חסמו כבישים, הבעירו צמיגים ולא הורשעו: "גרמו רק לפקק תנועה"

(בווידאו - פשרה סביב בית הכנסת בגבעת זאב: "לא רצינו שפיכות דמים" - בחודש נובמבר)

בית המשפט המחוזי בירושלים החליט אתמול (רביעי) לא להרשיע שלושה צעירים שהואשמו בחסימת כביש על ידי הבערת צמיגים, במחאה על הריסת בית הכנסת "איילת השחר" בהתנחלות גבעת זאב שמצפון לירושלים. נשיא בית המשפט בפועל, השופט אהרון פרקש, קיבל את טענות סנגוריהם של הצעירים, לפיהן השתתפותם במעשים הייתה חריגה וההרשעה עשויה לפגוע בעתידם. הוא אף קבע כי תוצאת המעשים – "פקק תנועה", כלשונו - אינה חמורה דיה כך שתחייב להרשיעם. במקום זאת, הסתפק פרקש בקביעה כי הם עשו את המעשה וכי עליהם לבצע שירות לתועלת הציבור. כלומר, השלושה הודו במעשים אך לא תירשם נגדם הרשעה ברישום הפלילי.

עוד בנושא:
נתניהו בודק כיצד ניתן להימנע מהריסת בית הכנסת בגבעת זאב
החל פינוי בית הכנסת: המתפללים בגבעת זאב הועברו למבנה ארעי
עולים להתקפה: בית כנסת המריבה הועבר למגרש כדורגל - והשחקנים כועסים

בנובמבר האחרון חסמו שלושת הנאשמים, יוסף פנש, שמואל הרץ ואברהם לנדסברג, את כביש 436 המחבר בין צומת מחנה עופר לשכונת רמות בבירה ולדרך המוליכה לגבעת זאב. בנוסף להבערת הצמיגים, השלושה גם הניפו שלטים הקוראים לשר החינוך נפתלי בנט למנוע את הריסתו של בית הכנסת "איילת השחר", שעליה הוחלט לנוכח העובדה כי נבנה על קרקע בבעלות פלסטינית.

הצעירים חסמו נתיב אחד של הכביש באמצעות הצמיגים הבוערים, ואת הנתיב הנגדי חסמו בגופם. בשל כך נאלצו כמה נהגים לבלום בלימת חירום ובמקום נוצר עומס תנועה. על פי כתב האישום, "במעשים אלו עשו הנאשמים מעשה או לא נקטו זהירות סבירה בנכס שבחזקתם וגרמו בכך סכנה, מכשול או נזק בדרך ציבורית, וכן השתתפו בהתקהלות אסורה כשהתחילו לבצע את מטרתה בהפרת שלום, שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור".

החלטתו של השופט פרקש להימנע מהרשעתם של השלושה היא צעד חריג יחסית, שאותו נימק בשני היבטים: הערכת הפגיעה האפשרית בעתידם, והערכתו של הנזק שגרמו. פרקש קבע כי הנזק שנגרם הוא מועט, והעיר כי קיים "ספק אם היה מקום שתיק זה יגיע לדיון בבית המשפט המחוזי". כמו כן, כתב בפסק הדין: "דומני שמעשיהם של השלושה ותוצאתם (פקק תנועה – כך במקור בסוגריים – א"ס) אינם מאלו אשר תחושת הצדק מחייבת את גביית הגמול מהם".

השופט אף קיבל את טענות הסנגורים, עורכי הדין יצחק בם, איתמר בן גביר ודוד הלוי, שהתייחסו לעובדה שהצעירים הודו במעשה, הושפעו בצורה דרמטית מתקופת המעצר ושניים מהם אף הביעו רצון עז להתגייס לצה"ל "ולתרום למדינה ולקהילה". עוד הוזכר כשיקול להימנע מהרשעתם של השלושה, כי הם ביצעו את העבירה רק מעט מעל לגיל 18 – לא רחוק מתקופת היותם קטינים.

עו"ד יצחק בם, המייצג את יוסף פנש, מסר: "חבל שהפרקליטות החזיקה במעצר נערים נורמטיביים וחיוביים, בתיק שנופח מעבר לכל פרופורציה. חוששני כי בניגוד לכל דין, הפרקליטות ניפחה את התיק והחזיקה את הנערים במעצר 'למען יראו וייראו', כדי לדכא את המחאה על הריסת בית הכנסת בגבעת זאב".

עו"ד איתמר בן גביר, המייצג את אברהם לנדסברג, מסר: "אני מצר על העמדה הכול כך קיצונית של הפרקליטות, שביקשה עונש מאסר בעבודות שירות כלפי צעירים שבכוונתם להתגייס לשירות קרבי ולעסוק במקצוע ההוראה. דינם של הנאשמים בדיוק כדין דפני ליף וחבריה שחסמו כבישים. טוב שבית המשפט התייחס בפרופורציה הראויה לאישום, וקיבל את טענותינו שתיק כזה היה צריך להתנהל בבית משפט השלום ולא בבית משפט שדן בפשעים חמורים".