פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שעות של עדויות לא עזרו: אזריה לא הצליח לשכנע את השופטים

      החייל הנאשם בהרג מחבל לא סטה מקו ההגנה שהוכתב לו, אך גם לא הצליח להסביר את סימני השאלה העולים מגרסתו, או לשלול את הראיות. עד כה השופטים התייחסו אליו בסלחנות, אך קשה לראות איך יגרום להם להאמין בחפותו

      שעות של עדויות לא עזרו: אזריה לא הצליח לשכנע את השופטים
      צילום: מאצ'י הוף, עריכת וידאו: עמרי וייס וניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין

      אחד מרגעי השיא במשפטו של סמל אלאור אזריה, המואשם בהריגת מחבל מנוטרל בזירת פיגוע בחברון, הגיע השבוע. שלושה ימים עמד אזריה על דוכן העדים וענה במשך שעות ארוכות על שאלות ההגנה והתביעה, בניסיון להוכיח את חפותו. אלא שאזריה, יחד עם צוות הסנגורים שמקיפים אותו, לא סטה לרגע מקו ההגנה הנוקשה והתחמק שוב ושוב מהשאלות הקשות שהפנו אליו התביעה והשופטים.

      על פי דיני הראיות, חובת ההוכחה היא על התביעה. תפקידה לשכנע מעל לספק סביר את בית הדין כי הנאשם אכן אשם. לעיתים גם אם גרסת הנאשם לא מספיק חזקה או אמינה, הרשעה יכולה שלא להתקבל במידה והתביעה לא הצליחה לשכנע את השופטים, ועדיין קיים אצלם ספק סביר בנוגע לאשמה. למרות זאת, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, עושה רושם כי התביעה מצליחה לבסס את טענותיה ולחזק אותן עם הראיות, ואילו ההגנה לא מצליחה כמעט לסתור אותן.

      אף שללא ספק, כך גם על פי עדי התביעה, החשש ממטען היה קיים בזירה, אזריה לא מצליח להסביר מדוע רק הוא נדרך וכל האחרים התנהלו בצורה רגועה ושלווה. הוא לא הצליח לתת הסבר מניח את הדעת מדוע בחקירותיו, למרות שנשאל אם מפקדו כעס עליו, הוא לא העלה את דבר הסטירות שקיבל לטענתו מהמ"פ. החייל ממשיך לומר במהלך חקירתו הנגדית שוב ושוב כי מה שרואים בשטח לא יכולים לראות באולם ממוזג, אך הוא לא מצליח לתת הסבר הגיוני לסימני השאלה בגרסתו.

      עוד כתבות בנושא:
      הלוחם הקשוח הפך לפרח מוגן: כך אלאור אזריה הפך לילד של כולנו
      אזריה ממשיך להאשים את המג"ד ששיקר: "אולי הוא מפחד מהתקשורת"
      אלופים במיל' תומכים באזריה: "חיילים שנכשלים לא צריכים להיות מואשמים"

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי יפו. 26 ביולי 2016 (ניב אהרונסון)
      לא מצליח לתת הסבר הגיוני לסימני השאלה. אזריה בבית המשפט, השבוע (צילום: ניב אהרונסון)

      השופטים אמרו פעם אחר פעם לאזריה כי הוא לא מתייחס לראיות, ובכך לא מנסה להסביר את גרסתו. קשה להתרשם לאן השופטים נוטים בעת הזו, אך לא פעם ניתן לראות שהם לא שבעי רצון מהתנהלותו של הנאשם בכל הנוגע לתשובותיו. למרות זאת, הם מגלים סבלנות מאוד גדולה, ומבקשים ממנו להסביר את גרסתו וכיצד היא סותרת את טענות התביעה. לקראת סוף חקירתו, השופטים אף דחו כמה פעמים את התנגדויות התביעה לשאלת סנגוריו בחקירה המשלימה, למרות שמדבריהם היה ברור שההתנגדות הייתה צריכה להתקבל. הכול כדי לאפשר לנאשם להסביר את עצמו.

      הגדיל לעשות סגן-אלוף ירון סיטבון, סגן מח"ט אפרים ונציג השטח בחבר השופטים, שלראשונה השתלב בהרכב שופטים בבית דין צבאי. סיטבון אמר לאזריה כי בתיעוד האירועים המוצג פעמים רבות באולם בית המשפט יש לא מעט דברים היכולים להיחשב לטובתו, אך עליו להסביר אותם. סיטבון עבר על הסרטון יחד עם החייל ושאל שאלות הבהרה, אך תשובותיו של אלאור לא שפכו יותר מידי אור על השאלות.

      נראה היה כי ראש ההרכב, אלוף-משנה מאיה הלר, לא אהבה את התנהלותו של חברה להרכב, כך לפחות השתמע ממבטיה התמהים ומהעובדה שהיא העבירה לו כמה פעמים הערות בכתב ידה. הלר היא שופטת ותיקה ומאוד מוערכת. היא יסודית מאוד ובקיאה בחומר, ועוקבת כל הזמן אחר התנהלות הדיון, למרות שהוא נמשך לא מעט שעות. היא מתעקשת לשאול שאלות וכך עושים גם חבריה להרכב השופטים. היא מעירה לא פעם לצדדים וכן לנאשם בכל נקודה שבה היא מוצאת לנכון.

      נציגי הסנגוריה – משפטו של אלאור אזריה (מגד גוזני)
      אזריה לא סוטה מקו ההגנה הנוקשה. הסנגורים במשפט אזריה (צילום: מגד גוזני)

      כשראשת ההרכב עימתה את גרסתו של אזריה עם הנראה בסרטון, הוא השיב באופן חלקי ועקיף, וכשהיא התעקשה הוא חזר על כך שהוא היה בהלם, בסערת רגשות ובשוק. ביום השלישי לעדותו, לקראת סיום, ציינה בפניו אל"מ הלר שמדבריו בפני בית הדין ניתן להבין שלאחר הירי ולאחר הסטירות שחטף לכאורה ממפקד פלוגתו, הוא לא יכול היה להוציא מילה מהפה. עם זאת, לדבריה, בסרטון נראה שהוא ניגש לברוך מרזל ועופר אוחנה ומחליף עמם כמה מילים.

      אזריה ענה כי לא זכורה לו שיחה איתם, למרות הדברים הנראים בסרטון. שוב ושוב הוא ממשיך בגישתו לפיה התיעוד לא מקובל עליו כראיה. גם כשאחד השופטים ציין בפניו שהסרטון הוא הדבר הכי קרוב למציאות שיש לבית הדין להתרשם ממנו, זה לא שינה הרבה.

      מדוע אזריה אפשר לחבריו להתקרב לגופת המחבל?

      אזריה וסנגוריו יודעים למצוא נקודות חולשה ולנצל אותן, אך נראה שזה לא מספיק. יותר מדי סוגיות לא מקבלות מענה ויותר מדי דברים לא מפריחים את טענות התביעה. ישנם שני עניינים מרכזיים שלא קיבלו מענה במהלך המשפט. ראשית, העובדה שרק שתי דקות אחרי שאירעו כל הסימנים שעליהם מצביע אזריה כאלה שהובילו לתחושת הסכנה וההחלטה לבצע ירי, הוא יורה בראשו של המחבל. דבר נוסף היא העובדה שלמרות הטענה לחשש ממטען, לאחר הירי חבריו ניגשים לגופה, מעמיסים אותה לאלונקה ומטלטלים אותה ואפילו עוברים בצמוד אליה, ואלאור ממשיך בענייניו, לא מזהיר אותם ועסוק בשלו.

      שאלה זו נשאלה גם על ידי התובע וגם על ידי השופטים, אך אלאור הסביר כי הוא העביר השיקול הנוגע לסכנה ממטען למפקדו, וכי הוא לא זה שהיה צריך לנהל את הזירה. לאחר שהקשתה עליו התביעה הוא חזר על כך שהיה בסערת רגשות ובהלם. לפחות לפי החזרה על השאלה מצד השופטים עושה רושם שתשובה זו לא כל כך שכנעה אותם.

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי יפו. 6 ביולי 2016 (מגד גוזני)
      ימשיך בקו ההגנה הנוכחי? אזריה (צילום: מגד גוזני)

      נוסף לכך, לא ברורה האסטרטגיה של ההגנה לפיה הנאשם יוצא בכל הזדמנות נגד מפקדיו. כולנו מאמינים או לפחות רוצים להאמין שהשופטים חורצים דינם של נאשמים ביושר וללא פניות, אבל רק החשש שגם השופטים לובשי מדים והטענה עשויה לעשות עליהם רושם לא טוב, היה צריך למנוע גישה כזו.

      על פי התכנון אמורים סנגוריו של אזריה להביא בפני בית הדין כשלושה עדים מומחים ועוד כ-20 עדים כדי לנסות ולשכנע את השופטים בחפותו. המשפט יתחדש רק עוד שבועיים, לאחר הפסקה קלה, ואם ימשיך אזריה בקו ההגנה הנוכחי ובהתחמקויות החוזרות והנשנות, קשה לראות כיצד יצליח לשכנע את השופטים בצדקת מעשיו.

      (עדכון ראשון: 18:30)