פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הרב יגאל, אני הומו שלמד במכינה שלך בעלי - ואני מתבייש וכועס"

      תלמידו של הרב לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, פנה אליו במכתב זועם בעקבות דבריו כי "הגאים הם סוטים". "יש לך אחריות בסבל של נערים המתמודדים עם קושי עצום, ומרגישים שהם דפוקים", כתב

      "הרב יגאל, אני הומו שלמד במכינה שלך בעלי - ואני מתבייש וכועס"

      "הרב יגאל, יותר מעשור עבר מאז הפעם הראשונה שבה נפגשנו. אתה כנראה לא זוכר אותי. אלפי תלמידים עברו תחת ידך ברבות השנים, אבל בגללך בחרתי להגיע ללמוד במכינה הקדם צבאית בעלי. העיניים הבורקות, הלהט, הכריזמה, התחושה שאם אחסה תחת צלך ואלמד בישיבה שלך כנראה אצליח לדעת מה האמת ולאן אני צריך ללכת בעולם מבלבל כל כך.

      במשך שנתיים שתיתי בצמא את דבריך ואת דבריהם של רבנים נוספים שהעניקו לי בית, דרך, חום ובעיקר תקווה שלמרות נטיותיי המיניות אצליח להתחתן עם אישה ולהביא ילדים לעולם. לא סיפרתי לכם כי פחדתי מהתגובה וחששתי שלא תקבלו זאת. חשבתי שאני סוטה ודפוק.

      בכל בוקר קמתי לתפילת שחרית, מגייס כוחות ליום נוסף של מערכת יחסים עם האל שגזר עלי לחיות בהרגשה כזו. המחשבות היחידות שעברו בראשי מזריחה עד שקיעה היו פחד שחס וגלילה יגלו. סביבי כולם היו עסוקים בהכנות קדחתניות לשירות צבאי קרבי, ואני, בשארית כוחותיי הצטרפתי אליהם, מנסה להראות לכולם כמה אני גבר, כמה אני בסדר, כמה אני כמותם.

      עוד בוואלה! NEWS:
      ידידיו של זלמן שושי וחברי הקהילה הגאה כואבים: "מת בודד"
      האפיפיור: "על הנוצרים לבקש את סליחתה של הקהילה הגאה"
      סערה בעקבות התבטאותו של רב בכיר שתקף: "הגאים הם סוטים"

      הרב יגאל לוינשטיין על הקהילה הגאה: "סוטים, איבדו את הנורמליות של החיים" (ספק 500)
      הרב לווינשטיין. "הגאים הם סוטים"

      במכינה נדרש מכולנו להיות כוח חלוץ של אותה אמת אחת ויחידה. התגייסתי לצבא עם תחושות של שליח הרעיון של תיקון עולם מחד, ושל הצורך להתחבא מאידך. אבל אז, לאחר שירותי הצבאי, ולאחר שנים ארוכות של טיפולים פסיכולוגיים ואחרים, שעלו לי אלפי שקלים ואנרגיות, הבנתי שלא אלוהים הוא הבעיה. אלוהים הוא טוב, רחמן ואוהב.

      הבעיה היא שליחיו של אלוהים, שבטוחים שהם יודעים מה הדרך הנכונה לכולם, למרות שיש אנשים שלא מסוגלים לצעוד בה. לו היית אדם מן השורה, שהיה אומר שהומואים הם סוטים, כנראה שלא הייתי מתרגש. גם אני חשבתי כך שנים ארוכות, והייתי מבין שעליך עדיין לעבור דרך ושיש חוויות שלא חווית.

      "מתי שכחת את תפקידך החינוכי?"

      אתה לא אדם פרטי, הרב יגאל. אתה מתיימר להיות איש חינוך. תחת ידיך עוברים בכל שנה מאות נערים שחלקם מתמודד עם שאלות, קשיים ולבטים. מדובר בצעירים שרק מחפשים מישהו שיגיד שהם בסדר, ואז רואים איש חינוך כמוך, עומד על במה וקורא להם סוטים בלי למצמץ.

      כל צעיר שמתמודד עם הקושי הזה ושומע אותך מרגיש שהוא דפוק. אף אחד מהם לא עושה את ההבחנה "ההלכתית" שאולי אתה עושה בין עצם המשיכה המין לבין הפרקטיקה. הם שוקעים בבוץ, ועשויים אף לפגוע בעצמם.

      ואתה, באותה כריזמה מוכרת, באותו להט ועם אותו מבט רושף, עומד על הבמה ומדבר כאילו אין קהל אנשים ששותה בצמא כל מילה מדבריך. מתי שכחת את תפקידך החינוכי? באיזה שלב האמת שבשמה אתה מדבר גרמה לך לשים את אותם צעירים במקום האחרון בסדר העדיפויות? אני כועס. ובוחר לכתוב לך, הרב יגאל, שתתבייש.

      אני הומו שחי עם בן זוג בירושלים, שכמוך עוסקים בפעילות חברתית-חינוכית. בדרך כלל אני סולד מאנשים שכותבים בעילום שם ואינם מוכנים לקחת אחריות על דבריהם. אבל בגלל אנשים כמוך אין לי ברירה. אני נאלץ לכתוב כך כי יש לי משפחה שצריכה להתמודד עם היותי הומו, וזה קשה. והם עושים זאת באומץ ולומדים לקבל את זה.

      ואז באים אתה ושכמותך, ובהינף מיקרופון, בשם מלחמת הקודש שהם מנהלים, מחרבים שנים של עבודה ודמעות. עד היום נמנעתי מהאשמות, כי אני לא חושב שחיפוש אחר אשמים בתחושות הקשות שחוויתי כילד יקדם אותי. אבל דבריך גרמו לי לשבת ולכתוב כדי להבהיר לך שגם לך יש אחריות בסבל של אותם הנערים, ובתחושה של כל צעיר שפגש בך או בדבריך והרגיש שהוא דפוק.

      חיות סביבך משפחות רבות שמתמודדות עם סוגיית ההומוסקסואליות ומנסות בעדינות ורגישות לבנות חיים שמחים ומאושרים, על אף הקושי ליישב בין עמדותיהן הדתיות לאהבתם הגדולה לאותו בן משפחה שנאלץ לשתף אותן ברגשותיו.

      "קבוצה קטנה מטריפה מדינה שלמה", טענת בדבריך. חשבתי על כל הפעמים בהן אני מגן על עמדותיי שחלקן שמרניות. אני מגן על חובשי הכיפה ויושבי הגבעות, שעם חלקם אני מזדהה, הזוכים לכינויים כמו "פנאטיים" ו"קיצוניים". נדהמתי לגלות שבאותה טרמינולוגיה בה משתמשים נגדך ונגד המאמינים בדעות אלו, אתה משתמש נגד הומוסקסואלים.

      אנחנו נמצאים בעידן שבו הפוליטיקלי קורקט הפך למחלה, וכבר אסור להגיד מילה מבלי שאף אחד יקפוץ וישתיק אותנו באלימות רק כי אנחנו מנסים להגיד דברים שאינם מקובלים. אבל הדרך לטפל בכך היא לא שימוש באלימות, הסרת כל רסן ודיבור חסר גבולות. בטח לא כשזה מגיע מראש מכינה קדם צבאית, איש חינוך, אליו נשואות אלפי עיניים. הזהירות היא ערך וכמוה היכולת לשמור על המילים היוצאות מן הפה, כמו שאתה מלמד את תלמידיך - "חכמים היזהרו בדבריכם".

      מכינה קדם צבאית בני דוד שביישוב עלי שבשומרון, מאי 2011 (עומר מירון)
      "הזהירות היא ערך". הישיבה בעלי, אילוסטרציה (צילום:עומר מירון)

      את מלחמתך בתרבות הפוליטיקלי קורקט בחרת לנהל על גבם של נערים שחווים קושי עצום להתבונן על עצמם במראה. דבריך כלפי הומוסקסואלים נאמרו בחולניות תוך שנאה יוקדת. הצלחת לגייס עוד המונים למלחמה נגדם, הרבית שנאה בישראל ופגעת באלפי צעירים ונערים".