פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגרסה המרוככת ל"חוק העמותות" אושרה לקריאה שנייה ושלישית

      ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה להעביר בכנסת לשתי הקריאות האחרונות את החוק שיזמה שרת המשפטים, שלפיו עמותה הממומנת ברובה בידי מדינה זרה תיאלץ לדווח על כך. החוק רוכך בשבועות האחרונים

      הגרסה המרוככת ל"חוק העמותות" אושרה לקריאה שנייה ושלישית
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

      ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (שני) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק העמותות", שבמסגרתו תחול חובת גילוי לגבי ארגון או עמותה הנתמכת על ידי מדינה זרה. הוועדה דחתה עשרות הסתייגויות שהגישה האופוזיציה. לבקשת ח"כ מיכל רוזין (מרצ), הוועדה קיימה הצבעה חוזרת על דחיית ההסתייגויות, אך הן נדחו ברוב של שבעה חברי כנסת מול שישה.

      לפי הנוסח הסופי של הצעת החוק, שרוכך במהלך השבועות האחרונים בדיוני הוועדה, כל עמותה שיותר מחצי מהתקציב שלה מגיע ממדינה זרה, תהיה מחויבת לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות. כמו כן, אותן עמותות יחויבו לציין זאת באופן בולט בכל פרסום שלהן, ובפנייה בכתב לעובד ציבור או לנבחר ציבור.

      לפי הנוסח המרוכך, שהוסכם בין יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) ושרת המשפטים איילת שקד שיזמה אותו, נציגי העמותות לא יחויבו לענוד תג זיהוי בהגיעם לכנסת, כפי שדרש מהם החוק המקורי. כמו כן, הם לא יהיו מחויבים לציין בעל פה בפרוטוקול הדיונים שהגוף שאותם הם מייצגים נתמך ברובו על ידי מדינות זרות, אלא רק לעדכן על כך בתחילת הדיון. בנוסף לכך, הם לא יצטרכו לציין את עניין המימון בפניות לבית משפט.

      עוד בנושא:
      נוסח "חוק העמותות" הסופי רוכך: בלי תגים לנציגי העמותות בכנסת
      "רדיפה פוליטית": רוב מוחלט של הארגונים תחת חוק העמותות - מהשמאל
      "צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית": דיון סוער על חוק העמותות

      שרת המשפטים אילת שקד, כנס לציון 20 שנה לסניגוריה הציבורית. תל אביב 7 ביוני 2016 (יותם רונן)
      הסכימה לחוק המרוכך. השרה שקד (צילום: יותם רונן)

      כמו כן, על פי הצעת החוק, אם חבר כנסת ישאל את חבר העמותה בנושא הוא יהיה מחויב לענות. במידה ויסרב, יו"ר הוועדה המנהל את הדיון יוכל למנוע ממנו את זכות הדיבור. לפי הנוסח הסופי, עבירה על כל אחד מסעיפי החוק עשויה לגרור קנס בסכום של עד 29 אלף שקלים. החוק לא יחול רטרואקטיבית. הוא ייכנס לתוקפו בינואר 2017 ויחול רק על תרומות שיתקבלו מיום זה ואילך, כך שלעמותות השונות הנכללות תחת החוק יהיה זמן מספיק כדי להיערך לתחילת החלתו.

      שרת המשפטים איילת שקד בירכה על קידום החוק ואמרה כי הוא "יציף את עובדת מימון העמותות בידי ממשלות זרות. מדינות צריכות לדעת כי הבעת עמדה על הנעשה בישראל עוברת דרך האמצעים הדיפלומטיים המוכרים. להתערבות זרה שכזו במרחב הפנים-מדינתי, אין אח ורע בעולם ואין דמוקרטיה שהייתה מאפשרת זאת. גם אנחנו לא נאפשר התערבות בוטה שכזו ללא חשיפת מקורות המימון הזרים והבאתם לידי ידיעת הציבור".

      "רדיפה פוליטית"

      הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בפברואר האחרון, ומיד עם שובם של חברי הכנסת מהפגרה החלה ועדת חוקה, חוק ומשפט לדון בהכנה לקריאה שניה ושלישית. החוק מעורר ביקורת קשה בקרב ארגונים אזרחיים ומפלגות האופוזיציה, ואף עורר מחאה בינלאומית שבמסגרתה גם ארצות הברית וגם גרמניה הביעו בפני גורמים רשמיים בישראל את דאגתן ממנו.

      במהלך הדיונים בחוק, היועץ המשפטי לוועדת חוקה חוק ומשפט קרא לחבריה לשקול לכלול בחוק אבחנה בין עמותות הממומנות על ידי ישויות מדיניות לבין עמותות הממומנות על ידי גורמים זרים פרטיים - שיוצרת אבחנה ברורה בין ארגוני ימין ושמאל. ממסמך של משרד המשפטים עלה כי מרבית הארגונים המיועדים להיכלל תחת החוק הן עמותות שמאל, שממומנות על ידי ישויות מדיניות, וכי אין ביניהם אף עמותת ימין. מסיבה זו טענה האופוזיציה כי מדובר בחוק שמונע מ"רדיפה פוליטית". עם זאת, הנוסח הסופי של החוק אינו כולל החלה כזו, משום שהממשלה לא הסכימה להרחיב את הצעת החוק הממשלתית בכיוון הזה.

      בדיון בהסתייגויות האופוזיציה, תקפו נציגיה את הצעת החוק. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) הציגה בפני הוועדה את חוק העמותות הנוכחי שמאפשר שקיפות של התנהלות העמותות במדינה, וטענה שהוא מייתר את הצורך בחוק העמותות שהממשלה מנסה לקדם. "החוק החדש לא רוצה להוביל לשקיפות אלא לבייש, לתייג ולעשות 'שיימינג' לכל אלו שלא תואמים את רוח הממשלה והשלטון", אמרה גרמן, והוסיפה כי "החוק הזה הוא גרוע, מקרב אותנו למשטרים אפלים שדורסים זכויות אדם ומונעים ביקורת לגיטימית על השלטון|.

      ח"כ מיכל רוזין בוועדה המסדרת של הכנסת, מאי 2015 (טלי מאייר )
      "צעד מביך של פוליטיקאים חסרי מעוף". רוזין (צילום: טלי מאייר)

      ח"כ מיכל רוזין (מרצ), הצטרפה לטענותיה ואמרה כי "זו רדיפה פוליטית מקארתיסטית, מתובלת בניצני פאשיזם. זה צעד מביך של פוליטיקאים קטנים וחסרי מעוף שמבזים את הכנסת בפני עצמה, בפני אזרחי ישראל ובפני מדינות העולם. החוק הזה הוא עבודה בעיניים על המצביעים, ועל הדרך חבטה נוספת בשק האגרוף ששמו ארגוני זכויות האדם והשמאל בישראל". לעומתן, אמר ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) כי "אין פה ניצני פאשיזם", אך הזהיר כי החוק יגרום נזק תדמיתי לישראל. "זו ממשלת ימין עם שתי ידיים שמאליות. הכסף מחו"ל ימשיך לזרום וימצא דרך לעקוף את החוק, שלא ישפיע על דבר ורק יסב נזק בינלאומי", תקף.

      לעומת זאת, נציגי הקואליציה בוועדה בירכו על אישור החוק. יו"ר הוועדה סלומיסקי אמר בתום ההצבעה כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. החוק מוסיף אור ודורש שקיפות מכולם. יש לברך על כך שארגונים לא יוכלו להסתיר את מקורות המימון, ומדינות לא יוכלו להמשיך לבצע את פעולותיהן במחשכים".

      ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מיוזמי ההצעה, אמר כי "מעורבות של מדינות וממשלות זרות בענייניה הפנימיים של ישראל צריכה להיות שקופה. כפי שפעילות בערוצים הדיפלומטיים המקובלים היא שקופה ונעשית מעל לפני השטח, כך צריכה להיות גם התערבות באמצעות עמותות. לא ניתן להשלים עם קיומו של ערוץ השפעה חשאי רחוק מעין הציבור וממקבלי ההחלטות". לדברי סמוטריץ', "תמוהה בעיניי התנגדותה של האופוזיציה, שבדרך כלל מעלה את השקיפות על ראש שמחתה. האופוזיציה מוכיחה שוב שענייניות וישרות הם ממנה והלאה".