פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חוקר פרשת ילדי תימן: "מי שדורש לפרסם מסמכים יתאכזב, לא היו חטיפות"

      בצל הסערה סביב חטיפת הילדים לכאורה, ד"ר דב לויטן מאוניברסיטת בר אילן, שחקר את הנושא במשך 30 שנה, הסביר בריאיון לאולפן וואלה! NEWS מדוע מתו תינוקות כה רבים של יוצאי תימן ומדוע לא ייתכן שנחטפו לצורך אימוץ. "משפחות אשכנזיות לא היו חושבות לאמץ ילדים מתימן"

      חוקר פרשת ילדי תימן: "מי שדורש לפרסם מסמכים יתאכזב, לא היו חטיפות"
      צילום: רוני כנפו, גנזך המדינה וארכיון עמותת עמר"ם, עריכת תוכן: לירן מוסלי ברן וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין, עריכת וידאו: ניר חן

      אתמול (שלישי) קיימה הכנסת כנס בנושא פרשת ילדי תימן. בין היתר, התקיים דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בבקשה לפרסם את המסמכים והפרוטוקולים של החקירות שהתקיימו בנושא לאורך השנים. ד"ר דב לויטן מאוניברסיטת בר אילן, שחקר את פרשת ילדי תימן יותר מ-30 שנה במסגרת מחקרו האקדמי, דוחה מכול וכול את הטענות על חטיפה ממוסדת של ילדים. "לא היו דברים מעולם", טען ד"ר לויטן בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "לא היו חטיפות".

      פרשת ילדי תימן אירעה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כאשר הורים לתינוקות שעלו מתימן התבשרו שהתינוקות שלהם מתו בלידה. ההורים מעולם לא זכו לראות את גופות התינוקות משום שנמסר להם שהם נקברו בלעדיהם, ונוסף על כך לא קיבלו תעודות פטירה ופרטי נתיחה שלאחר המוות. הטענה הייתה כי התינוקות נלקחו מהוריהם ונמסרו לאימוץ ללא ידיעתם.

      "ועדות חקירה רבות קמו לאורך השנים ואולם אף אחת מהן לא הצליחה לגלות מה עלה בגורלם של אותם מאות ילדים. הוקמו שלוש ועדות חקירה שחקרו את הנושא: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי וועדת חקירה ממלכתית, ואף ועדת חקירה לא מצאה אפילו מקרה אחד של אימוץ לא חוקי", הדגיש ד"ר לויטן. לטענתו, דווקא בגלל זה חשוב לפרסם כמה שיותר מסמכים ופרוטוקולים. "אני מכיר את רוב החומר שהועבר לוועדת החקירה האחרונה. הם קיבלו אותו ממני".

      עוד על פרשת ילדי תימן:
      נתניהו: "הגיע הזמן לדעת מה קרה לילדי תימן ולעשות צדק"
      "כתם על החברה הישראלית": הכנסת דנה בפרשת חטיפת ילדי תימן
      ח"כ נאווה בוקר: "סביר להניח שאחי ואחותי בין ילדי תימן החטופים"

      ד"ר דב לויטן, חוקר טענות על חטיפת ילדי תימן, בריאיון לאולפן וואלה (מערכת וואלה! NEWS)
      "הגיעו למחנות עולים לתנאים קשים" (צילום: באדיבות עמותת עמרם)

      ד"ר לויטן מנה שלוש סיבות למותם של רבים כל כך מילדי תימן. הראשונה, לדבריו היא שבתימן לא הכירו את הרפואה המודרנית. "40% מהילדים בני השנה במדינה נפטרו", הוא הסביר. הסיבה השנייה, לדבריו, היא מסע העלייה המפרך של העולים, שעשו בעודם תשושים, חולים ורעבים. "הם נקלטו במחנה מעבר שמיועד רק לאלף איש והצטופפו שם 12 אלף עולים שסבלו משיעורי תמותה גבוהים מאוד", הוא הסביר. "הם הגיעו למחנות עולים לתנאים קשים בשלהי מלחמת העצמאות ובתקופת הצנע הדלה. התמותה נמשכה עוד תקופה לאחר עלייתם בגלל המצב הכאוטי ששרר שם".
      הסיבה השלישית שמנה היא היחס המתנשא של צוותי הרפואה שקלטו אותם, שראו אותם לדבריו כפרימיטיביים. "מחד, ניסו לטפל בילדים ולרפא אותם. מאידך, כשהילד מת לא הודיעו להורים שלו. הם לא נכחו בקבורה ולא ניסחו תעודות פטירה".

      בין טיעוניו של ד"ר לויטן על כך שלא ייתכן שהילדים נחטפו ונמסרו לאימוץ, ציין כי באווירת הגזענות ששררה בישראל באותה תקופה משפחות אשכנזיות לא היו מעלות על דעתן לאמץ ילדים מתימן. "היו מקרים בודדים שכן אימצו, אבל האימוץ היה חוקי", הוא הסביר. "שיטת האימוץ הייתה הרבה יותר פשוטה. נרשמו במשך השנים כעשרה מקרים של אימוץ שעבר אישור של בית משפט. חקרתי אותם ואני מבין את מה שעומד מאחוריהם".

      לטענת ד"ר לויטן, פרסום המסמכים החסויים בנושא רק יוכיחו את טענותיו על כך שלא היו דברים מעולם. "כל מי שמחזיק בתיאוריות הקונספירציה יתאכזב כשיגלה מה מפרסמים במסמכים", הוא טען. "הם יתאכזבו לגלות שאין שום פרוטוקול בעייתי של זקני מפא"י. לא חילקו ילדים או הבריחו אותם לארצות הברית. אלה 'בובע מעיישס'". הוא הוסיף כי הוא שוקל לפרסם בעצמו מסמכים שהוא מחזיק בהם כדי להוכיח את עמדתו. "מישהו רוצה שמהמדינה תגיד שהיו חטיפות, אבל הן לא היו. כשאומרים לבני הדור השני שלא היו חטיפות, ושאפילו לא רצו אותם, הם נעלבים. אבל לצערי זאת האמת".