פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נוסח "חוק העמותות" הסופי רוכך: בלי תגים לנציגי העמותות בכנסת

      על פי הנוסח הסופי, שיעלה להצבעה בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה, נציגי ארגונים שמקבלים מימון מישות מדינית זרה לא יידרשו לציין זאת בעל פה בדיונים בכנסת. עבירה על החוק תגרור קנס של עד 29 אלף שקלים

      נוסח "חוק העמותות" הסופי רוכך: בלי תגים לנציגי העמותות בכנסת
      צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: גדי וינסטוק

      בווידאו: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את "חוק העמותות", חודש פברואר

      חוק חובת גילוי תמיכת ישות מדינה זרה, המכונה "חוק העמותות" או "חוק השקיפות", צפוי להיות מוגש בגרסה מרוככת – כך עולה מהנוסח הסופי של הצעת החוק הממשלתית שיזמה שרת המשפטים איילת שקד, שפרסמה היום (רביעי) ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. זאת, לקראת ההצבעה בוועדה בשבוע הבא על הנוסח, שיובא לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

      על פי הנוסח הסופי של הצעת החוק, שאושרה בקריאה ראשונה בחודש פברואר האחרון, כל עמותה שיותר מ-50% מהתקציב שלה מגיע מישות מדינית זרה תהיה מחויבת לדווח על כך בדוחות כספיים לרשם העמותות, ולציין זאת באופן בולט בכל פרסום ובפנייה בכתב לעובד ציבור או נבחר ציבור. עם זאת, במהלך הדיונים בוועדה הוחלט כי נציגי העמותות לא יחויבו לענוד תגי זיהוי בכנסת, ולא יהיו מחויבים לציין בעל פה במהלך הדיונים במשכן כי הגוף שאותו הם מייצגים נתמך ברובו על ידי מדינות זרות.

      עוד בוואלה! NEWS:
      "רדיפה פוליטית": רוב מוחלט של הארגונים תחת חוק העמותות - מהשמאל
      "צריכה להצהיר כל הזמן שאני פטריוטית": דיון סוער על חוק העמותות
      "סוכן זר ישב במשרד הביטחון": עימות סוער בדיון על "חוק העמותות"

      ניסן סלומיאנסקי בישיבת סיעת הבית היהודי, פברואר 2013 (נועם מושקוביץ)
      "לא נאפשר התערבות בוטה שכזו". סלומינסקי (צילום: נועם מושקוביץ)

      לפי הנוסח הסופי של החוק, שהוסכם בין יו"ר ועדת החוקה ח"כ ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד, נציגי עמותות לא יחויבו לציין שעיקר המימון שלהם הוא ממדינות זרות בפניות לבתי המשפט, ולא תהיה חובה של אמירה לפרוטוקול בדיון בכנסת, אלא הנציג יידרש לעדכן בכך בעת ההרשמה לדיון בלבד, ויהיה מחויב לענות אם יישאל בנושא על ידי חבר כנסת. במידה ויסרב לענות, יו"ר הועדה המנהל את הדיון יוכל לסרב לתת לאותו נציג עמותה את זכות הדיון.

      כמו כן, החוק לא יחול רטרואקטיבית; הוא ייכנס לתוקפו בינואר 2017 ויחול רק על תרומות שיתקבלו מיום זה ואילך, כך שלעמותות השונות שעשויות להיות מושפעות מהחוק יהיה זמן להיערך בהתאם. לפי הנוסח הסופי, עבירה על כל אחד מסעיפי החוק עשויה לגרור קנס בסכום של עד 29 אלף שקלים.

      במהלך הדיונים בנוגע לחוק, היועץ המשפטי לוועדת החוקה קרא לשקול את ההבחנה בין עמותות הממומנות על ידי גורמים מדינתיים לעמותות הממומנות על ידי גורמים זרים פרטיים - שיוצרת הבחנה ברורה בין ארגוני ימין לארגוני שמאל. עם זאת, הנוסח הסופי של החוק אינו כולל החלה כזו שכן הממשלה לא הסכימה להרחיב את הצעת החוק הממשלתית בכיוון הזה. ממסמך של משרד המשפטים אכן עולה כי מרבית הארגונים המיועדים להיכלל תחת החוק הן עמותות שמאל, וכי בין הארגונים אין אף עמותת ימין.

      ארגונים שייכללו בחוק השקיפות (עיבוד תמונה)

      הצעת החוק, שאותה החלה ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין להצבעה מיד עם סיום הפגרה, מעוררת ביקורת חריפה בקרב ארגונים אזרחיים ומפלגות האופוזיציה, שטוענות כי מדובר בחוק שמונע מ"רדיפה פוליטית". החוק אף עורר מחאה בינלאומית מצדן של ארצות הברית ושל גרמניה, שהביעו בחודשים האחרונים בפני גורמים רשמיים בישראל את דאגתן מהחוק.

      שרת המשפטים איילת שקד בירכה את יו"ר הוועדה סלומינסקי, חבר סיעתה, על ההגעה להסכמות. לדבריה, "חוק השקיפות יציף את עובדת מימון העמותות בידי ממשלות זרות. מדינות צריכות לדעת כי הבעת עמדה על הנעשה בישראל עוברת דרך האמצעים הדיפלומטיים המוכרים. לא נאפשר התערבות בוטה שכזו ללא חשיפת מקורות המימון הזרים, והבאתם לידי ידיעת הציבור ונבחריו".