פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "רדיפה פוליטית": רוב מוחלט של הארגונים תחת חוק העמותות - מהשמאל

      מסמך של משרד המשפטים חושף את שמות הארגונים שעליהם עתיד לחול החוק המחייב חשיפת תמיכה מישויות מדיניות זרות. הצעתה של שרת המשפטים שקד זוכה להתנגדות גם מבית, ומכעיסה את ארגוני זכויות האדם: "גל אנטי-דמוקרטי עכור"

      "רדיפה פוליטית": רוב מוחלט של הארגונים תחת חוק העמותות - מהשמאל
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

      (מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את "חוק העמותות", פברואר)

      23 מתוך 25 הארגונים שעליהם עתיד לחול חוק חובת גילוי תמיכת ישות מדינה זרה, המכונה "חוק העמותות" או "חוק השקיפות", הן עמותות שמאל - כך עולה ממסמך של משרד המשפטים. על פי החוק השנוי במחלוקת, כל עמותה המקבלת מימון ממדינה זרה בהיקף של יותר מ-50% מתקציבה, תצטרך לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה שלה. מהמסמך, שפורסם אתמול (חמישי) לראשונה בג'רוזלם פוסט, עולה כי בין הארגונים אין אף לא עמותת ימין אחת, כך שהרשימה מחזקת את טענות האופוזיציה כי מדובר בחוק שמונע מ"רדיפה פוליטית", לטענת ארגונים רבים.

      בין ארגוני השמאל המופיעים ברשימה נמצאים "בצלם", "שוברים שתיקה", "יש דין", "זוכרות", "עיר עמים", "גישה", "סיכוי" ו"הוועד נגד עינויים", ומפורט בה מחזור הכספים השנתי של כל עמותה וסך התרומות שכל אחת מהן מקבלת ממדינות זרות. לדוגמה, המחזור השנתי של "בצלם" עומד על כתשעה מיליון שקלים, מתוכם יותר משישה מיליון שקלים מוגדרים "תרומות מישות מדינית זרה".

      בשבוע שעבר, עם שובה של הכנסת מפגרה, החלה ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של החוק. מדובר בהצעת חוק ממשלתית ביוזמתה של שרת המשפטים איילת שקד, שאושרה בקריאה ראשונה בפברואר האחרון. היא צפויה להתאחד שתי הצעות חוק פרטיות נוספות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו). ההצעה הממשלתית עברה ריכוך מסוים לאחר ששקד הסירה, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סעיף המחייב נציגי עמותות להסתובב עם תגי זיהוי בכנסת. ואולם, הסעיף הזה עוד יכול לחזור, שכן ההצעה צפויה להתאחד עם הצעה של סמוטריץ' בנושא ענידת תגי זיהוי.

      לקריאה נוספת:
      "צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית": דיון סוער על חוק העמותות
      "סוכן זר ישב במשרד הביטחון": עימות סוער בדיון על "חוק העמותות"
      תגובת האופוזיציה לחוק העמותות: הצעת חוק לשקיפות מלאה

      ראשי מפלגות בכנס שדולת נשים, בית ציוני אמריקה, 24.2.15 (ראובן קסטרו)
      ייתכן שלרשימת הארגונים יתווספו עמותות נוספות. שקד (צילום: ראובן קסטרו)

      פרסום המסמך של משרד המשפטים הגיע יום אחרי דיון סוער שנערך בועדה בראשותו של ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). בדיון דרש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) לפרסם את רשימת העמותות שהכינה רשות התאגידים לקראת הדיון, ונענה בסירוב על ידי סלומינסקי, שהסביר כי אינו מעוניין לקבל רשימה שמית שחוקל גופים וארגונים מסוימים "אשר ישתמע מקבלת הרשימה כי החוק יחול עליהם בלבד". לדברי סלומינסקי, "יש לחוקק חוק ולדון בו על פי פרמטרים קבועים ולא על פי רשימות מסוימות", שהוסיף במכתב ששיגר לחברי האופוזיציה כי ייתכן שהרשימות המבוקשות ישתנו וכי ייתכן "שיתווספו אליהן עשרות גופים מסוגים שונים".

      אחרי פרסום המסמך, רוזנטל אמר כי חשיפת רשימות העמותות מראה "את הצביעות המכוערת של מקדמי החוק". "קודם סומנה מטרה - חיסול ארגוני זכויות אדם. חוק סתימת הפיות המכונה 'חוק העמותות' נתפר במיוחד כך שיחול על עמותות שמאל ועליהן בלבד. זו כמובן הסיבה שיו"ר הוועדה סלומינסקי אסר על משרד המשפטים להציג בפנינו את הנתונים", אמר. יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה אמר כי רשימת העמותות "רק מחזקת את מה שהיה ידוע מראש". "מדובר ברדיפה פוליטית ברורה ובחוק שהוא אנטי-דמוקרטי במהותו. הממשלה מנסה להשתיק את כל מי שמתנגד לכיבוש או שנאבק נגד האפליה הממוסדת של הציבור הערבי במדינה. מדובר בקמפיין מתוזמן של כל זרועות השלטון ששם לעצמו למטרה להחריב את החברה האזרחית במדינה", הרחיב.

      נוסף להתנגדות מצד האופוזיציה, עורר החוק גם ביקורת בינלאומית, במסגרתה הביעו ארצות הברית וגרמניה את דאגתן ממנו בחודשים האחרונים בפני גורמים רשמיים בישראל. החוק נתקל גם בהתנגדות משפטית מבית, כאשר לקראת תחילת הדיונים בחוק בשבוע שעבר, היועץ המשפטי לוועדת החוקה, חוק ומשפט קרא לוועדה לשקול את האבחנה בין עמותות הממומנות על ידי גורמים מדיניים ולביו עמותות הממומנות על ידי גורמים זרים פרטיים – היוצרת חיץ ברור בין ארגוני ימין ושמאל. ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר אתמול כי "אם שקיפות - שקיפות לכול, מתרומה פרטית ועד תרומה של מדינה. שקיפות סלקטיבית היא מקארתיזם".

      רשימת ארגונים הבולטים שיכללו בחוק

      ארגונים שייכללו בחוק השקיפות (עיבוד תמונה)

      הצעת החוק סופגת ביקורת גם מצד שורת ארגונים אזרחיים ומצד המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מטרתו היחידה של החוק היא לפגוע בחופש הביטוי וההתאגדות של ארגונים שמתנגדים לשלטון. זהו חוק שחותר תחת המסורת היהודית של זכויות האדם וחושף את מפקדי צה"ל לסכנה של העמדה לדין בחו"ל", אמר סגן נשיא המכון, פרופ' מרדכי קרמניצר, בדיון שהתקיים בוועדה. המזכ"ל היוצא של "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, הזהיר כי מדובר ב"קריטריונים שבושלו כדי לפגוע בארגונים מסוימים. מעבר לנזק הבינלאומי, החוק הזה הוא המשך של גל אנטי-דמוקרטי עכור".

      מנגד, מנכ"ל תנועת "אם תרצו", מתן פלג, הביע תמיכה בחקיקה. "בתוך מדינת ישראל פועלים עשרות ארגונים שבאמצעות מימון פוליטי זר בסך כולל של עשרות מיליוני דולרים בשנה, חותרים תחת המדינה, מכפישים את מדינת ישראל וחותרים לפגוע בחיילי צה"ל בארץ ובעולם", אמר. נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופסור ג'רלד שטיינברג, הסכים כי המימון הנרחב של ממשלות זרות לארגונים פוליטיים בישראל "מעוות את הדמוקרטיה הישראלית ופוגע בריבונותה", אך אמר כי לדעתו יש להתמודד עם הסוגיה "בגישה שתאפשר פתרון אפקטיבי לטווח הארוך", תוך קיום דיאלוג עם מחוקקים ובכירים במדינות אירופה השונות על סוגיית המימון של הארגונים.