משרד ראש הממשלה הודיע אתמול (שני) כי ממלא מקום ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), תת-אלוף (במיל') יעקב נגל, ייצא לוושינגטון בשבוע הבא לפגישות בבית הלבן, שמטרתן להגיע לחתימה על הסכם הסיוע בין ישראל וארצות הברית. לוואלה! NEWS נודע כי נגל צפוי לנסות ולרכך החלטות אמריקניות שעלולות להוות מכה קשה למערכת הביטחון בישראל.
הגידול הצפוי בתקציב נובע מהחלטה אמריקנית לפיה תקציב הסיוע הביטחוני (MOU) יאוחד עם תקציב ההגנה מפני טילים (BMD). כחלק מצעד זה, האמריקנים העבירו מסר ברור לישראל לפיו הם מתכוונים להפסיק את הפעילות הישראלית לגיוס כספים לפיתוח מערכות ההגנה מפני טילים "חץ", "שרביט קסמים" ו"כיפת ברזל". בתוך כך, ייקבע תקציב קבוע לסיוע במערכות אלה.
הכוונת האמריקניים להפסיק את פעילות גיוס הכספים בגבעת הקפיטול מעוררת דריכות רבה במערכת הביטחון, זאת מאחר שסעיפים אלו עלולים לפגוע קשות בתעשיות הביטחוניות בישראל. נגל, כך נראה, ינסה להציג דרכים על מנת לרכך את ההחלטה האמריקנית ולמצוא פתרון שיסייע לתעשיות הישראליות.
עוד בנושא:
למרות התנגדות הבית הלבן: בית הנבחרים אישר הגדלת הסיוע לישראל
ויכוח על תקציב מאיים לסחוף את ישראל למערבולת הבחירות בארה"ב
המסר של ליברמן וכחלון: ישראל לא תקבל הסכם סיוע טוב יותר מארה"ב
במצב הנהוג כיום, נוהגים נציגים בכירים של משרד הביטחון לטוס לארצות הברית בתום כל סדרת ניסויים מוצלחת של מערכות ההגנה האוויריות המפותחות בארץ. בטיסותיהם לוושינגטון נוהגים הנציגים לקיים פגישות ולהציג נתונים בפני מפקדים במשרד ההגנה האמריקני. לאחר הצגת הנתונים, גורמים רשמיים מישראל נוהגים לנהל שיחות עם חברי קונגרס וסנאט על מנת לגייס תקציבי פיתוח נוספים. כעת, מבקשת וושינגטון להפסיק את הפעילות הזו כך שישראל תצטרך להסתדר עם תקציב קבוע לפיתוח מערכות ההגנה המדוברות.
סעיף זה אינו המכה היחידה לתעשיות הביטחוניות בישראל. בנוסף, החליטו האמריקנים להגביל את המרת תקציב הסיוע לשקלים, פעולה המאפשרת לרכוש ציוד מתעשיות מקומיות. הסיבה לכך, כפי שנטען בפני הנציגים הישראלים שדנו בסוגיה, היא כי ההמרה לשקלים מתקציב הסיוע הביטחוני מסייעת לתעשיות הישראליות בפיתוח מערכות נשק, ואלו לאחר מכן מתחרות בשוק העולמי מול חברות אמריקניות. כך, נפגעות חברות מארצות הברית מהתהליך.
לאחר דיונים ממושכים הודיעו האמריקנים כי יהיו מוכנים לחתום על היקף סיוע ביטחוני חסר תקדים, שבו פריצות דרך משמעותיות בתחום אישור והיקף סוגי הרכש וכן בשיתופי הפעולה המודיעיניים והמבצעיים. עם זאת, בשולחן הדיונים הוטלו כמה פצצות בידי הנציגים האמריקנים, שהודיעו כי אין בכוונתם להיענות לדרישה הישראלית להגדלת התקציב מ-3.1 מיליארד דולר בשנה ל-4.5 מיליארד. זאת, על אף הטענות הישראליות לכך שמתקיים מרוץ חימוש משמעותי בקרב מדינות ערב ולסיכונים הטמונים בהסכם הגרעין בין מעצמות המערב ואיראן. אלה, לטענת ישראל, יוצרים אקלים אסטרטגי חדש ושונה במזרח התיכון המצריך את הגדלת התקציב. כעת מעריכית גורמי ביטחון כי היקף התקציב יגדל ל-3.8 מיליארד דולר בשנה.
העיכוב בחתימה על הסכם ה-MOU בין ישראל לארצות הברית מתרחש בתקופה מורכבת מאוד עבור התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל, זאת לאור הירידה המשמעותית בייצוא הביטחוני. ראשי התעשיות הביטחוניות הגדולות פנו לאחרונה באופן רשמי לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר האוצר בבקשה לסייע לחברות לאור המצב, בעיקר בהגדלת היקף הפיתוח.
עסקאות נשק הפכו לקלף מיקוח משמעותי עבור ארה"ב
גורמים במערכת הביטחון טוענים כי ארצות הברית מייחסת בשנים האחרונות משקל מדיני משמעותי לעסקאות נשק בינלאומיות. במקומות שבהן הצטיירה העדפה למוצרים ביטחוניים ישראליים, רמזה ארצות הברית כי אם לא יירכשו מוצרים אמריקנים יהיו לכך תגובות מדיניות. לחץ מסוג זה הופעל בצרפת ובספרד במסגרת עסקאות לרכש מטוסים לא מאוישים שבהן הפסידו התעשיות הביטחוניות בישראל.
כמו כן, למרות ההצהרות בירושלים על הגדלת היקף הייצוא להודו, הגורמים טוענים כי ההחלטה האמריקנית לאשר מכירת מל"טים חמושים מתוצרת "ג'נרל אטומיקס" מהווה מכה נוספת לתעשייה האווירית בישראל, האחראית לפיתוח וייצור מלט "הרון TP", המכונה "איתן" ומהווה המתחרה העיקרי למקבילו האמריקני.
חרף טענותיהם של הגורמים מתוך המערכת, ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג אתמול רשימת מדינות, בעיקר באפריקה, באמריקה הלטינית ובאסיה, שמנהלות דיאלוג מתקדם עם ישראל בנושא הייצוא הביטחוני, וכן התפתחויות רבות במישור המדיני שיובילו להגדלת היקף הייצוא. על הטיסה של מ"מ ראש המל"ל לוושינגטון אמר נתניהו: "המטרה היא לסגור. אני מקווה שנצליח".