"סוריה מתמוטטת": הדרוזים בגולן ממשיכים להתנתק מהמולדת

בעוד המלחמה במדינה השכנה נמשכת, הדרוזים מעמיקים את אחיזתם כאן בישראל. במחצית הראשונה של 2016 עשו זאת 83, לעומת בודדים בעבר. "אנשים כבר לא חוששים לדבר על הנושא. זה הפך לטרנד", סיפר תושב מג'דל שמס

צילום: ערן גילווארג ויותם רונן, עריכת וידאו: ניר חן, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: אור כהנא.

(בווידאו - דיווח לאולפן וואלה! NEWS)

עוד בוואלה!

לא טקס סיום, אלא התחלה: צפו באירוע מרגש של הריסת בניין

לכתבה המלאה

קצת יותר מחמש שנים חלפו מאז פרצה מלחמת האזרחים בסוריה, ונראה כי רק לאחרונה החלו כפרי הדרוזים שבצפון רמת הגולן להיפרד מהמולדת הסורית, עמה היו מזוהים כמעט 50 שנים. במשך שנים ביקשו רק תושבים בודדים מארבעת הכפרים להתאזרח בישראל, אך בחודשים האחרונים גוברת ביתר שאת המגמה של בקשות לאזרחות מטעם התושבים, שעל הזינוק במספרן דווח בוואלה! NEWS.

"למועצה המקומית מסעדה הגיעו רק בחודש האחרון עשרות רבות של תושבים כדי לבקש אישור תושבות הנדרש להליך בקשת אזרחות ישראלית ממשרד הפנים", סיפר עו"ד פאהד ספדי מהכפר מסעדה, המשמש גם כיועץ המשפטי של המועצה המקומית בוקעתא. "תופעת הנהירה הזאת מתרחשת בחודשיים האחרונים בכל כפרי הדרוזים בצפון רמת הגולן", הוסיף.

תושבים נוספים שפנו לוואלה! NEWS העידו על עלייה דרמטית במספר תושבי הכפרים המתעניינים בקבלת אזרחות ישראלית. "פעם אנשים היו ממעטים לדבר על הנושא הזה מחשש שיוטל עליהם חרם חברתי ודתי", העיד תושב מג'דל שמס. "היום אנשים מדברים על זה ברחוב בלי חשש, לא אגזים אם אגיד שעושה רושם שזה אפילו הפך לטרנד".

עוד בוואלה! NEWS:
בגלל המלחמה בסוריה: זינוק חד במספר הדרוזים המתאזרחים בגולן
שוחרר דרוזי שנכלא בסוריה בגין ריגול: "שנים שלא שמענו כלום"
מחלוקת סביב מינוי ראש מועצה בגולן: "לא מכיר בריבונות ישראל"

בני הכפרים בגולן הביעו נאמנות לאסד. דגלי סוריה במג'דל שמס, 2012 (צילום: רויטרס)

לבקשת התושבים הדרוזים שפנו לוואלה! NEWS, הופנתה שאילתה למרשם האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. במענה לשאילתה נמסר כי מינואר עד יוני 2016 השלימו את תהליך ההתאזרחות 83 תושבים. לשם השוואה, בחודשים ינואר עד אוקטובר 2015 התאזרחו 80 בני אדם - "קפיצה" של כמעט 300% ביחס לשנת 2014, אז עמד מספר המתאזרחים על 29 תושבים בלבד. בשנת 2012, כשמלחמת האזרחים נמשכה שנה אחת בלבד, עמד מספר המתאזרחים על 15 תושבים, ובשנת 2010, חודשים בודדים לפני פרוץ מלחמת האזרחים, ביקשו שני תושבים בלבד אזרחות.

מאז כיבוש רמת הגולן מסוריה במלחמת ששת הימים, הביעו הדרוזים תושבי הכפרים הכבושים את נאמנותם למולדתם הסורית. נאמנות זו התחדדה ביתר שאת עם החוק לסיפוח הגולן לשטחי ישראל בשנת 1981, אז תמו ימי הממשל הצבאי ברמת הגולן ונציגי מדינת ישראל עלו לארבעת הכפרים שבצפון הרמה, וביקשו לחלק לתושבים תעודות זהות כחולות. רוב התושבים הגיבו בהצתת תעודות הזהות שחולקו להם ובשביתת מחאה שנמשכה חצי שנה. השייחים המקומיים אף הכריזו כי מי שיסכים לקבל אזרחות ישראלית ולשתף פעולה עם "הישות הציונית" ישלם בחרם דתי וחברתי, שמשמעו נידוי מהחברה והדרה מאירועים קהילתיים, מהלוויות ומשמחות.

אנשי דת הסירו את החרמות מעל מבקשי האזרחות. בוקתעא שבגולן (צילום: דרור עינב)

כך, מתוך 21 אלף תושבים החיים במג'דל שמס, מסעדה, בוקעתא ועין קיניה, רק 1,500 תושבים ביקשו וקיבלו אזרחות ישראלית ב-30 השנים שחלפו מאז סיפוח הגולן. מרביתם קיבלו את האזרחות עם החלת החוק לסיפוח הגולן ונאלצו לשלם על כך מחיר יקר במשך עשורים. כלומר, עד למלחמת האזרחים בסוריה התאזרחו מידי שנה תושבים בודדים בלבד.

התלות בסוריה פוחתת - ויתרונות האזרחות מנצחים את הפחד מנידוי

"בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, כבר במהלך שנת 2012 אנשי הדת הסירו באופן חלקי את החרם ההיסטורי בשניים מארבעת הכפרים הדרוזים (בוקעתא ועין קיניה – ע"ח). אבל על אף שהחרם לא הוסר רשמית באופן מלא וגורף בכל הכפרים, בשטח אין היום יותר חרמות", מסביר תושב מג'דל שמס. "יש היום אפילו אנשי דת שרומזים שהם רוצים שיזמינו בעלי אזרחות ישראלית לחתונות ולאירועים חברתיים. השינוי הוא עצום".

"יותר ויותר תושבים מבינים שסוריה מתמוטטת, העתיד כבר לא קיים שם, והעתיד שלהם היום הוא בישראל"

פרופ' שמואל שמאי, חוקר החברה הדרוזית מהמכללה האקדמית תל חי ומהמכון לחקר הגולן, מסביר כי הסרתו הלא רשמית של החרם החברתי והדתי היא לא הסיבה היחידה לזינוק החד במספר הדרוזים המתאזרחים בצפון רמת הגולן. "לתהליכים הללו לוקח זמן לחלחל ולכן אנחנו רואים אותם רק חמש שנים אחרי שפרצה מלחמת האזרחים בסוריה. זה לא פשוט, כי אחרי עשורים של נאמנות למולדתם הסורית, הם מהססים מתוך מחשבה שאם הם לוקחים אזרחות ישראלית, אז הם מוותרים על האזרחות הסורית שלהם", אמר שמאי.

לדבריו, "על אף שאסד התייצב יחסית בשנה האחרונה, הוא שולט במעין מיני-מדינה. היום יותר ויותר תושבים מבינים שסוריה מתמוטטת, העתיד כבר לא קיים בסוריה והעתיד שלהם היום הוא בישראל. עד לפני שנתיים, מעבר הגבול בקונייטרה היה עוד בשליטת אסד, צעירים רבים למדו בדמשק וסחורות חקלאיות יוצאו דרך מעבר הגבול לסוריה. המעבר נכבש על ידי האופוזיציה הסורית, הקשר הפיזי של הדרוזים עם המולדת נותק כמעט לחלוטין, וגם אנשי הדת פחות לוחצים להימנע מבקשת אזרחות ישראלית לאור המצב בסוריה. גם התושבים מרגישים היום שהם יותר עצמאיים ופחות תלויים באנשי הדת".

"גברו החששות שהרמה תוחזר לסוריה, אז הם הקפידו להלך בין הטיפות". דגלי סוריה במג'דל שמס (צילום: רויטרס)

לטענת פרופ' שמאי, ישנן סיבות נוספות שאינן קשורות למלחמת האזרחים בסוריה שהשפיעו על הזינוק במספר המתאזרחים הדרוזים בגולן. "רמת החיים עלתה ויותר אנשים רוצים לנסוע לחו"ל. פעם היה אפשר לעשות את זה עם תעודת מעבר, אבל היום הרבה מאוד מדינות בעולם שינו את המדיניות הזו, ככל הנראה בעקבות התגברות איום הטרור", הסביר, והוסיף: "ייתכן שזה נובע, בין היתר, מהחשש שמי שיש לו תעודת מעבר עלול להישאר במדינה כי אין לו לכאורה לאן לחזור. יותר ויותר מדינות, אפילו רוסיה, דורשות דרכון בשביל להגיע אליהן. ובשביל לקבל דרכון, צריך תעודת אזרחות של אותה מדינה שאתה מגיע ממנה. השילוב של התמוטטות סוריה והצורך בדרכון מסודר הוא זה שיוצר את גל ההתאזרחות שאנו עדים לו בימים אלה".

"מצבם של הדרוזים במזרח התיכון בלתי אפשרי כמעט"

סלים בריק, מנחה וחוקר פוליטיקה דרוזית מהאוניברסיטה הפתוחה, הוסיף בריאיון לאולפן וואלה! NEWS עוד סיבות שבגינן נמנעו עד כה תושביה הדרוזים של רמת הגולן לבקש אזרחות ישראלית. "המצב של הדרוזים כמו כל המיעוטים במזרח התיכון הוא בלתי אפשרי כמעט. הם צריכים להתמודד מול משטרים דיקטטוריים שלא מכבדים זכויות אדם, יחד עם אי-ודאות שמאפיין את מצב הדרוזים בגולן", אמר. "אחרי הכיבוש ב-1967 ברמת הגולן, הם היו מעוניינים שמדינת ישראל תחיל את החוק באזור, גם מנהיג הדרוזים ביקש את זה. אבל עם ביקור סאדאת והחזרת סיני, גברו החששות שהרמה תוחזר לסוריה ו'יתחשבנו' עם כל מי שתמך במדינת ישראל, מה גם עוד שהיו קרובי משפחה שנשארו בסוריה, ולכן הקפידו להלך בין הטיפות".

לדבריו, הסנקציות הופעלו בידי אנשי דת נגד אלו שפעלו נגד התושבים ושיתפו פעולה עם ישראל, ולאו דווקא נגד המתאזרחים. "הייתה הבחנה שמי שפעל נגד התושבים ברמת הגולן הוא נרדף, ואלו שקיבלו אזרחות ולא נקטו פעולה נגד העם שלהם - העלימו עין ולא התייחסו אליהם", הסביר בריק והוסיף: "היום המצב שונה כי הדרוזים התפכחו. הבינו שמאוד מסוכן להיות מיעוט לא סוני במזרח התיכון, במיוחד במדינה כמו סוריה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully