יו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), הטיח היום (שני) האשמות חמורות בנציגי המנהל האזרחי, שלדבריו הציגו נתונים שקריים בנוגע למספר הפלסטינים החיים בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, במהלך דיון שעסק בדמוגרפיה באזור. זאת בעקבות פער גדול בהערכה בין נתוני המרשם הפלסטיני, שלפיהם חיים בגדה כשלושה מיליון תושבים, לבין הנתונים שמציינים מכוני מחקר ישראליים העוסקים בנושא הדמוגרפי, שלפיהם מדובר ב-2.7-1.7 מיליון בלבד.
ראש ענף אג"ם במנהל האזרחי, סגן-אלוף אייל זאבי, שהוזמן לדיון הוועדה כנציג המנהל, הציג את הנתונים שקיבל מהמרשם הפלסטיני. לטענת זאבי, המנהל אינו בוחן את המרשם הפלסטיני אלא רק מסתמך עליו, כפי שנקבע בהסכם אוסלו, ואין למנהל יכולת לדעת כמה מתוך המרשם נוכחים בישראל ולא עזבו את הארץ. נוסף על כך, סא"ל זאבי ציין כי אין ביכולתם לפלח כמה פלסטינים נמצאים בשטחי C ובשטחים אחרים. "לפי הסכם הביניים מרשם האוכלוסין הוא באחריות הרשות, גם בשטחי C, והם מעבירים אלינו קובץ", הסביר. "אנחנו לא עוסקים במחקר דמוגרפי".
בהתייחס להערכות מכוני המחקר שהוצגו במהלך הדיון, תקף יוגב את זאבי ואמר: "אתם נותנים נתונים שקריים, מתאם פעולות הממשלה בשטחים מציג נתונים שקריים, והתקשורת מציגה בעקבות כך נתונים שקריים. זה חמור".
עוד בוואלה! NEWS:
גורם מדיני: נתניהו הבהיר לצרפת כי פסגת השלום בפריז עלולה להזיק
הצעד הראשון של ליברמן במשרד הביטחון: אישור הקלות הרמדאן לפלסטינים
ועידת השלום בפריז: "האיומים השתנו והפכו את השלום לנחוץ יותר"
על פי נתוני המרשם הפלסטיני שהציג נציג המנהל, באפריל 2016 חיו בגדה המערבית 2,938,863 פלסטינים. פרופ' יורם אטינגר, העוסק במחקר דמוגרפי, סיפר כי עד לשנת 1997 היה פער של 3%-5% בין המרשם הפלסטיני לזה הישראלי בנוגע לאוכלוסייה הפלסטינית, אך מאז קפץ הפער ל-30% מאחר שהפסיקו בישראל, בהוראת הממשלה, לבחון את אמינות המרשם הפלסטיני על מנת "שלא להביך את הרשות".
אחת הסוגיות המרכזיות שנידונו בוועדה הייתה שיעור ההגירה של הפלסטינים, נתון שלא הוכן לקראת הוועדה. בעקבות כך אמר יו"ר הוועדה יוגב לנציג המנהל כי למרות הרצון להתחשב במתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף יואב מרדכי, בדיון הבא הוא ידרוש שמרדכי יגיע בעצמו לוועדה.
על פי הערכות שהעלה נציג המנהל, כ-150 אלף פלסטינים עזבו את הגדה בעשור האחרון, או שאזרחי הרשות שגרים בחו"ל הגיעו לרשום את ילדיהם כאזרחים וחזרו לביתם בחו"ל. על פי הסכם אוסלו, תושבי חוץ אזרחי הרשות יכולים לרשום את ילדיהם עד גיל 16, ומי שנרשם לא נגרע מהמרשם גם אם עזב לחו"ל. תנודה נוספת שמקשה על הספירה מתרחשת במעבר של תושבי הגדה לישראל בשל איחוד משפחות. במקרים אלה התושבים מצטרפים מיד למרשם הישראלי, אולם המרשם הפלסטיני אינו גורע אותם.
בתום הדיון הצטרף ח"כ חיליק בר (המחנה הציוני) לקריאתו של יוגב. "אנחנו יודעים כמה אנשים יש בסוריה, אבל אין לנו מידע על אזרחים הנמצאים באחריותנו. זה מביש. יש פה את ההיבט הטכני של דאגה לתשתיות, לחינוך, לבינוי ועוד, והצורך לדעת לתכנן בהתאם, אבל יש גם את ההיבט המהותי, מאחר שראש הממשלה הפך למקדם רעיון שתי המדינות - אני רוצה לדעת מכמה פלסטינים ניפרד, או כמה אזרחים פוטנציאליים יהיו במדינה".
לדברי ח"כ לשעבר אורית סטרוק (הבית היהודי), שהשתתפה אף היא בדיון הוועדה, נכון לדרוש את הנתונים בצורה המפורטת ביותר, כולל גילאים ומצב כלכלי. "צריך לדעת עליהם את הכול", טענה. "מבחינתי, הגענו לשלב שמבחינה מדינית מההיבט הדמוגרפי, המדינה יכולה להרשות לעצמה להחיל ריבונות על שטחי C".
בתום הדיון ביקש יו"ר הוועדה לייצר סקר רשמי על האזרחים. "אני מבקש שבפעם הבאה הלמ"ס יופיע פה ויביא את אותן תחזיות דמוגרפיות, גם בהקשר לישראל ובהקשר למה שיודעים להציג", אמר. "נבקש מרשות ההגירה תשובות על כניסות ויציאות מכל המעברים, ונבקש דוח ראשוני בתוך שבועיים והערכות לביצוע סקר מקיף מלא ואמתי". עם זאת, פעולת המנהל נעשית על פי הוראת הדרג המדיני והסכמי אוסלו, וטרם ברור אם המנהל יוכל לבצע, בניגוד להנחיותיו, את שדורש יו"ר הוועדה.