פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בגלל המלחמה בסוריה: זינוק חד במספר הדרוזים המתאזרחים בגולן

      לאחר שלושה עשורים שבהם פנו בודדים לקבלת תעודת זהות כחולה תוך תשלום מחיר אישי כבד, דיווחו במשרד הפנים על קבלת כמאה פניות חדשות בשנת 2015. "אנשים מרגישים שהדברים כאן יכולים להשתנות", סיפר תושב מג'דל שמס

      בגלל המלחמה בסוריה: זינוק חד במספר הדרוזים המתאזרחים בגולן
      צילום: סרטוני חובבים שהועלו לרשת, עריכה: גדי וינסטוק

      35 שנה לאחר החלת חוק הגולן ב-1981, מסתמן בשנים האחרונות זינוק משמעותי במספר הדרוזים שביקשו וקיבלו אזרחות ישראלית. לא פחות מ-174 בני העדה פנו בבקשה לקבל אזרחות מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 - מתוכם מאה בשנה שעברה. באזור רמת הגולן מתגוררים כ-20 אלף דרוזים ישראלים, מתוכם 1,700 בעלי אזרחות ישראלית.

      במשרד הפנים העידו כי עד לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה התקבלו בקשות בודדות בלבד לקבלת אזרחות ישראלית. מרבית מהאזרחים הדרוזים בגולן קיבלו את אזרחותם כבר עם החלת החוק לסיפוח הגולן ושילמו על כך מחיר כבד. השייחים בכפרים הטילו עליהם חרם חברתי ודתי, שבמסגרתו נאסר על יתר התושבים להשתתף בשמחות ובהלוויות של בעלי האזרחות ובני משפחותיהם.

      במענה לשאילתה שהוגשה על ידי וואלה! NEWS נמסר ממרשם האוכלוסין וההגירה כי בשנת 2010 התאזרחו שני דרוזים בלבד. בשנת 2011 התאזרחו 15 דרוזים ואחרי שלוש שנות יציבות במספר המתאזרחים, הוכפל מספרם ב-2014 והגיע ל-29. בשנת 2015 המספר קפץ פי שלושה - ומוערך בכמאה מתאזרחים חדשים.

      עוד בוואלה! NEWS:
      בעקבות גל הטרור: עסקים בירושלים יקבלו סיוע של אלפי שקלים
      אבי הפעוטות שנספו בשריפה ברהט: "לא הצלחתי להציל אותם"
      רפורמת התחבורה החלה - והנוסעים משלמים יותר: "יחזירו לנו את הכסף?"

      דרוזים בישראל (ShutterStock)
      "כאן יש ביטחון". הפגנת תמיכה של דרוזים בישראל (צילום: Shutterstock)

      תושב מג'דל שמס אמר כי את החרם ההיסטורי הסירו אנשי הדת באופן חלקי במהלך שנת 2012, בשניים מארבעת הכפרים הדרוזים - בוקעתא ועין קיניא. "אף שהחרם לא הוסר רשמית באופן מלא וגורף בכל הכפרים, בשטח אין היום יותר חרמות", הוא הדגיש.

      לדבריו, "השינוי הוא עצום. יש היום אפילו אנשי דת שרומזים על רצונם שיזמינו בעלי אזרחות ישראלית לחתונות ולאירועים חברתיים".

      זינוק במספר בקשות האזרחות מצד דרוזים בגולן (עיבוד תמונה)

      עורך הדין פהאד ספדי מהכפר מסעדה, המוכר בתמיכתו בישראל, תיאר את השינוי באווירה. "כאילו שהאזרחות הישראלית הפכה למותג. הנתונים של מרשם האוכלוסין מצביעים על מספר האנשים שכבר סיימו את תהליך ההתאזרחות, אבל יש הרבה מאוד בקשות שעדיין עומדות. אנשים פשוט משווים בין מה שקורה בסוריה למה שקורה בישראל, והדבר מחזק את תחושת השייכות שלהם לכאן, למדינת ישראל. גם בחברה מתייחסים לזה היום בצורה הרבה יותר סלחנית. לא רק בגלל הסרת החרם, אלא גם בגלל שאנשים השכילו ללמוד שאין להם יכולת להשפיע על מה שקורה".

      גם א', תושב מג'דל שמס שהגדיר עצמו בעבר כסורי המבקש לחזור למולדתו, נשמע היום אחרת. "אני מרגיש את המגמה הזאת של הרצון להשתייך לישראל. אנשים שגדלתי איתם באותה אווירה, באותה חברה ובאותה מנטליות, משנים את הגישה המסורתית שחיינו וגדלנו בה. גם אני השתנתי", אמר.

      מאות דרוזים הפגינו בכפר ירכא שבגליל (מערכת וואלה! NEWS)
      "התלות בסוריה קטנה". מאות דרוזים מפגינים בירכא שבגליל, יוני האחרון

      הוא הוסיף כי "אנשים מרגישים שמשהו לא בסדר בגישה המסורתית, רוצים לשנות את הסטטוס קוו. לפני שנתיים האופוזיציה כבשה את מעבר קוניטרה מבשאר אסד. כתוצאה מזה, הופסק ייצוא התפוחים לסוריה והדבר פגע כלכלית בחקלאים כאן והקטין את התלות בסוריה. במקביל, גם מדינת ישראל עושה כאן יותר ויותר פרויקטים משותפים שמסייעים לנו. אני בעצמי השתתפתי בקורס ביטחוני של הממסד. היה לי מאוד קשה להיכנס מבחירה למסגרת עם כל האנשים שאני החרמתי בעבר ושהם החרימו אותי. אבל יותר חשוב לי לדאוג לילדים שלי במקרה של מלחמה, למשל. אני בטוח שגם שאר האנשים שהשתתפו התמודדו עם אותם רגשות".

      למרות זאת, ציין א' כי ישנם עדיין תושבים התופסים את סוריה כמולדתם. "אני לא שולל את זה, אבל אני רוצה קודם כל ביטחון. להיות בטוח שהילדים שלי יגדלו באווירה פתוחה. שלא יסתכלו עליהם לפי הדת, אלא כבני אדם", לדבריו. "למרות הגזענות והאפליה שקיימות במדינת ישראל, אנשים מרגישים שהדברים כאן יכולים להשתנות, אבל בעולם הערבי כלום לא ישתנה. גם אני מחפש מקום שאני יכול להתפרנס בו בכבוד. לא לפי סיפורי סבתא, סבא וההורים, אלא לפי המציאות בשטח".