אם בעבר ניתן היה למצוא גברים בלבד במושבי נהגי האוטובוס, כיום הולך וגדל מספר הנהגות בקווי האוטובוס העירוניים והבינעירוניים. בחברת התחבורה הציבורית "אפיקים" עובדות היום לא פחות מ-16 נהגות, רובן עולות חדשות מברית המועצות לשעבר, אימהות חד-הוריות שחיפשו עבודה שתספק להן פרנסה. "הנהגות הן אלה שיובילו את המהפכה בתחבורה הציבורית. הן כוח איכותי", סיפרה עו"ד ליאור סלע, הבעלים ומנהלת האגף לקידום נשים בחברה.
לדברי סלע, גיוסן של נשים לעבודה אינו משימה קלה. "מדובר בתהליך של חינוך מחדש ושינוי עמדות המתבססות על סטריאוטיפים, שכן המקצוע נחשב גברי לחלוטין", אמרה. עם זאת, היא לא מהססת להציב מטרות ברורות: "אנחנו נוביל את המהפכה בתחום, ועד סוף 2017 יעבדו בחברה שלנו כמאה נהגות".
סיפוריהן של הנהגות מגוונים וחלקן כבר הפכו לדמויות מוכרות קרב נוסעי "אפיקים". לאה שרעבי, תושבת דרום הארץ, מכונה בידי הנוסעים "נהגת האוטובוס החרדית הראשונה". "נדבקתי בחיידק מבעלי, הוא יותר מעשור נהג אוטובוס. תמיד אהבתי את כלי הרכב הזה ורציתי באחריות הרבה שהנהג מקבל, במסגרתה הוא מעביר את הנוסעים בבטחה ממקום למקום זו אני", נזכרה שרעבי, אם לשלושה, בימיה הראשונים במשרה.
עוד בוואלה! NEWS:
נהגי "קווים" מאיימים בשביתה: "מי שלא לוקח משמרות ארוכות - נענש"
למרות מחאת החרדים: "קו הקיץ" של הרצליה יצא לדרך בשבת
קווי אוטובוס בוטלו בגלל עיד אל-פיטר - הנוסעים עודכנו בפייסבוק
שרעבי נמנית עם הנשים שעשו את המעבר לעבודה כנהגת בשלב מאוחר, זאת לאחר שנים של עבודה במערכת החינוך. "אם זה מאחר שהילדים היו קטנים ואם בגלל אילוצים כלכליים, עשיתי את המעבר בגיל יחסית מאוחר", סיפרה. גם בקרב בני המשפחה, רבים אינם יודעים במה היא עוסקת מאחר שהדבר אינו מקובל בחברה החרדית. "יש לי שלושה ילדים, הקטן בן ארבע והגדולה בת 17. הם יודעים שיש לי רישיון לאוטובוס והילדים זוכרים שחגגתי את קבלתו, אבל הם לא יודעים היום מה אני עושה איתו. זה לא מקובל אצלנו שאישה תעסוק במקצוע כזה", הסבירה.
שרעבי מפעילה מדי יום קו הנוסע מאזור פתח תקווה לאריאל, ועובר בכפרים וביישובים ביהודה ושומרון. "אני לא אשקר אם אומר שאני נוהגת ברוגע. אני נוהגת עם משקפי שמש על העיניים אבל תמיד מסתכלת לכל הכיוונים, עד היום לא היה נוסע אחד שהעז להתפרץ עליי ו'לעשות קטעים'", אמרה.
"השינוי לא היה פשוט - אבל האמנתי בעצמי"
לודמילה גורבט, תושבת אשדוד, אם חד-הורית לארבעה, עובדת בחברה יותר מעשור. היא הגיעה לכיסא הנהגת לאחר שעבדה כקונדיטורית ומצאה את העבודה שוחקת ועמוסה מדי. בחיפוש אחר עבודה מתגמלת עם שעות נוחות, מצאה גורבט את העבודה כנהגת, ובאמצעותה הצליחה לשלב בין אהבתה לנהיגה לבין לוח הזמנים הצפוף שלה כאם. כיום, היא מפעילה קווים בינעירוניים באשדוד, ביבנה, בתל אביב ובאשקלון.
"הגעתי לאיזושהי נקודה בחיים, שהחלטתי שאני 'לוקחת את ההגה לידיים'. אני מודה שהשינוי ומעבר לתפקיד הנהגת לא היה פשוט, אבל האמנתי בעצמי", סיפרה גורבט. כנהגת מנוסה, יש לה גם דעה מוצקה על הנהגים הישראלים: "אין תרבות נהיגה בישראל. הנהגים הישראלים מונעים מאגו ולא פועלים על פי חוקי הדרך".
לדבריה, "הנהיגה היא כמו משחק שחמט, אתה חייב לחשוב תמיד כמה צעדים קדימה, אתה חייב להיות ערוך ומוכן למקרה שמישהו יעשה בכביש שטויות. בכביש חשוב להיות חכמים ולא צודקים". עוד סיפרה כי הנוסעים היו תחילה מופתעים ממנה, אך לאחר מכן התרגלו ואף החלו להחמיא לה על נהיגתה הזהירה. "אחד הנוסעים אפילו ניגש ואמר לי 'חשבנו שמקומך במטבח בין הסירים, אבל את נהגת טובה, הנסיעה הייתה חלקה'", סיפרה. "יכולות להיות נסיעות מהנות, אבל לעתים יש נוסעים בעייתיים שאיתם אני משתדלת לשוחח, להרגיע אותם ובעיקר לא ללכת איתם ראש בראש".
ילדיה של גורבט קיבלו את עבודתה כנהגת אוטובוס ברגשות מעורבים. "הבנות הגדולות שלי ממש פרגנו. דווקא אצל אחד הבנים הקטנים זה היה יותר קשה, הוא בהתחלה התבייש להגיד שאימא שלו נהגת אוטובוס, אבל אחרי שהגעתי לבית הספר עם המדים ונפגשתי עם המורים וכולם ראו, הוא התחיל להסתובב עם ראש מורם וסיפר לכולם שאימא נהגת", שיתפה.
סלע, הממשיכה להוביל את קידום הנשים ב"אפיקים", הסבירה כי המהפכה בתחום "צריכה להתחיל מהראש". לטענתה, "חייבים קודם כל לשפר את התדמית של הנהג הישראלי. לא יכול מצב שפונים אל הנהג בזלזול, משפילים אותו ופוגעים בטיב עבודתו. השאיפה היא לצעוד לעבר הסטנדרט האירופי. היא הוסיפה כי חשוב לזכור שמדובר במקצוע מאתגר שדורש אחריות, הכשרות, כללים ונהלים קפדניים. "מדובר באחריות על לפחות 50 נוסעים בכל נסיעה, זה לא לעלות על ההגה ולתת גז", אמרה.