עשור למלחמת לבנון השנייה

עשור ללבנון השנייה: חיפה מוכנה להתמודדות עם מתקפת טילים נוספת?

בתגובה ל-14 ההרוגים ולהרס הרב שזרעו 300 הטילים והרקטות שירה חיזבאללה לעבר העיר, ננקטו שורת צעדים לשיפור המצב. ואולם, המחסור במקלטים, חוסר הוודאות בנוגע למנהרות הכרמל וסכנת מכל האמוניה מטילים ספק בנוגע למוכנות למערכה הבאה. "הסכנה מרחפת מעל ראשינו"

צילום: יותם רונן, עריכת תוכן: לירן מוסלי בירן וסיגל סיריוס, תחקיר: עומר שליט ואסתי סדקה, הפקה: תום רוכלין, עריכת וידאו: ניר חן.

(בווידאו - יונה יהב בריאיון לאולפן וואלה! NEWS)

עוד בוואלה!

כאילו אתם יושבים במגרש: למה מסך איכותי קריטי לצפייה במשחק בטלוויזיה?

לכתבה המלאה

כ-300 טילים ורקטות נורו לעבר חיפה במהלך 34 הימים שבהם התנהלה מלחמת לבנון השנייה. 14 מתושבי העיר נהרגו, 23 נפצעו וכ-500 בתים נהרסו. המכה הייתה קשה מאוד, אך ניכר היה כי בהשוואה ליישובים אחרים בצפון שהיו תחת מתקפת הטילים מצפון, חיפה השתקמה מהר וטוב יותר. עם זאת, עדיין ישנן נקודות תורפה לא מעטות בעיר, וסימני שאלה רבים מרחפים באוויר בנוגע לשלה כיצד תתמודד העיר עם מתקפת טילים נרחבת נוספת מכיוון לבנון.

ראש העירייה הנוכחי, יונה יהב, היה בתפקיד גם באותו קיץ ארור ב-2006. הוא צבר אמנם ניסיון רב בתחום התגוננות העורף, אך מודה כי אינו "יכול לצפות איזה אופי תישא המלחמה", ולכן ממליץ "לא להיות רגוע אף פעם. זה מה שמנחה אותי בנושא". ליהב חשוב להדגיש כי עליו "לדאוג לבד לכסף". לדבריו, "מאז המלחמה לא קיבלתי כצרכיי, אבל אני דואג לעצמי".

"אני דואג לעצמי". יהב בזירת נפילת רקטה בחיפה (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)
רק כ-15% מתושבי חיפה עזבו במהלך המלחמה, נתון שזהה לכל קיץ - אז יוצאים רבים לחופשות

אחד ההיבטים הבולטים בתהליך שיקום העיר בזמן ולאחר המלחמה היה תיקון מהיר של מבנים ואתרים שנפגעו. "זה היה עיקרון; נופל טיל, אנחנו מיד מתקנים", מבהיר יהב. "היה חשוב להראות שדברים נמצאים בשליטה. מנענו פאניקה ואנשים לא ברחו". מנתוני צריכת המים במהלך חודש הלחימה, עולה כי רק כ-15% מתושבי העיר עזבו, נתון שזהה לכל קיץ - אז יוצאים רבים לחופשות. צעד נוסף שננקט בהקשר ונמצא יעיל היה הקמת מרכזי הפעלה ל-10,000 ילדים בשכונות העיר.

צעד נוסף שנקטו בחיפה היה פתיחתו של מקלט גדול שמשמש מרכז לניהול משברים בעת חירום. שישמש את מערך החירום העירוני וכוחות החילוץ וההצלה בשעת חירום. מהמרכז יינתן מענה למקרי קיצון שונים בעת מלחמה והוא אמור להבטיח שהעירייה תמשיך לספק שירותים בשעות חירום. במקום יפעל חדר מבצעים ובו מערכות קשר שיאפשרו תקשורת בין כוחות הביטחון והחירום גם במקרה בו קווי הטלפון יקרסו. בסמוך לחמ"ל יוקמו חדרים שישרתו את פיקוד העורף ואת משטרת ישראל וכן יוקצה מרחב למוקד העירוני 106 ובו 24 עמדות למוקדנים, שייתנו מענה לציבור הרחב בכל שעות היממה.

מערכות תצפית ורחפן

נוסף על כך, רכשה העירייה שני רכבי פיקוד המצוידים במערכות תצפית, מחשוב ותקשורת וכן נקנה רחפן גדול שיאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית ויסייע במקרים של מגבלות גישה. לקח נוסף הוא ההחלטה לחלק את העיר לשישה רובעים ובכל רובע תפעל מפקדה לעת חירום. "מעין עירייה קטנה שתיתן מענה לצרכים האזרחים, כמו גם לחילוץ ושיקום", מסבירים בעירייה.


בתחום המיגון נוסף מרכיב משמעותי והוא בית חולים תת-קרקעי שהוקם מכספי תרומות ברמב"ם. מדובר בפרויקט רב חשיבות, בעיקר נוכח מיקומו של בית החולים בשכונת בת-גלים, שהייתה יעד מרכזי להתקפות הטילים במלחמה ב-2006.

עדיין יש ליקויים לא מעטים. מכוניות שנפגעו מפגיעת רקטה בחיפה בזמן המלחמה (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

ואולם, חרף הפקת הלקחים המשמעותית והפעילות הענפה לשיקום העיר, עדיין מצויים בה ליקויים לא מעטים. בחיפה, כמו בשאר המדינה, לא נבנים יותר מקלטים ציבוריים. בעיר פועלים 104 מקלטים ציבוריים שנבנו בעבר הרחוק, ובתחום הממ"דים עדיין יש פערי מיגון - בדירותיהם של כ-15% מתושבי העיר אין מרחב מוגן. לדברי יהב, על המדינה לממן הקמת ממ"דים לאוכלוסייה המוגדרת "מקרה רווחה".

בעיה נוספת שטרם נפתרה היא דרך הטיפול במנהרות הכרמל. על פי ההגדרה הרשמית הן ייסגרו, אך יהב מציין כי אין אמצעי הולם לסגירתן ולא ברור היכן יימצא די כוח אדם שיצליח לעצור את האלפים שיבקשו להתחבא בתוכן. כמו כן, הוא קובל על כך שבמלחמה הבאה לא תוכל העירייה לטפל בבתים שנפגעו, כפי שעשתה לפני עשור. לפני עשור שיקמה חברה עירונית את הדירות שנהרסו ולאחר מכן קיבלה את ההחזרים מול רשות המסים. כעת, הוצא הטיפול לחברת "עמיגור" ובעירייה אומרים כי לא ידוע האם יצליחו לפעול על פי הדגם שכבר הצליח.

הדבר שמרגיז את יהב יותר מכל הוא חוסר היכולת של המדינה להוציא ממפרץ חיפה את מכל האמוניה. "אני מאמין לנסראללה", הוא אומר, בהתייחסו לאיומי מזכ"ל חיזבאללה מפברואר השנה להפציץ את המכל. "פצצת האטום שלי", הגדיר נסראללה את מצבור החומר המסוכן. על פי לוח הזמנים שהציג המשרד להגנת הסביבה לאחרונה, מכל האמוניה יעבור לדרום רק בעוד חמש שנים, בניגוד להתחייבויות קודמות מצד המדינה כי זה יקרה עד שנת 2017. "מדינה מתוקנת הייתה כבר מפנה את המכל", אומר יהב.

"המחדל הגדול בתולדות המדינה"

"מכיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חימוש מונחה מדויק, חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ"

פעילי סביבה מאזור חיפה מצטרפים לחששות ולביקורת על אזלת היד בכל הנוגע למצבור האמוניה, אך מצביעים על סכנות סביבתיות רבות נוספות שאורבות לפתחה של חיפה בעת מלחמה. בשבוע שעבר פרסמו ליאורה אמיתי מעמותת "אזרחים למען הסביבה" וד"ר רויטל גולדשמיד מארגון "מגמה ירוקה" דוח המציג תמונת מצב מדאיגה ביותר בכל הנוגע לסיכונים הסביבתיים בחיפה ובסביבתה. "במפרץ חיפה קיים ריכוז של חומרים המסוכנים הגדול ביותר של ישראל: מכל האמוניה, מכל הברום, מכל האתילן, חוות הגז והדלק - אלו הם רק חלק מעשרות מתקנים תעשייתיים המחזיקים בכמויות גדולות מאד של חומרים מסוכנים", מציינות השתיים.

לטענתן, "יש לחקור כבר עתה את המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה: כיצד מתחדשת כל העת ההרשאה לבעלי כוח שונים להחזיק אוכלוסייה של מאות אלפי אנשים כבת ערובה? מדוע ניתנה הרשות לבעלי מפעלים להחזיק בלב מרכז מטרופוליני גדול כמויות אדירות של מגוון חומרים כימיים, המסוכנים בהיבט בטחוני, הבטיחותי וכמובן בהיבט הבריאותי".

אמיתי וגולדשמיד טוענות כי "בימים אלו אנו מציינים עשור למלחמת לבנון השנייה שבה ניצלנו בנס מאסון רב נפגעים כאשר מטחי הרקטות פגעו באזור, וחשפו מספר ליקויים בהיערכות לסיכון חומ"ס (חומרים מסוכנים) במקרה מתקפה, תקלה או אסון טבע. מכיוון שהמלחמה הבאה תביא עלינו טילי חימוש מונחה מדויק, חשוב להקטין עד למינימום את כמות המטרות שמצויות במפרץ".

פצצת האטום של נסראללה. מכל האמוניה (צילום: ערן גילווארג)

לפני תשע שנים פורסם דוח הערכת הסיכונים שך ועדת שפיר, הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההערכות והטיפול בחומרים מסוכנים ברגיעה. הדוח העלה כי במפרץ חיפה ישנם מוקדים רבים - מכלים, מטענים, אניות ומערכות של צנרת, שאינם מוגנים דיים, ובעת רעידת אדמה, פגיעת טיל ישירה או פגיעת רסיסים תיתכן פגיעה רחבת היקף באוכלוסייה. הדוח גם העלה כי אין מיפוי מלא של הסיכונים וכי המשרד להגנת הסביבה לא מרכז ומעבד מידע על אירועי חומרים מסוכנים ועל הטיפול בהם, בצורה שתיתן אפשרות לגבש תמונת מצב על הערכות הרשויות למגוון תרחישים. אם לא די בכך - ועדת שפיר המליצה על הקמת מערכת התרעה על אירוע חומרים מסוכנים - החורג משטח המפעל. עם זאת, הקמת המערכת עדיין נמצאת בשלבי אפיון ראשוניים בלבד. כמו כן, חרף ההמלצות, טרם הוקם חדר מצב לחומרים מסוכנים.

הטיפול בחומרים מסוכנים עלה פעם נוספת לפני כחודש בדוח מבקר המדינה על מחדלי המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לטיפול בניהול חומרים מסוכנים במקומות שונים ברחבי הארץ, בין השאר במפרץ חיפה, שבו הריכוז הגדול ביותר בישראל של חומרים מסוכנים.

מהדוח עולה כי קיימים ליקויים בהסדרה ובפיקוח על היתרי רעלים, כי העוסקים בחומרים מסוכנים לא החזיקו בהיתר רעלים תקף. עוד נמצא כי אין אכיפה של ביצוע מרחקי ההפרדה הנדרשים בנתינת היתר רעלים וכי המשרד להגנת הסביבה ומנהל התכנון עדיין לא ביצעו את הפעולות הנדרשות ליישום מדיניות מרחקי ההפרדה.

הסכנה מתחזקת

"עשר שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה והסכנה המרחפת כעת מעל ראשינו בדמות פגיעה ישירה באחד המכלים, רק מתחזקת וממחישה את הסכנה לה אנו חשופים כבר דורות", מזהירות אמיתי וגולדשמיד.

"המכלים, הצינורות והמתקנים במפרץ דולפים לקרקע, לאוויר, לים ולמים שלנו ופוגעים בנו אנושות מדי יום. כולנו כאן, יהודים וערבים, מקווים שאיומו של נסראללה לא יתממש. האם העניין ישכח וסדר היום הציבורי יחזור לשגרה, או שאולי סוף סוף נוכל לחזות במנהיגות שלטונית מקומית וארצית שיפעלו יחד, על מנת להסיר את האיום הממשי והמתמשך של מאגר החומרים המסוכנים הענק הזה אחת ולתמיד מעל ראשי מאות אלפי תושבים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully