(שרון גל בריאיון לאולפן וואלה! NEWS על הקמפיין למימון ההגנה לאלאור אזריה)
שלב ההוכחות במשפטו של אלאור אזריה, המואשם בהריגת מחבל מנוטרל בחברון, המשיך היום (שני) בבית הדין הצבאי ביפו. הדיון החל בעדותו של חייל מיחידת כפיר, שאליה משתייך אזריה, והמשיך בעדות של מפקד הכיתה המבצעית באירוע. אמש פתח חבר הכנסת לשעבר והעיתונאי שרון גל קמפיין מימון המונים לטובת כיסוי הוצאות המשפט של החייל. בתוך 12 שעות מפתיחת הקמפיין גויס סכום היעד שעמד על 400 אלף שקלים.
לקריאה נוספת:
מפקד הגזרה העיד במשפט אזריה: "לא רואה הצדקה לירי של הנאשם"
סוף השבוע של אזריה בבית: ארוחה משפחתית ופגישה עם מקובל
לצד הוריו ובפנים אטומות, אזריה מבין שטיעוני ההגנה הולכים וקורסים
13:22: הסנגור שאל את העד: "האם שמעת צעקות 'תזהרו, יש לו מטען, הכלב הזה עוד חי'?". העד השיב שכן. בהמשך עלה כי המ"פ ננזף על ההתנהלות באירוע משום שלא העניק טיפול רפואי למחבלים.
12:51: העד סיפר: "המח"ט אמר בשיחה איתנו משהו מאוד מתריס. שהמתיישבים צועקים 'לא לטפל בפצועים', זה נאמר בשיחה שדובר עד כמה האירוע חמור". בהמשך הודה שאכן נשמעו צעקות כאלה, וסיפר כי "רוח הדברים אמרה לחכות שיגיעו חבלנים".
12:40: הסנגור שואל את המפקד שמעיד: "האם המפקדים שוחחו איתכם בפלוגה ואמרו לכם שזה אירוע חמור?". העד ענה שכן והוסיף כי כמה פעמים. עורך הדין תהה אם זה השפיע עליו, והעד השיב בחיוב.
12:20: סמג"ד, שבעת האירוע שימש מפקד כיתה מבצעית, עלה לדוכן העדים. העד הגיע ראשון לזירת האירוע.
12:10: השופטת ממשיכה לחקור את העד: "אמרת בחקירה שלאחר הירי בשטח אמרת לאלאור שזה לא תקין והוא לא היה צריך לעשות את זה. מה לא תקין?". הוא השיב: "היה נראה לי בשטח באותו רגע שזה לא תקין, עכשיו, אחרי שהבנתי את סיבת הירי - אני מצדיק אותו. אם אלאור היה אומר לי שיש עליו פצצה, אולי גם אני הייתי יורה בו". חקירת העד הסתיימה. הוא חיבק את אזריה ולחץ את ידו של אביו.
11:30: השופטת מקשה על העד: "אתה ענית לי מקודם שבעקבות כותרת של סרטון (תיעוד הירי של אזריה), התחלת לחשוב שהמעשה שהנאשם עשה לא תקין. אני רוצה להפנות אותך למועד מוקדם יותר בחקירה, עוד לפני שהראו לך הסרטון, כששואלים אותך אם דיברת עם הנאשם אחרי הירי, ואמרת לחוקר שזה לא תקין ושהוא לא היה צריך לעשות זה. מכאן, שכבר במהלך האירוע ראית שהמקרה שהוא לא תקין. בלי כל קשר לסרטון ולכותרתו, בשטח, מיד לאחר הירי אמרת לאלאור שזה לא תקין". העד הסביר כי הוא לא יודע איך להסביר את התחושה הזאת.
10:36: חקירת העד מתמקדת בחשש העולה מזירת הפיגוע. "האם ראית אחרים שפחדו?", שאל הסנגור. העד השיב בחיוב והודה שגם הוא פחד. בשלב זה התערבה השופטת ואמרה: "בתחילת החקירה נשאלת אם פחדת ואמרת שלא פחדת, אני שואלת על הפער בעדויות". העד השיב: "באירוע עצמו לא פחדתי, אחרי האירוע שעברנו והסבירו לי, הבנתי את החששות האלה".
10:26: הסנגור שאל את העד: "מאיפה הגיעה המחשבה שיש על המחבל פצצה?". בתגובה ענה העד: "ראינו בסרטונים, וגם לבש מעיל והיה חם". עורך הדין שאל על פשר הסרטונים והעד השיב כי הוא ושאר החיילים, בהם אלאור, צפו בסרטונים. הסנגור המשיך בקו ותהה: "מה היה חשוד במעיל?". העד ענה כי "למעיל היו נפיחות חשודה באזור החזה, המעיל היה נפוח".
10:07: העד סיפר כי אזריה "היה בהיסטריה". הוא ציין כי "האירוע הוא לא אירוע רגיל, אנחנו לא רגילים לראות דברים כאלה, אני בטוח שאלאור חשב שחברו שנפצע פצוע במצב קשה".
10:03: הסנגור אמר כי "המח"ט אמר שמתייחסים לפינוי מחבלים/פצועים/הרוגים שנקודת המוצא שאיום המטענים זה לא משהו שמתייחסים בפיגועים אלה, ניתנה לך הנחיה כזאת?". העד השיב בשלילה. "כלומר אתה והנאשם, אף שלא נותנים לכם הדרכה חוששים ממטען", הקשה הסנגור והעד ענה שכן. "הייתה התראה על רצון חמאס לבצע פיגוע?", שאל הסנגור והעד ענה: "נכון".
10:00: הסנגור שאל את העד מהי הסכנה המוחשית בדרך כלל בזירה שבה אירע הפיגוע. העד ענה: "דקירה". הוא הוסיף כי "לא דיברו על סכנת מטען".
9:52: הסנגור פנה לעד ואמר לו: "לא עברתם תדריכים במצבים בהם היה חשש למטען נפץ על מחבל, נכון?". העד השיב בחיוב. "המח"ט אמר בבית המשפט שהוא העביר למפקדים בש.ג את כלל התרחישים, אני רוצה להאמין שהוא אמר לכלל החיילים", תהה הסנגור. "התדריך לא עבר אליי, אבל תרגלנו קרב מגע עם נשק", ציין העד.
9:25: הפרקליט סיים את חקירת העד ואחריו עלה הסנגור לשאול את החייל. "אחד העדים אמר שהתחושה שלו שהמדינה לא נתנה גב לאלאור, אתה מסכים עם זה?", תהה הסנגור והעד השיב שכן. "ספר לי על ההיכרות שלך עם אלאור? הוא חמום מוח? הוא בן אדם שהולך מכות?", המשיך הסנגור. "הוא איש טוב, בן אדם שעוזר המון", ענה העד.
9:03: התובע שאל את העד אם בעיניו המחבל היווה איום, והעד ענה: "אני חושב שכן, מכיוון ששמעתי סיפורים שמחבלים נושאים פצצה והיה סיכוי שהוא יתפוצץ". בהמשך תיאר העד כי היה המום ממה שאירע: "לא הפעלתי שיקול דעת, לא חשבתי שהוא הולך לירות על המחבל. הייתי בשוק, אם הייתי יודע שהוא הולך לירות במחבל המנוול הייתי עוצר אותו".
8:56: התובע הצבאי שואל את החייל שמעיד איך היה נראה אזריה בעיניו, והוא השיב: "נראה נרגש ולחץ היה באוויר". התובע הקריא מהתצהיר שמסר העד: "אני חושב שאלאור אמר למ"פ ואמר לי שדקרו את חברו שלו ומגיע לו למות", ותהה אם שמע את זה באוזניו. העד הסכים ואמר שוב: "שמעתי אותו אומר את המשפט שדקרו את חבר שלו וניסו להרוג אותו, אז הוא גם צריך למות". הוא ציין: "בהתחלה חשבתי שמה שאלאור עשה חמור כי חשבתי שעל המחבל הייתה פצצה, אבל אחר כך חשבתי שמה שאלאור עשה היה בתבונה".
8:51: התובע שואל את העד אם ראה את המחבל עבד אל-פתאח א-שריף בזירה, עם הגעתו אליה. העד השיב בחיוב והוסיף כי הוא הזיז את הראש והגפיים העליונות. העד ציין כי ראה את הסכין של המחבל וכשנשאל אם חשב שיש על גופו מטען ענה: "היה עליו סווטשירט, והיה חשש".
(עדכון ראשון: 8:51)