פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית": דיון סוער על חוק העמותות

      נציגי ארגונים וח"כים מהאופוזיציה שניסו להזהיר מהנזק שבהצעת החוק, הביאו את הדיון בוועדת החוקה עד כדי דמעות והרמות קול חריגות. ח"כ בגין: "האם שווה לחוקק חוק כה שנוי במחלוקת עבור 27 עמותות?". ההצעה תשפיע על 27 עמותות, מתוכן 25 עמותות שמאל

      "צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית": דיון סוער על חוק העמותות
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

      (הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק העמותות, פברואר האחרון)

      הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בחוק השקיפות, המוכר גם כחוק העמותות, הפך היום (רביעי) לסוער והגיע לכדי הרמת קול וכמעט לכדי דמעות. נציגי ארגונים אזרחיים ניסו להזהיר מהנזק שעשוי להיגרם לפעילות האזרחית בעקבות חקיקת החוק וח"כים מהאופוזיציה, בהם מיקי רוזנטל, רויטל סוויד (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ), תקפו בחריפות את נציגת משרד המשפטים בבואה להגן על הצעת החוק.

      הצעת החוק קובעת כי כל עמותה שמקבלת מימון ממדינה זרה בהיקף של יותר מ-50% מהתקציב שלה תצטרך לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה שלה. בדיון עלה כי ההצעה תשפיע על 27 עמותות, מתוכן 25 עמותות של ארגוני זכויות אדם. ח"כ מיקי רוזנטל ביקש מנציגת רשות התאגידים לחשוף את שמותיהן, אך סורב על ידי יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי. "אני לא מאמינה שבגלל האווירה אני צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית", אמרה היועצת המשפטית של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דבי חילו, על סף דמעות.

      בשבוע שעבר, עם שובה של הכנסת מהפגרה, החלה ועדת החוקה לדון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינה זרה. מדובר בהצעת חוק ממשלתית ביוזמתה של שרת המשפטים איילת שקד, שאושרה בקריאה ראשונה בפברואר האחרון. אל ההצעה צפויות להתמזג שתי הצעות חוק פרטיות נוספות של ח"כ בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) וח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו).

      עוד בוואלה! NEWS:
      החוקר חשף: נהג אמבולנס קירב את הסכין למחבל שנורה בחברון
      החשד לאונס לאומני: בגרסת המתלוננת עלו סתירות, החשודים ישוחררו
      "חשש שלא שרד": צבא יפן מצטרף לחיפושים אחרי הילד שננטש בידי הוריו

      וועדת חוק חוקה ומשפט דיון בחוק ההשעיה (אתר רשמי , דוברות הכנסת)
      "תפרו חוק". ועדת החוקה, חוק ומשפט, בפברואר (צילום: דוברות הכנסת)

      הצעת החוק הממשלתית רוככה מעט לאחר ששקד הסירה סעיף המחייב נציגי עמותות להסתובב עם תגי זיהוי בכנסת, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך סעיף זה עשוי לחזור להצעה משום שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה כי היא תמוזג בהמשך עם הצעת החוק הפרטית של ח"כ בצלאל סמוטריץ בנושא תג הזיהוי.

      הצעת החוק של סמוטריץ' עוררה ביקורת קשה בקרב ארגונים אזרחיים ומפלגות האופוזיציה, ואף עוררה מחאה בינלאומית. בחודשים מאז פורסם על אודותיה הביעו ארצות הברית וגרמניה בפני גורמים רשמיים בישראל את דאגתן מהחוק.

      בתחילת הדיון היום, התברר, בעקבות שאלתו של ח"כ רוזנטל, כי בבדיקת רשות התאגידים עלה שהצעת החוק תשפיע על בעיקר על עמותות מצד אחד של המפה הפוליטית. "המשמעות של הנתון הזה היא אחת ויחידה – קודם סימנו את המטרה, חיסול העמותות לזכויות אדם ולאחר מכן תפרו חוק על מנת לפגוע בהן ורק בהן", אמר רוזנטל.

      ח"כ בצלאל סמוטריץ', ירושלים. 15 במרץ 2016 (ניב אהרונסון)
      ביקש בהצעת החוק שלו שפעילי העמותות יישאו תגי זיהוי. סמוטריץ' (צילום: ניב אהרונסון)

      "האם שווה לחוקק חוק כה סבוך ושנוי במחלוקת עבור 27 עמותות בלבד?", שאל ח"כ בני בגין. לקראת תחילת הדיונים בחוק בשבוע שעבר, היועץ המשפטי לוועדת החוקה קרא לוועדה לשקול את ההבחנה בין עמותות הממומנות על ידי גורמים מדינתיים לבין עמותות הממומנות על ידי גורמים זרים פרטיים. הבחנה שיוצרת הפרדה ברורה בין ארגוני ימין ושמאל. ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר בדיון: "אם שקיפות, שקיפות לכל, מתרומה פרטית ועד תרומה של מדינה. שקיפות סלקטיבית היא מקרתיזם".

      להצעת החוק קמה התנגדות גורפת מצד שורה של ארגונים אזרחיים וכן מצד המכון הישראלי לדמוקרטיה. "מטרתו היחידה של החוק לפגוע בחופש הביטוי וההתאגדות של ארגונים שמתנגדים לשלטון. זהו חוק שחותר תחת המסורת היהודית של זכויות האדם וחושף את מפקדי צה"ל לסכנה של העמדה לדין בחו"ל", אמר סגן נשיא המכון פרופ' מרדכי קרמניצר בדיון. יריב אופנהיימר, המזכ"ל היוצא של שלום עכשיו, הזהיר כי מדובר ב"קריטריונים שבושלו כדי לפגוע בארגונים מסוימים. מעבר לנזק הבינלאומי, החוק הזה הוא המשך של גל אנטי דמוקרטי עכור".

      מנגד, מנכ"ל תנועת אם תרצו, מתן פלג, הביע תמיכה בחקיקה. "בתוך מדינת ישראל פועלים עשרות ארגונים שבאמצעות מימון פוליטי זר בסך כולל של עשרות מיליוני דולרים בשנה, חותרים תחת המדינה, מכפישים את מדינת ישראל וחותרים לפגוע בחיילי צה"ל בארץ ובעולם", אמר פלג. נשיא עמותת NGO Monitor, פרופ' ג'ראלד שטיינברג, הסכים כי המימון הנרחב של ממשלות זרות לארגונים פוליטיים בישראל "מעוות את הדמוקרטיה הישראלית ופוגע בריבונותה". עם זאת אמר כי לדעתו יש להתמודד עם הסוגיה "בגישה שתאפשר פתרון אפקטיבי לטווח הארוך", תוך קיום דיאלוג עם מחוקקים ובכירים במדינות אירופה השונות על סוגיית המימון של הארגונים.