ניסיון הפיכה בטורקיה

ארדואן מוחק את שרידי הדמוקרטיה בטורקיה – והמערב מפהק

עשרה ימים אחרי ניסיון ההפיכה הכושל במדינה, הולך ומתברר עד כמה מגוחכות היו הטענות שתומכי ארדואן הגנו על הדמוקרטיה בארצם. הנשיא הטורקי מתנהג כדיקטטור ברוטלי, והמערב – מאובמה ועד טראמפ – נשאר אדיש

צילום: רויטרס, עריכה: יאיר דניאל

(בווידאו: ארדואן הכריז על מצב חירום בטורקיה)

עוד בוואלה!

בשל ביקוש גובר לטיפול בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

לכתבה המלאה

עשרה ימים בדיוק חלפו מאז ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה, שהתרחש ב-15 ביולי. במהלך עשרת הימים הללו מתנהל נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, כאדם מוכה טירוף. את ההפיכה בארצו ניסתה לבצע קבוצה של כמה מאות קצינים וחיילים, שנכשלה בעיקר מכיוון שלא זכתה לגיבוי מאף גורם משמעותי במדינה. צמרת הפיקוד הצבאי, ראשי מפלגות האופוזיציה, מערכות התקשורת הגדולות, כולם יצאו בזמן אמת נגד ההפיכה. אלא שבימים שחלפו מאז אותו לילה דרמטי, ארדואן שם אלפי אנשים מאחורי סורג ובריח ופיטר עוד עשרות אלפים ממקומות עבודתם, גם אם לא היה להם שום קשר לניסיון ההפיכה השלומיאלי והכושל.

חרב הפיפיות של ארדואן: מרוב טיהורים לא נותר מי שינהל את טורקיה

ההתנהלות האלימה והדיקטטורית של ארדואן שמה ללעג את הפרשנויות שנשמעו בכלי תקשורת ברחבי העולם בימים שאחרי ההפיכה, שניסו לצייר את שאירע בטורקיה כמאבק על הדמוקרטיה. בלילה שבו התרחש ניסיון ההפיכה, ארדואן עלה לשידור בפייסבוק שלו וקרא להמוני תומכיו לצאת להפגין ברחובות נגד הקשר להדחתו. מאות אלפי טורקים נשמעו לקריאתו, שאותה הדהדו מאות מסגדים בכל רחבי טורקיה.

בתקשורת הבינלאומית היו רבים שהתמוגגו. "הטורקים יוצאים להגן על הדמוקרטיה שלהם", הכריזו הכותרות. פרשנים דיברו בפליאה על התפקיד החיובי של הרשתות החברתיות בבלימת העריצות. גם מנהיגי מדינות המערב, אחרי כמה שעות של שתיקה שבמהלכן קיוו לראות את ארדואן השנוא מאבד את תפקידו, מיהרו לאמץ את המסר הזה, ברגע שהבינו שארדואן הצליח להדוף את ההפיכה.

בהודעות לעיתונות של משרדי החוץ השונים, כמו גם של הבית הלבן, הודגשה התמיכה ב"ממשלה הטורקית שנבחרה באופן דמוקרטי". המשוואה הייתה ברורה: ארדואן והציבור שיצא להפגין למענו מייצגים את הדמוקרטיה בטורקיה, ולכן ראויים לתמיכת המערב.

עוד בנושא:
תיעוד: כוחות מיוחדים מכניעים את המורדים - ומאפשרים לארדואן לנחות
ארדואן הכריז על צעדי החירום נגד המורדים: אחיינו של גולן נעצר
האיחוד האירופי תוקף את ארדואן: "אין תירוץ לשלילת זכויות בסיסיות"

נוקט בשורת צעדים אנטי-דמוקרטיים כדי להבטיח את מקומו. ארדואן (צילום: רויטרס)

כאמור, אירועי עשרת הימים האחרונים מעמידים את כל ההצהרות הללו באור מגוחך לחלוטין. אם למפגינים שנענו לקריאות המסגדים חשובה כל כך הדמוקרטיה הטורקית, מדוע נדם קולם בעשרת הימים האחרונים, בשעה שארדואן עשה שורה חסרת-תקדים של צעדים אנטי-דמוקרטיים?

ארדואן לא הסתפק במעצר הקצינים שהיו מעורבים בניסיון ההפיכה, צעד הגיוני ומתבקש, אלא גם זרק לבתי הסוהר מכל הבא ליד: שופטים, עיתונאים, אקדמאים ואנשי דת שכביבול מזוהים עם יריבו הדתי-פוליטי, פתהוללה גולן. זאת בנוסף לפיטורים המוניים וחסרי אבחנה של מורים, פרקליטים, ראשי אוניברסיטאות ועוד. לפי דיווחים בתקשורת הטורקית, על כל עובדי הסקטור הציבורי בטורקיה, כמו גם על אלפי אנשי אקדמיה, נאסרה היציאה מהמדינה. ארדואן גם פועל לחוקק מחדש חוק עונש מוות, שיופעל בתחילה כנגד מנהיגי ההפיכה, ואחר כך כנראה גם נגד יריבים אחרים.

מנסים לשמר את השלטון האסלאמיסטי. הפגנה של תומכי ארדואן באיסטנבול (צילום: רויטרס)

הצעדים הללו פוגעים בדמוקרטיה בטורקיה, או ליתר דיוק במה שנותר ממנה, לא פחות מניסיון ההפיכה לפני עשרה ימים. על כך נשאלת שוב השאלה - היכן ההמונים? היכן כוחות ההגנה על הדמוקרטיה הטורקית, שעוררו כזו התפעלות בלילה בו יצאו לרחובות?

התשובה לשאלה הזו היא מורכבת, ומתנגשת באופן חזיתי בסיפור הפשטני והשקרי שכלי תקשורת רבים סיפרו לעצמם לאחר ניסיון ההפיכה. עבור הרוב הגדול של המפגינים שנענו לקריאתו של ארדואן, הסיפור הגדול לא היה הדמוקרטיה הטורקית, אלא שלטון המפלגה האסלאמיסטית במדינה. זו הייתה הפגנה ספונטנית שאותה תדלקו דרשני המסגדים, כאשר המטרה המרכזית היא להגן על השלטון האסלאמיסטי של ארדואן מפני הצבא החילוני. במילים אחרות, זו הייתה הפגנה למען האסלאם הפוליטי שכללה גם מסרים על דמוקרטיה.

המחאה הזו הצליחה, לא מעט, כאמור, משום שהצבא הטורקי למעשה לא היה מגויס לניסיון ההפיכה, אלא רק קבוצה קטנה בתוכו. מסתמן כי אפילו החיילים שלקחו חלק בהפיכה, באמצעות חסימת גשרים וצירי תנועה, לא ידעו מדוע בעצם הם עושים את מה שהתבקשו לעשות. רבים מהם מילאו פקודות מבלי להבין מה בדיוק חלקם בהתרחשות, מה שלא מנע מתומכי ארדואן לבצע בהם מעשי לינץ' אכזריים, ומהמשטרה הטורקית לזרוק אותם לבית הסוהר. כעת, לדברי ארגוני זכויות אדם, מתרחשים בבתי הכלא כעת עינויים בהיקף המוני.

למרות ההסתייגות מההפיכה - הדמוקרטיה בטורקיה נמצאת גם כך בנסיגה

יש הרבה היגיון בהסתייגויות של מנהיגי המערב מניסיון ההפיכה בטורקיה. אפשר בהחלט לקבל את הטענה שזהו מהלך לא לגיטימי, במדינה שבה ארדואן – על כל מגרעותיו – הוא שליט שזכה לרוב בבחירות. עם זאת, הניסיון להפוך את הדמוקרטיה למרכז הדיון היה מנותק מהמציאות בערב ההפיכה, והוא מנותק מהמציאות גם כעת.

הדמוקרטיה הטורקית תחת ארדואן נמצאת בנסיגה חמורה כבר שנים, עם פגיעה מתמשכת בחופש הביטוי, חופש העיתונות, מערכת המשפט, עצמאות המשטרה ועוד. הרבה לפני ההפיכה הכושלת, ארדואן כבר זרק לכלא אזרחים על כך שהעליבו אותו, ופיטר עשרות אנשי משטרה ופרקליטות כיוון שהיו מעורבים בחקירת מעשי שחיתות חמורים ביותר של בני משפחתו. זו לא דמוקרטיה. כל מה שקרה בטורקיה בימים האחרונים רק מדגיש עוד יותר את הנקודה הזו.

הסיקור של התגובה הציבורית להפיכה בטורקיה הזכיר במידה רבה את הסיקור של חלקים גדולים מכלי התקשורת במערב בתקופת "האביב הערבי". מילת המפתח שחזרה על עצמה באותה תקופה הייתה "דמוקרטיה", בשילוב המלל המוכר על "הפייסבוק והטוויטר שהפילו את הדיקטטורה". בפועל, מתוך ההפגנות הללו צמחו שתי תוצאות: עלייה לשלטון של מפלגות אסלאמיסטיות בסגנון האחים המוסלמים, או אנרכיה שבתוכה פועלים ארגוני טרור אסלאמיסטיים שמזוהים עם "המדינה האסלאמית" (דאעש) ואל-קאעדה. ברגע שהדיקטטורים החילונים הופלו מהשלטון, הדמוקרטיה הפכה לעדיפות משנית בלבד. העדיפות המרכזית הייתה האסלאם הפוליטי.

רוב מנהיגי העולם לא עושים דבר לנוכח מעשיו של ארדואן. מתנגדי ההפיכה מכים חיילים באיסטנבול (צילום: GettyImages)

בשתי מדינות ערביות – מצרים ותוניסיה – הכוחות החילוניים של הדיקטטורה הישנה הצליחו להתערב בזמן כדי להפוך את המגמה, ולהפיל את האסלאמיסטים. בתוניסיה זה קרה בבחירות, ואילו במצרים באמצעות הפיכה צבאית. אחרי ההפיכה במצרים, הממשל האמריקני התנכר במשך זמן רב לשלטונו של הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי. לטעות הזו היו שותפים גם סנאטורים בכירים במפלגה הרפובליקנית, שדיברו על הדחתו של "השלטון הדמוקרטי" של האחים המוסלמים. לקח זמן רב עד שבוושינגטון הבינו את גודל הטעות.

החלק העצוב ביותר בסיפור הוא התגובה החלשה של מנהיגי המערב להתנהלות הברוטלית של ארדואן בימים האחרונים. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, היא היחידה שהעזה לאיים על ארדואן במפורש שיהיו השלכות למעשיו, כאשר אמרה שהדלת תיסגר בפני הצטרפות עתידית של טורקיה לאיחוד האירופי. אלא שזהו איום חלש, שכן הצטרפות לאיחוד האירופי לא נמצאת כעת בראש מעייניו של ארדואן. נשיא ארצות הברית ברק אובמה ביקש ממקבילו הטורקי "לנהוג באיפוק", אבל לא עשה דבר מעבר לכך. המועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ, הפגין גישה גרועה עוד יותר כאשר שיבח את ארדואן על מעשיו האלימים, ואמר כי "אנחנו בארצות הברית כל כך גרועים, שאנחנו לא צריכים לדבר על ערכים של מדינות אחרות". ארדואן, אם כך, יכול להיות מרוצה - הוא מוגן משני הכיוונים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully