בית המשפט המחוזי-מרכז קבע היום (שלישי) כי ועדת השחרורים תדון שוב בקיצור מאסרו של הנשיא לשעבר משה קצב, שאנס וביצע מעשים מגונים, זאת, בשל חוות דעת חדשה שהציגה הרשות לשיקום האסיר.
אין זאת הפעם הראשונה שרגע לפני החלטה בעניינו של קצב, הרשות לשיקום האסיר מגישה או מודיעה על כוונתה להגיש חוות דעת חדשה. במקרה הזה, ההתנהלות מעלה תמיהה נוספת, כי מדובר על מדיניות חדשה של "אסירים שעניינם סבוך ומורכב". בפרקליטות טוענים כי לא נתקלו מעולם בהתנהלות כזאת של הרשות לשיקום האסיר, וכי מדובר בהתנהלות שמבוצעת בפעם ראשונה, עבור משה קצב.
לקריאה נוספת:
בית המשפט אישר לאסיר משה קצב שלא להתייצב לדיון בעניינו
ברגע האחרון: קצב ערער על ההחלטה לא לנכות שליש מעונשו
בית הנשיא: הוגשה בקשת חנינה מעודכנת לנשיא לשעבר קצב
קצב עצמו לא התייצב לדיון בעתירה שהגיש נגד החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את מאסרו, שכן נשיא בית המשפט המחוזי-מרכז, השופט אברהם טל, שחרר אותו ממעמד זה בעקבות סירובו של הנשיא לשעבר להופיע בפומבי במדי אסיר כמתחייב.
עם זאת, חוות הדעת לא צפויה לשנות את החלטת ועדת השחרורים, בשל הנימוקים האחרים שסיפקה בעת החלטתה המקורית. קצב ריצה עד כה יותר מארבע שנים מתוך שבע שנות המאסר שנגזרו עליו. הדיון היום הוא למעשה ערעורו של קצב על החלטת ועדת השחרורים שלא לנכות שליש ממאסרו. בחודש אפריל החליטה הוועדה שלא לשחרר את קצב בין היתר משום שלא הביע חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו כחלק מהליך השיקום לעבריינים שמהווה תנאי לשחרור מוקדם.
פרקליטות מחוז מרכז מסרה בתגובה להחלטת בית המשפט: "בדיון שהתקיים היום בעניינו של משה קצב נטענה טענה עובדתית אשר טרם גובתה במסמכים רשמיים, אותה מצא בית המשפט לנכון להביא לבירור בפני ועדת השחרורים. יודגש, כי לא ניתנה החלטה לגופם של דברים וכי מדובר בעניין אחד מתוך מכלול שיקולים שעל הוועדה לשקול. עמדתנו בדבר היות האסיר לא ראוי לשחרור מוקדם בעינה עומדת".
ערעור זה מוגש במקביל לבקשת החנינה שהגיש קצב לנשיא המדינה ראובן ריבלין. במכתב שכתב קצב לנשיא המכהן הוא ביקש ממנו לנקוט כלפיו "חסד, חמלה ורחמים". קצב אינו מודה במכתב במעשים שבהם הורשע ולא התנצל באופן ישיר על מעשיו אלא ביקש סליחה אם מישהי נפגעה ממנו.
ועדת השחרורים שהחליטה לא לשחרר את קצב התרשמה כי הוא "תופס את עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לנוכח שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם". עוד נכתב כי "לדעת חברי הוועדה לא יהיה בכוחה של תכנית פרטית לשיקום למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו, ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהיה בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות הדעת כלפי נשים".
(עדכון ראשון: 8:53)