו מדיניות של הכנת תכניות מתאר לכל היישובים שבתחום הוועדה שלי. כנראה שכשנודע למפקד האוגדה והחטיבה על כך שאני לא נרתע מבירוקרטיה, הם חשבו שיש להם מישהו שהם יכולים לשתף איתו פעולה וככה הדברים התפתחו.

"במקביל הייתה פנייה של ראש המועצה המקומית רג'ר להגדיל את תחום היישוב באלף דונם. יש צרכים של הצעירים לפתח ולהכשיר אדמות נוספות לבנייה. לרשות מקרקעי ישראל היה סכסוך לגבי המעמד של אדמות נפקדים, זה לא נוגע לי. זה סכסוכים בינלאומיים ואנחנו צריכים לדאוג לצרכים של התושבים, הם אזרחים שווי זכויות וחובות. זאת החובה שלנו כממסד כלפי האזרחים".

אחמד פתאלי, ראש המועצה המקומית רג'ר מסר: "התשובה לשאלות הללו לא מצויות אצלי. זאת הייתה החלטה של קציני צה"ל והם אלו שהעבירו את האחריות על האכיפה לוועדת התכנון. מה שהצבא מחליט, אנחנו חייבים לבצע, כי זה שטח צבאי סגור. כל אחד מהתושבים יכול להתלונן כמה שהוא רוצה, אבל יש חוקים במדינה. אני בעצמי הלכתי לוועדה ושאלתי על זה ושם אמרו לי שזה החוק. אני לא יודע אם יש להם סמכות לעשות את זה, אבל יכול להיות שיש להם החלטה רשמית".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בהתייחס להחזרת דמי ההחכרה: "במסגרת הליכים משפטים שהוגשו על ידי מספר תושבי הכפר רג'ר נגד רשות מקרקעי ישראל, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תפצה הרשות את התובעים בגין ביטול ההתקשרות עמה בפיצוי כספי מתאים".

ממשרד האוצר, הממונה על ועדות התכנון, נמסר: "מדובר בהחלטה שהינה בתחום סמכותו ואחריותו של פיקוד הצפון, יש לפנות למשרד הביטחון בנושא".

מדובר צה"ל נמסר: "הנושא בבדיקה".

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.