הרמטכ"ל גדי איזנקוט הופיע היום (שלישי) בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, במסגרת תדרוך סגור לתקשורת, ואמר כי האיום הגדול ביותר הניצב כיום בפני צה"ל אינו חיצוני, אלא אובדן אמון הציבור בצבא. לדבריו, גורמים במערכת הפוליטית מתערבים בסוגיות פנימיות בצה"ל ופוגעים בו, ובכלל זה השתלחויות של פוליטיקאים בצבא.
איזנקוט סבור כי תופעה זו חזרה על עצמה בכמה פרשות שעלו לכותרות בחודשים האחרונים. עיקר דבריו כוונו לסערה סביב הירי במחבל המנוטרל בחברון, שהפכה ממשפט המתנהל בצה"ל נגד חייל שחרג מפקודות לסוגיה ציבורית שפוליטיקאים רבים התייחסו אליה וניסו לגייס אותה לצרכיהם הפוליטיים. הרמטכ"ל אמר בדיון בכנסת כי התנהלות זו פוגעת באיזונים של מערכת היחסים בין הצבא לחברה.
לקריאה נוספת:
אזריה ממשיך להאשים את המג"ד ששיקר: "אולי הוא מפחד מהתקשורת"
לקראת הסכם הסיוע: ישראל מנסה למנוע מכה קשה לתעשיות הביטחוניות
אלופים במיל' תומכים באזריה: "חיילים שנכשלים לא צריכים להיות מואשמים"
לדבריו, צה"ל נמצא ב"בית זכוכית" ושקוף לחברה הישראלית שמרכיבה אותו, ועל כן כל בעיה מוצפת מידית. "גם היום זוכה הצבא לאחוזים גבוהים של אמון הציבור, אך עם זאת, הוא בהחלט רואה בפגיעה אפשרית באמון הציבור בצה"ל כבעיה חמורה אשר יכולה להקשות על צבא העם הממלכתי למלא את ייעודו".
הוא הסביר כי "ההתבטאויות שנשמעו לאחרונה בנושאים מבצעיים שנמצאים בבדיקה במערכת הפיקודית והמשפטית בצה"ל אינן רצויות ואינן משפיעות על ההליכים הפנימיים בצה"ל. נאמרו הרבה אמירות ללא ידיעת העובדות, לקידום אג'נדות שאין לקשרן לצה"ל. אנו רוצים את צה"ל פועל פי פקודות, נהלי פתיחה באש, רוח צה"ל וערכי צה"ל. אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד".
במהלך הדיון הוא התייחס לפרשת תא"ל אופק בוכריס ואמר כי חובתו לבוכריס כקצין רב-זכויות, לא שונה מחובתו לחיילת והקצינה שנפגעו. הוא גם נגע בנושא הטעון של הרב הצבאי הראשי וסיפר התקיימה בדיקה לפני המינוי שכללה התייעצויות בתוך המערכת הצבאית עם הרבנים הראשיים וגם עם גורמי ביטחון נוספים על הרב אייל קרים, שסביבו התעוררה מחלוקת בגין התבטאויותיו בעבר. הוא ציין כי כולם חלקו לו שבחים על פועלו ופסיקותיו. איזנקוט הסביר כי הרב קרים התנצל על דבריו ולכן הוחלט להשאיר את המינוי על כנו. לשאלות על התבטאויותיו של הרב לוינשטיין, ראש המכינה בעלי, אמר הרמטכ"ל כי הוא דוחה ומגנה את דבריו, וכי הורה על עצירת כל פעילויותיו בצבא עד להחלטה בבירור שערך לו מנכ"ל משרד הביטחון.
"אין מקום לאמירות על צבא רופס"
בחלק השני של דבריו, שעסקו בסדר היום הביטחוני, התייחס הרמטכ"ל ליהודה שומרון ולירידה החדה בהיקף הפיגועים אל מול הטענות שצה"ל אינו נלחם דיו בטרור וציין כי אין ביניהן לבין האמת דבר. "יש חיילים שנהרגים ונפצעים, ומאות חיילים הפועלים כל לילה בכדי להגיע לתוצאות אלה, ולמגר את הטרור, כך שאין מקום לאמירות שנשמעות על צבא רופס", אמר הרמטכ"ל.
בעשרת החודשים האחרונים נעצרו יותר מ-3,200 עצורים, נתפסו 200 נשקים, הושמדו כ-20 מחרטות לייצור אמצעי לחימה, הרגו חיילי צה"ל 166 מחבלים ביהודה ושומרון במסגרת הלחימה בטרור. הוא ציין כי נהרגו שבעה אזרחים חפים מפשע והביע צער על מותם.
לגישתו, בשל הפעילות הנרחבת של צה"ל וגופי הביטחון האחרים יש ברחוב הפלסטיני הבנה הולכת וגוברת של חוסר תוחלת בבחירה בדרך הטרור. בנוסף לכך, "אין ספק כי אחד הגורמים המרסנים הוא גם העובדה כי ביהודה ושומרון יש 300-400 אלף איש שמקבלים משכורות סדירות ולא היו רוצים לסכן זאת בשביל טרור", אמר.
באשר לרצועת עזה, אמר הרמטכ"ל כי חמאס מנצל את השנתיים מאז "צוק איתן", השקטות ביותר בגבול מאז 1968, לטובת התעצמות ופועלת לריסון ירי הרקטות, שרובו מבוצע בידי ארגונים סלפיים. עם זאת, לשני צדדים אינטרס לשמירת השקט והיציבות. עד כה, לדבריו, הושקעו יותר מ-1.2 מיליארד שקלים למציאת מענה לאיום התת-קרקעי, ובנוסף גם מעל 300 מיליון שקלים לבניית המכשול בגבול עזה.
בנוגע לגזרה הצפונית, אמר הרמטכ"ל כי לוחמי חיזבאללה אמנם צוברים בסוריה ניסיון בהפעלת כוח והתנהלות הלחימה, אך אחוז הלוחמים הגבוה שנשלח לסוריה וכמות האבדות הרבה, הכניסו את הארגון למשבר אסטרטגי עמוק. "מאגר הטילים של החיזבאללה גדל, ולא מופנה ללחימה בסוריה, אך גם האיכות והיכולות המודיעיניות של ישראל בעניין זה ויכולותיה המבצעיות, השתפרו לאין שיעור מאז מלחמת לבנון השנייה. צה"ל פועל כל העת על מנת להרתיע, להרחיק איום ומצוי ברף מוכנות גבוה מאוד לכל התפתחות אפשרית".
הרמטכ"ל התייחס גם לנושא תקציב הביטחון ונושא התכנית הרב שנתית "גדעון" וציין כי החודש לראשונה ירד צה"ל מ-40 אלף אנשי קבע, כפי שנקבע בתכנית. עוד אמר הרמטכ"ל כי נכון היה לסכם על 31 מיליארד שקלים לצה"ל בחמש שנים, במקום לחזור לשיטת ה"ישראבלוף", שבה כל שנה נקבע סכום מסוים ונאמר כי ישונה ויעודכן בהמשך.