פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מיואשים מאירופה": עשרות פליטים משלמים למבריחים כדי לשוב לסוריה

      לאחר המסע המפרך לאירופה, הבינו רבים שהתקווה לחיים חדשים ביבשת נגוזה, וכעת מבקשים עשרות מבקשי מקלט לחזור לסוריה מוכת המלחמה - ואף משלמים לשם כך כסף רב. "חשבנו שיעזרו לנו, אבל אין לאירופה שום רגש כלפינו"

      "מיואשים מאירופה": עשרות פליטים משלמים למבריחים כדי לשוב לסוריה
      צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד

      (בווידאו: סיום פינוי מחנה הפליטים בעיירה אידומני שבגבול מקדוניה ויוון)

      בעוד ארצם עדיין שסועה ורוויית קרבות, עשרות מהגרים מסוריה כבר איבדו תקווה עם הגעתם לקצה הצפוני של יוון – ומנסים לעשות כעת את הדרך הארוכה בחזרה למולדתם. תופעת חזרתם של הפליטים על עקבותיהם בשל סגירתם החלקית של גבולות אירופה אמנם אינה חדשה, אך בדומה לדרכים העקלקלות שבהן הצליחו להגיע ליבשת, משלמים עכשיו מבקשי מקלט רבים למבריחים ולסוחרים בבני אדם כדי שיחזירו אותם לטורקיה.

      הדרך ליוון דרך טורקיה והים התיכון נחשבת למסוכנת מאוד וגבתה עד כה את חייהם של אלפי מהגרים, אך הדרך ההפוכה מסוכנת לא פחות. כדי לחזור לטורקיה צריכים הפליטים לחצות את נהר האברוס, הזורם לאורך גבול טורקיה-יוון. בכל לילה קבוצות של מהגרים מתאספות בתחנת הרכבת בעיירה דידימוטיצ'ו, הנמצאת כשלושה קילומטרים מהגבול, מקימות אוהלים ומנסות את מזלן בחציית המים.

      עשרות אלפי פליטים שהו במשך חודשים בעיירה אידומני שבגבול המקדוני, ולאחר פינוי המחנה בחודש שעבר, הם הועברו למחנה רשמי של ממשלת יוון עם אלפי בני אדם נוספים עם הוויתור על החיים בגרמניה הגיעה ההבנה כי המסע בחזרה לטורקיה גם הוא לא יהיה קל. הרשויות לא יכולות להחזיר באופן רשמי סורים לארצם מוכת המלחמה, והמסלול החוקי בחזרה לטורקיה עלול להיות ארוך ורווי בירוקרטיה מעייפת. על כן, רבים מהמהגרים פונים למבריחים ומשלמים מאות אירו כדי לחזור. עבור המסלול לאירופה לוקחים אותם המבריחים תעריפים שונים לגמרי, המגיעים גם לאלפי אירו לאדם.

      עוד בנושא:
      לראשונה: ראש תשתית להברחת מהגרים מהים התיכון הוסגר לאיטליה
      משבר הפליטים: האיחוד האירופי שוקל שיתוף פעולה עם דיקטטורות
      השבוע הקטלני זה יותר משנה: מאות מהגרים טבעו למוות בדרך לאירופה

      פליטים ומהגרים יושבים על מסילת רכבת במחנה מעבר בגבול מקדוניה יוון (רויטרס)
      "לא ציפינו ליחס כזה". מהגרים ממתינים על מסילת רכבת ביוון (צילום: רויטרס)

      עטייה אל-ג'סים, ספר בן 27 שהגיע מדמשק, מנסה לחזור מזרחה מיוון עם אשתו ובתם בת השנה. אל-ג'סים ומשפחתו שהו בגבול בין יוון ומקדוניה במשך חודשים, עד שהבינו כי תקוותיהם להגיע לאירופה התפוגגו. מקדוניה סגרה את שעריה בפני מהגרים המגיעים מהגבול היווני, וכעת תקועים בגבול בין המדינות אלפי פליטים ומבקשי מקלט המבקשים לחצות את הגבול בדרכם למערב אירופה.

      "אני נוסע לטורקיה, אני לא רוצה לאירופה יותר, גמרנו", אמר אל-ג'סים בעודו יושב בגן ציבורי קטן בסמוך לתחנת הרכבת בסלוניקי, העיר המרכזית ביותר בצפון יוון. הוא ואשתו, יסמין, מקווים כי זהו הלילה האחרון שלהם ביוון. "אנחנו מאוד עייפים, אנחנו הרוסים ויש לנו תינוקת. אני מבקש מאלוהים לעזור לי לחזור לטורקיה. בסוריה, תחת הפצצות, יהיה לנו יותר טוב מאשר כאן. לא ציפינו שיתייחסו אלינו ככה באירופה", אמר אל-ג'סים, והוסיף: "חשבנו שהם יהיו אנושיים, שיטפלו בנו ובילדים שלנו, שיגנו על הילדים שלנו. חשבנו שיעזרו לנו, אבל מצאנו בדיוק את ההיפך. לאירופה אין שום רגש כלפינו".

      גם מג'ד חמד בן ה-21, שהגיע מדמשק, מקווה לחזור לסוריה ולהמשיך את לימודיו לאחר שבילה שלושה חודשים באידומני. "גם אם גבולות אירופה ייפתחו, אני חוזר. אני כועס מאוד על האירופים בגלל המצב שלנו כאן", אמר. לדבריו, גם כשביקש מסוכנויות של האו"ם סיוע כדי לחזור לארצו, אמרו לו שהדבר בלתי אפשרי. בשל כך, הוא מנסה כעת את מזלו בחציית הגבול לטורקיה באופן פיראטי.

      מבקשי מקלט במחנה פליטים זמני בכפר אידומני, יוון, סמוך לגבול מקדוניה, 1 באפריל 2016 (רויטרס)
      עשרות חוצים את הגבול מדי יום. מחנה הפליטים שפונה באידומני (צילום: רויטרס)

      חלק מהפליטים מצליחים לחזור באופן רשמי בחזרה לטורקיה, כמו אלייה מוחמד, שהגיעה מחאלב. מוחמד נסעה עם בעלה ועם תינוקה בן החודשיים לסלוניקי, ומשם טסה לטורקיה לאחר שאחותה רכשה עבורה כרטיסי טיסה. "זה לא אפשרי להמשיך ככה וזה בלתי אפשרי להגיע לאירופה. אין לנו יותר כסף והמצב הזה רע מאוד לתינוק שלנו. החלטנו לחזור לארצנו", הסבירו מוחמד ובעלה, המתכוונים להתיישב במרחק של כ-70 קילומטרים מחאלב מאחר ש"בטוח יותר שם".

      "לאחרונה אנחנו רואים זרם הפוך של מהגרים ופליטים שמגיעים מאידומני לגבולותינו הצפוניים", הסביר איליאס אקידיס, מפקד המשטרה בדידימוטיצ'ו. "ממה שהם אומרים לנו, הם מנסים לחצות לטורקיה מאחר שיש להם קרובים שם או משום שהם רוצים לחזור למדינת המוצא שלהם". לפי נתוני תחנת המשטרה בעיירה, כ-20-40 בני אדם חוצים את הגבול לטורקיה מדי יום בדרך מסוכנת מאוד, זאת מאחר שנהר האברוס גבה עד היום את חייהם של מהגרים רבים שעברו את הגבול במשך השנים.

      הרשויות עוצרות את המהגרים הנתפסים כשהם מנסים לחצות, ולאחרונה נעצרו לפחות 150 בני אדם לאחר שניסו להיכנס לטורקיה באופן בלתי חוקי. "בעונה זו הנהר מאוד מסוכן בגלל הגשמים. מפלס המים גבוה מאוד", הסביר אקידיס. "הם תמיד מנסים לחזור, אבל זה מאוד מסוכן. הם לא מצליחים כי אנחנו מונעים מהם לחצות, אבל מסיבותיהם שלהם – הם ממשיכים לנסות".