פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "כתם על החברה הישראלית": הכנסת דנה בפרשת חטיפת ילדי תימן

      כחלק מכנס שמתקיים בכנסת בנושא הפרשה, דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בבקשה לפרסם את הפרוטוקולים של החקירות שהתקיימו לאורך השנים. ח"כ מאיר כהן, מיוזמי הדיון: "לחשוף את האמת". גנזך המדינה:" אם הממשלה תבקש - נפתח את הפרוטוקולים". ריאיון לאולפן וואלה! NEWS

      "כתם על החברה הישראלית": הכנסת דנה בפרשת חטיפת ילדי תימן
      צילום: רוני כנפו ועמותת עמר"ם, עריכת תוכן: לירן מוסלי וסיגל סיריוס, תחקיר: אסתי סדקה ועומר שליט, הפקה: תום רוכלין, עריכת וידאו: ניר חן

      ועדת חוקה, חוק ומשפט התכנסה הבוקר (שלישי) לדיון בנושא חטיפת ילדי תימן, ביוזמתה המשותפת של ח"כ נאווה בוקר (הליכוד) עם ח"כ מאיר כהן (יש עתיד). כחלק מכנס בנושא פרשת ילדי תימן שמתקיים היום בכנסת, עסקה הוועדה בבקשה לפרסם את המסמכים והפרוטוקולים של החקירות שהתקיימו בנושא לאורך השנים. לדברי ח"כ כהן, "עברנו יותר מידי ועדות חקירה והכתם הזה הופך לנמק בחברה הישראלית. ילדים נחטפו מאימם, זאת מציאות מטורפת. אני דורש לפתוח את הפרוטוקולים, לחשוף את האמת. מצפה מראש הממשלה לפעול בנושא מיד". ח"כ בוקר הצטרפה לקריאה, לאחר שסיפרה כי אחיה ואחותה היו ככל הנראה בין אותם חטופים.

      פרשת ילדי תימן אירעה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כאשר הורים לתינוקות עולים מתימן נתבשרו שהתינוקות מתו בלידה. ההורים מעולם לא זכו לראות את גופות התינוקות, משום שנמסר להם שהם נקברו, ונוסף על כך לא קיבלו תעודות פטירה ופרטי נתיחה שלאחר המוות. הטענה הייתה כי התינוקות נלקחו מהוריהם ונמסרו לאימוץ ללא ידיעתם. ועדות חקירה רבות קמו לאורך השנים ואולם אף אחת מהן לא הצליחה לגלות מה עלה בגורלם של אותם מאות ילדים.

      ד"ר יעקב לזוביק, נציג גנזך המדינה, אמר בדיון: "נשמח מאוד לפתוח כל דבר, אין לנו שום שמחה בלהסתיר כלום". עם זאת, הוא הסביר כי "אנחנו פועלים במסגרת החוק כעובדי מדינה והחוק הוא מאוד סבוך. הוא מטיל בצורה כללית שתי מגבלות כרגע על פתיחת החומר. הראשונה היא שמתוקף חוק הארכיונים וחוק העיון, כשחומר כזה מופקד, הוא סגור לשלושים שנה, והחומר הופקד ב-2001. לממשלה יש את הסמכות המשפטית להורות לנו לפתוח את זה מוקדם יותר, ואם היא תורה לנו אנחנו נפתח. המגבלה השנייה היא הגבלת הפרטיות, חוק שבעצם אומר שכשיש לרשויות מידע על אזרחים אסור לנו לגלות את זה כל עוד הם בחיים. הממשלה יכולה להורות לנו לפתוח את החומר ברגע שהיא תחליט, אבל אין לה סמכות להפר את חוק הגנת הפרטיות". לבסוף, הסביר כי האומדן לכמות הזמן שייקח לחשוף את הפרוטוקולים אם הממשלה תורה על כך הוא כאלף ימי עבודה. "אם ישימו עשרים אנשים, נעשה את זה מהר יותר", אמר.

      ח"כ בוקר וזנדברג התעמתו בוועדת הכנסת: "ביקרת בסוכת אבלים של מחבל" (רוני כנפו)
      "אולי איפשהו יש לי אח ואחות". ח"כ בוקר (צילום: רוני כנפו)

      ח"כ נאווה בוקר (הליכוד) שיתפה את הוועדה בסיפור האישי של משפחתה. "אני מכירה מקרוב יותר מדי מקרוב את המקרה הזה", הודתה. "לפי מה שאמי סיפרה לי היא ילדה תינוקת בת בבית היולדות ומשום מה אמרו לה שהילדה מתה. היא דרשה לראות גופה ולהביאה לקבורה, אבל זה לא קרה. הרופאים נתנו תירוצים שונים ומשונים. לקחו את הילדה, אבל גופה לא הייתה ואמי חזרה הביתה בידיים ריקות". בנוסף, סיפרה, "אחי ציון נפטר בגיל שנה וחצי ולפני עשרים שנים גילינו שיש שני קברים על שמו. קיבלנו תגובות מגומגמות מחברת קדישא. זה מסתורין מאוד גדול שמעלה תהיות, אולי איפשהו יש לי אח ואחות. אני לא יודעת אם הם מתים או חיים, זה מצב הזוי. ביצעו פשעים חמורים, לקרוע תינוקות מהידיים של אימא שלהם, ואלו שעשו את הפשעים דאגו להסתיר".

      ח"כ נורית קורן (הליכוד) שנכחה בוועדה הדגישה כי הגזענות לא הסתיימה. "תראו מה קורה לאחינו האתיופים", אמרה. "אני מקווה שנוכל לשים סוף לגזענות, ואני אומרת את זה שוב פעם למרות שאמרו לי שאני הזויה. גם בוועדה למינוי שופטים יש גזענות. אני ארדוף ואעשה צדק ואסיר את הדבר הזה שנקרא גזענות. אנחנו לא רוצים להאשים אף אחד, רק לסגור את הפצע ולתת להורים מנוח".

      ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) אמר בוועדה כי "אנחנו בשלב היסטורי. מרחו את המשפחות האלה המון זמן. העובדה שיש חיסיון נובעת לא מהחוק אלא מהמחשבה שאם נכסה את הפאשלה אז היא תעלם, אבל זה לא ככה. רוח טובה נושבת במסדרונות הממשלה. אני אופטימי, כי זה חוצה מפלגות". לדברי יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, "אי חשיפת הפרוטוקולים היא גזענות לשמה. אם הפרוטוקולים ימשיכו להעלות אבק בגנזך, זה רק יתחזק את הגזענות". ח"כ רחל עזריה (כולנו) קראה אף היא לפתיחת הפרוטוקולים, ואמרה כי "לא יכול להיות שיש קבוצות בחברה שמסתובבות בידיעה ובהרגשה ובהבנה שקרו להם עוולות בעבר ואנחנו לא מכירים בעוולות האלו".

      ממשרד המשפטים נמסר כי שרת המשפטים איילת שקד יזמה בעצמה פנייה לראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא פתיחת הפרוטוקולים. "הממשלה החליטה ב-2002 להתיר עיון לקרובי משפחה בחומרים. הפרוטוקולים שלא פורסמו נתונים תחת משטר של חוק ועדות חקירה, ואפשר לפרסם אותם רק באישור החלטת הממשלה. השרה שקד ממש פעלה בעניין זה".

      פרופסור יוסי יונה בכנס של מפלגת העבודה, דצמבר 2012 (נמרוד סונדרס)
      "מרחו את המשפחות האלה המון זמן". ח"כ יוסי יונה (צילום: נמרוד סונדרס)

      שלומי חתוכה מעמותת עמרם, שנכח בדיון, אמר כי "המשפחות לא יכולות לחכות יותר למדינה. גם התהליך שמתואר פה יכול לקחת שנים רבות. המשפחות לא יכולות לחכות כל כך הרבה לתהליכים שאנחנו מדברים עליהם, הדבר היחיד שהם מחכים לו זה הילדים".

      "הרבה משפחות מעולם לא דיברו על זה", סיפר חתוכה. "הכאב היה כל כך קשה שאמא ואבא לא הסכימו לדבר על זה. קיבלנו בקשה מאדם בן 85 שלא רוצה שנספר לאשתו אבל הוא ביקש שנשים תמונה. תעדנו אדם שאין לו פרטים בתיק האימוץ שלו, שאמר 'אני לא יודע מי אני, לא יודע מי ההורים שלי'. ההורים שלו סיפרו לו שהם קנו אותו בכסף מבית חולים בירושלים". לדברי חתוכה, בנוסף לאותו אדם קיבלה העמותה פניות נוספות ממאומצים שאין להם פרטים בתיק האימוץ וקיבלו רמזים על השתייכותם לפרשה.

      "אז למה בעצם מחכים?", שאל חתוכה. "אנחנו מבקשים שתהיה הכרה בפרשה הזאת. הכרה זה אומר שהמדינה תאמר 'חטפנו ממשפחות מזרחיות, הרבה משפחות של עיראקים , כורדים, לובים'. זה צריך להתחיל בזה. חלק מהתיקון יהיה פתיחת הארכיונים".