"הגברת השקיפות": חוק העמותות אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת

מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את חוק העמותות, הידוע גם בכינויו חוק השקיפות, ברוב של 57 תומכים ו-48 מתנגדים. שמו הרשמי של החוק, שקודם על ידי שרת המשפטים, איילת שקד, ונחשב לאחד מחוקי הדגל של הקואליציה, הוא חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, מחייב עמותות שרוב התקציב שלהן ממדינות זרות לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות ולציין זאת באופן בולט בכל פרסום או פנייה לנציג ציבור.

יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, היה היחיד מבין ראשי סיעות האופוזיציה שלא נכח בהצבעה. גם ח"כ מייקל אורן, מהמתנגדים הבולטים בקואליציה לחוק, קוזז ולא נכח בהצבעה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הלילה לאישור החוק. "מטרת החוק היא למנוע מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות ומבלי שהציבור בישראל בכלל מודע לכך", נכתב בעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה. "בניגוד לטענות משמאל, אישור החוק יביא להגברת השקיפות, יתרום ליצירת שיח שמשקף נכוחה את דעת הקהל בישראל ויחזק את הדמוקרטיה".

עוד בנושא:
הגרסה המרוככת ל"חוק העמותות" אושרה לקריאה שנייה ושלישית
נוסח "חוק העמותות" הסופי רוכך: בלי תגים לנציגי העמותות בכנסת
"רדיפה פוליטית": רוב מוחלט של הארגונים תחת חוק העמותות - מהשמאל

קודם להצבעה, קיימה הכנסת דיון של יותר משש שעות. במהלך הדיון הגישה האופוזיציה יותר מאלף הסתייגויות, במהלכן הביעו חברי האופוזיציה התנגדות נחרצת לחקיקת החוק. "מטרת הצעת החוק איננה הגברת השקיפות, אלא רדיפה פוליטית", תקפה יו"ר מרצ, זהבה גלאון, בדיון. "יוזמי החוק ומקדמיו מבקשים לסתום את הפה לארגונים שקוראים תיגר על מדיניות הממשלה".

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), הזהירה כי החוק "מוציא את דיבתינו רעה בעולם יותר מכל עמותה והורס אותנו מבפנים". חברת מפלגתה, ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה כי "מדובר בחוק פוליטי שנועד לרצות את האלקטורט של הקואליציה. כל זה כשהנזק ברמה הבינלאומית הוא בלתי הפיך".

בקואליציה בירכו על אישור הצעת החוק. השרה שקד אמרה בסיכום הדיון: "תארו לכם שישראל הייתה מממנת ארגונים חוץ פרלמנטריים בבריטניה שהיו תומכים בברקסיט? השגריר היה נקרא מיד לנזיפה כי לבריטניה יש כבוד לאומי. אבל אנחנו עד היום הורדנו את הראש, מעכשיו אנחנו לא מורידים את הראש".

יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), אמר כי "כל מי שמעוניין להשפיע על סדר היום הציבורי בישראל חייב להיות שקוף. לא ייתכן שמדינות זרות יסתתרו מאחורי עמותות וארגונים שפועלים למען אינטרסים שאינם תואמים את האינטרסים של מדינת ישראל. עתה הכול על השולחן והכול גלוי והם יעמדו למבחן הציבור".

במהלך דבריו הקריא סלומיאנסקי סכומי כסף שקיבלו עמותות שמאל ועורר עליו מהומה מספסלי האופוזיציה. חברי הכנסת רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) מיוזמי ההצעה, בירכו גם הם על אישור החוק. סמוטריץ' אמר כי "כשהמעורבות הזרה תתפרסם יוכל כל אזרח או בעל תפקיד להחליט אם היא לגיטימית מבחינתו או לא. בכך תפחת להערכתי השפעתן של המדינות הזרות על המערכת הדמוקרטית הישראלית".

חוק העמותות קובע כי עמותה שיותר מ-50% מהתקציב שלה מגיע ממדינה זרה תהיה מחויבת לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות, ולציין זאת באופן בולט בכל פרסום שלה ובכל פנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור. החוק, שנחשב לאחד מחוקי הדגל של הממשלה, אושר בקריאה ראשונה בפברואר, ובשבועות האחרונים התקיימו דיונים קדחתניים בוועדת חוק, חוקה ומשפט כדי להכינו לקריאה שנייה ושלישית.

במהלך דיונים אלה רוכך נוסח הצעת החוק. בין היתר נקבע כי לפי הנוסח הנוכחי נציגי העמותות לא יחויבו לענוד תג זיהוי בהגיעם לכנסת, ולא תהיה חובת אמירה לפרוטוקול בדיונים בכנסת כי העמותה ממומנת ברובה בידי ישות מדינית זרה - אלא רק חובת עדכון בעת הרישום לדיון.

כמו כן, אם חבר כנסת ישאל את נציג העמותה לגבי הנושא, הוא יהיה מחויב לענות. אם יסרב לענות, יו"ר הוועדה המנהל את הדיון יוכל לסרב לתת לנציג את זכות הדיבור. לפי הנוסח הסופי, עבירה על כל אחד מסעיפי החוק עשויה לגרור קנס בסכום של 29 אלף שקלים לכל היותר. כמו כן, החוק לא יחול רטרואקטיבית אלא ייכנס לתוקף בינואר 2017 וייגע רק לתרומות שיתקבלו מיום זה ואילך, כדי שלעמותות הנכללות תחת החוק יהיה מספיק זמן כדי להיערך לקראתו.

חוק העמותות עורר מחאה בינלאומית נרחבת. פקידים בכירים ומחוקקים מארצות הברית, מגרמניה ומהאיחוד האירופי הביעו בחודשים האחרונים את דאגתם בקשר לחוק, שיפגע בעיקר בעמותות שמאל הפועלות לדו-קיום או קשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חברי כנסת רבים מהאופוזיציה הביעו בדיון את מחאתם על כך שהחוק לבסוף לא הוחל על ארגונים הנהנים מתרומות פרטיות מחו"ל אלא רק על כאלה הנהנים מתרומות ממשלות וישויות פוליטיות. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) טענה כי החוק בא לבייש ולתייג ולא להחיל שקיפות על הארגונים. "החוק מתיימר לכאורה להוסיף שקיפות ואף נקרא כך, ואם אכן מטרת החוק היא שקיפות, איך זה שעמותות המקבלות תרומות מגופים פרטיים לא נכללות בו, אפילו בצורה מוגבלת ומצומצמת, כהצעתנו?", אמרה.

לדברי גרמן, "החוק רוצה לתייג ולעשות 'שיימינג' לעמותות השמאל ובכך הוא פוגע גם בימין. אני מאמינה ויודעת ששמירה על כבוד האדם וזכויות האזרח אינה נחלת השמאל בלבד".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ), אמרה כי "מטרת החוק היא חיסול ממוקד של רשימה מדוקדקת של ארגונים המזוהים עם השמאל בישראל. החוק לא יחשוף את התרומות השמנות שנהנים מהן ארגונים כמו 'אלע"ד' ו'אם תרצו' וגם לא את אלה של ראש הממשלה. תורמים פרטיים חשאיים בעלי אינטרסים יוכלו להמשיך ולהזין במחשכים את שימור מפעל ההתנחלויות, השחיתות וקשרי הון שלטון".

גם יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, התייחס בדבריו לעובדה שהחוק מיירט בעיקר ארגונים מהצד השמאלי של המפה. לדבריו, "רשימת העמותות אותן ביקשתם לסמן באות קין היא רשימה של כבוד, שורה של עמותות וארגונים אמיצים שנראה שרק הולכים ומתעצמים למול קמפיין הדה לגיטימציה שלכם".

ח"כ אחמד טיבי אמר כי "חוק העמותות שעבר הלילה הינו חוק דרקוני אשר שולל זכויות אדם ואזרח בישראל ומכשיר פגיעה בהן ומשחרר את הרסן לממשלה לעשות כאוות נפשה ללא ביקורת, עד כדי מניעת הזכות להתנגד מצפונית ורעיונית לעוולות הכיבוש. החוק מהווה כתם שחור בספר החוקים של מדינת ישראל. אכן, זהו יום שחור לכנסת".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), תקפה את עיסוק הממשלה בקידום החוק. לדבריה, "החוק מצביע על סדרי עדיפויות הזויים של ממשלת ישראל. במקום לעסוק בעניינים הבוערים באמת, המדיניים והכלכליים, הממשלה מפנה אנרגיה אינסופית למלחמה בכל מי שחושב אחרת ממנה".