"מצאנו 22 ילדים בעשרה קברים" כך סיפר לוואלה! NEWS עו"ד רמי צוברי, שהוביל בשנת 1997 מהלך לפתיחת הקברים של ילדי המשפחות שעלו מתימן בשנותיה הראשונות של המדינה, והרשויות טענו כי מתו בבתי החולים. לדבריו, בכל הקברים שנבדקו לא היה זכר לאותם הילדים שנטען שהלכו לעולמם.
דבריו מגיעים על רקע החזרה לכותרות של הפרשה הסבוכה, וביום שבו הממשלה אישרה את מינוי השר צחי הנגבי לאחראי על בדיקת חומרי הארכיון של ועדת קדמי-כהן, שחקרה את הנושא בשנת 1995. מינויו של הנגבי מגיע לאחר עשרות שנים שבהם לא נקטה הממשלה צעדים מעשיים לגילוי הפרוטוקולים החסויים מהוועדה, ואחרי מאבק של גופים שונים שביקשו לגלות את האמת על גורל הילדים האבודים.
עוד כתבות בנושא:
"נחטף כמו ילדי תימן": מדוע נעלם תינוק שעלה מרומניה ב-1950?
חוקר פרשת ילדי תימן: "מי שדורש לפרסם מסמכים יתאכזב, לא היו חטיפות"
נתניהו: "הגיע הזמן לדעת מה קרה לילדי תימן ולעשות צדק"
"במסגרת הפעילות שלי הובלתי מהלך של פתיחת קברים, רובם היו בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, אלו הקברים שהיו ברשומות שקיבלנו", סיפר צוברי, שכיהן כיועץ משפטי בוועדה ציבורית התנדבותית שהוקמה על ידי המשפחות לגילוי גורלם של ילדי תימן. הוא הסביר שלפני ועדת קדמי-כהן קמה ועדת שלבי וועדת בהלול-מינקובסקי, שדיווחו שיש קברים בבית העלמין סגולה ובשער מנשה של ילדים תימנים, ועל פי הנתונים האלה הוא החל לחפש את השרידים שנותרו מאחור.
"הרעיון של פתיחת הקברים היה ניסיון לבחון אם ניתן לסמוך על הרישומים של חברת קדישא, האם אכן בקבר המסוים הזה נמצא אותו בן אדם שנקבר, זו שאלה שהייתה צריכה הוכחה", אמר. כדי לבצע את הפעולה הזאת באותם הימים, הוא פנה אל ועדת החקירה הממלכתית כדי שהבדיקה תיעשה מטעמם. "למרבה הצער הוועדה מסמסה את הבקשה", ציין צוברי. "פניתי לשר הבריאות דאז אפרים סנה ונדחיתי גם על ידו, ואז החלטתי לפנות לבג"ץ, משם הגשתי הליך משפטי נוסף ובסופו ניתנה החלטה על ידי צחי הנגבי, שירש את סנה בתפקידו, לפתוח עשרה קברים באופן מדגמי".
"המכון לרפואה משפטית קיבל את האחריות לטיפול בפתיחת הקברים באופן מקצועי ולביצוע בדיקת די-אן-איי", הוסיף צוברי. "הבאנו את המשפחות שטענו שמדובר בקברי בניהם או בנותיהן. לקחנו דגימות מאותם שרידים, אך לא הצלחנו לשייך גנטית בין המשפחות לקברים, לקחנו את המהלך לצעד נוסף ושלחנו את הדגימות לאנגליה. גם שם המהלך לא צלח, ולא היה ניתן לקבוע כי מדובר בקברים של בני אותם משפחות".
התשובה לא הפתיעה את צוברי ואת שאר בני המשפחות שהיו בטוחים כי גורם חיצוני היה מעורב בהיעלמות ילדיהם, אך מה שהדהים אותם היתה העובדה שבתוך עשרה קברים נמצאו עשרים ושתיים שלדים. "זה אומר שלא ניתן להאמין לרישומים", ציין. "איך ייתכן שלא נמצאו עשרה שלדים, זה כבר הראה שהיו קבורים שם כל מיני אנשים שלא ידוע מי הם, שלא לדבר על העובדה שבדיקות הדי-אן-איי כלל לא היו זהות, לא נתקבלה החלטה שאפשרה להבין ממנה שמדובר בילדי התימנים שנלקחו מהם בדיקות דם".
"כל הסיפור הזה הוא סיפור שעוסק באי אמון", הוסיף. "לקחו ילדים ואמרו להם שהילד שלהם מת, קברו אותו בלעדיהם. אם למשל הורה היה רואה את הילד שלו, מגלה אותו כפי שהחוק מחייב, מזהה אותו, קובר אותו בעצמו אז הסיפור שלו היה גמור, אבל כל הסיפור של פרשת ילדי תימן מדברת על היעלמות של ילדים שלא הגיעו לידי הוריהם, לא חיים ולא מתים."
צוברי הדגיש כי הוא סבור שחייבת לקום ועדת חקירה עם סמכויות ממלכתיות שתנתח בפעם נוספת את כל החומר שנצבר בפני ועדת החקירה הממלכתית הקודמת. "אני בטוח שיגיעו לממצאים אחרים לחלוטין, כי קיימת ביקורת רצינית ביותר נגד הוועדה שחקרה את הפרשה הזו. כל הדוח של ועדת החקירה הממלכתית היא פשוט התנצחות עם הטענות שהיו כלפיה".
(עדכון ראשון: 19:40)