בחמשת הימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, מערכות ההתרעה לא פעלו כראוי כך חשף קצין בכיר בפיקוד העורף בריאיון לוואלה! NEWS. לדבריו, רקטות וטילים נפלו בישראל מבלי שמערך הגילוי זיהה את השיגורים או הפעיל את מערך הצופרים באופן יעיל.
הקצין הבכיר הסביר כי תוך כדי המלחמה החלו בצה"ל להציב מכ"מים מתקדמים ומצלמות כדי לצמצם את פערי הגילוי, אך המענה "לא התקרב להיקף סביר". הוא הוסיף כי מעט מהצופרים להתרעה על נפילת רקטות הופעלו בשליטה מרחוק, אולם מרביתם הופעלו באופן ידני.
עוד בוואלה! NEWS:
מידע מחיישנים ומלוויינים: המהפכה של צה"ל בהתרעה לאזרחים במלחמה
עשור ללבנון השנייה: חיפה מוכנה להתמודדות עם מתקפת טילים נוספת?
נסראללה יכול להמשיך לאיים: ההתיישבות ליד הגבול שגשגה מאז המלחמה
במלחמת לבנון השנייה פעלו באופן לא רציף 25 אזורי התרעה. כעת, בעקבות רכש נרחב והתקנת מערכות טכנולוגיות מתקדמות, יש ברחבי ישראל 256 אזורי צפירה שונים. על פי התכנית הרב-שנתית של צה"ל, תוך שנה וחצי יגיעו לכ-3,000 אזורי התרעה, על מנת לשפר את דיוק המערכות ואת אמינותן.
"המטרה של פיקוד העורף היא שלכל יישוב, שכונה בעיר גדולה כמו באר שבע, תל אביב וחיפה, או בסיסי צה"ל תהיה התרעה ממוקדת", הבהיר הקצין הבכיר. לדבריו, "במבצע 'צוק איתן', במקום ש-2,000 תושבי באר שבע יעברו למרחב מוגן, הייתה נשמעת צפירה וכל 200 אלף תושבי באר שבע היו עוברים למרחב מוגן. זה גורם לנזק כלכלי, פחד וחרדה, ומזה אנחנו נימנע". ממחקר שהוצג לפיקוד העורף, עולה כי ככל שההתרעה תהיה ממוקדת יותר, היא תהפוך לאמינה יותר בעיני האזרחים ורבים מהם יצייתו לה ולא יהיו שאננים לקול הצפירות.
כיום ברחבי ישראל יש 3,300 צופרים לעומת 1,200 בלבד במלחמת לבנון השנייה. היקפם נמצא כעת בעלייה מתמדת, בין היתר בשל בניית שכונות חדשות ברחבי המדינה. מערך הצופרים, שכונה על ידי מפקד פיקוד העורף אלוף יואל סטריק "סוס העבודה" של הפיקוד, לא צפוי להתחלף באמצעים חדשים בעשור הקרוב. בתוך כך, משולבים במערך אמצעי הפעלה אוטומטיים נשלטים מרחוק ומערכי אבטחה, כולל הגנה מפני תקיפות סייבר.
בשנה האחרונה תרגלו כוחות פיקוד העורך התמודדות עם מטחי טילים בהיקפים קיצוניים, כולל תרחיש שמכונה בצה"ל "המהלומה", "יממת שיא" או "מצג האימה", שבו חיזבאללה ישגר לעבר ישראל 1,500 רקטות וטילים ביממה, במהלך ימיה הראשונים של מערכה נוספת. מדיניות ההתרעה תיקבע מדי יום במלחמה, ובמקביל, במקומות שבהם משך ההתרעה יעלה על 30 שניות, יחליטו המפעילים אם להפעיל את ההתרעה או לבטל אותה במקרים שבהם צפויה נפילה בים או בשטח פתוח.
"פיתחנו מנגנוני פיקוד וניהול להתמודדות עם מצבי קיצון, כולל צפירות כפולות והפסקות חשמל", הסביר הקצין הבכיר. הוא הוסיף כי "המטרה שלנו היא להגיע לצפירה סלקטיבית ואוטומטית מלאה, שבה המערכת מזהה את האיום, ומפעילה במקביל את הצופרים, ואת ההתרעות ברדיו, באינטרנט, בסלולר ובטלוויזיה".
אפליקציה סלולרית, ביפרים לחירשים ולעיוורים והתרעות בטלוויזיה
במקביל, הוחלט בפיקוד העורף להרחיב את מעגל ההסברה ולשפר את הנגשת המידע לדוברי שפות זרות. בנוסף לצופרים ולהתרעה בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, פותחה אפליקציית "iOref", ולחירשים ולעיוורים יימסרו ביפרים רוטטים. במקביל, מערכת התרעה ביתית נמצאת בפיתוח, במטרה להעביר לכל בית מידע על נפילת טילים ועל הנחיות פיקוד העורף להתנהגות במקרה של נפילת טילים או רעידת אדמה, במקביל לצפירה ביישוב או בשכונה.
"המערכת הביתית נמצאת בשלבי פיתוח ואני מאמין שנראה אותה מוטמעת כבר בשנים הקרובות במחיר סמלי לכל אזרח, או משתלבת בממיר של חברות הכבלים השונות", סיפר הקצין הבכיר על הפיתוח המתקדם, שיכלול השמעת קבצי קול שישודרו אל הבית ישירות מאולפן פיקוד העורף. לדבריו, "השלב הבא יהיה העברת מסרים לשעונים חכמים, בתים חכמים, או מקלטי טלוויזיה ומקלטי רדיו בכלי רכב".