אפרים שרייבר, מורה החשוד במעשים מגונים בילדים יוסגר מישראל להולנד - כך הותר היום (ראשון) לפרסום, לאחר שבית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר ערעור שהגישו סניגוריו. ההחלטה על הסגרתו של שרייבר ניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים לפני כשלושה חודשים. אביו של אחד מתלמידיו של שרייבר באמסטרדם, שהיה בן שבע בעת ששרייבר ביצע בו לכאורה עבירות מין, סיפר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הוא חש נחמה מההחלטה, אך עדיין זועם על מה שקרה. "כשהפרשה נחשפה חרב עלינו עולמנו. הרגשנו ועודנו מרגישים רגשות אשם איומים, כאב עמוק וכעס נורא", סיפר האב.
האב, ששמו נאסר לפרסום, הטיח האשמות קשות בהנהלת בית הספר החרדי שבו למד בנו וטען כי במשך חודשים הזהירו אותה מורים, אנשי צוות והורים על כך ש"ההתנהגות המינית של החשוד כלפי תלמידי בתי הספר עוררה בהם חשד". האב אף טען כי ההנהלה ניסתה למנוע את פרסום הפרשה. "כאנשים דתיים, אנו כואבים וכועסים בעיקר על כך שהנהלת בית הספר עשתה בין היתר שימוש ברעיונות דתיים בהתעלמות מהאזהרות ובניסיון למנוע פרסומים", אמר.
עוד בוואלה! NEWS:
הנוסעים זועמים על השינויים ברכבות: "מה רוצים מאיתנו? תמיד אנחנו נפגעים"
המכשול שמעכב את הסכם הסיוע - ומונע פגישה בין נתניהו לאובמה
תיאום גרסאות? שני עדי הגנה של אזריה הגישו חוות דעת זהות
נוסף לדחיית הערעור, בית המשפט העליון אף דחה את הטענות שהעלו סניגוריו של שרייבר לפיהן יש להשמיט מבקשת ההסגרה (המשמשת כבסיס לכתב האישום שיוגש נגד המורה, א"ס) את התלונות של שלושה קטינים. ההגנה טענה כי תיאור המעשים שבוצעו לכאורה באותם קטינים, עיסוי צווארם וכתפיהם כשהם לבושים, אינו מבסס את היסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירה ולמעשה אינו מוכיח כי מדובר במעשה פלילי.
השופט נועם סולברג קבע בפסק דינו כי "גם מעשה הנראה לכאורה תמים עשוי להיחשב מגונה", וזאת כשניתן להוכיח כי הכוונה בביצועו הייתה מינית. הוא הוסיף כי הוכחת כוונה זו מסתמכת במקרה של שרייבר על עדויותיהם של ארבעה תלמידים נוספים שהתלוננו נגדו, ושכללו התייחסות למעשים מיניים "חמורים", וביניהם, עיסוי שהתפתח לעבירה פלילית מובהקת. "ניתוק בין עניינם של שלושת המתלוננים לבין עניינם של ארבעת המתלוננים הנוספים הריהו מלאכותי, בפרט כאשר החשדות המיוחסים למערער עניינם במעשים שבוצעו לכאורה באותו בית ספר, באותה כיתה ובאותה שנת לימודים", כתב סולברג. לפסק דינו הצטרפו השופטים יורם דנציגר ועוזי פוגלמן.
האב הוסיף כי אף שלא הכיר את שרייבר אישית, הוא מעולם לא סמך עליו באופן מלא. לדבריו, היו למעשים השפעה קשה על בנו. "ילדנו תיאר מסכת התעללות נוראה מצד החשוד וסבל במשך תקופה ארוכה מתסמינים קשים", הוא סיפר. "הוא סבל מחוסר ביטחון קיצוני בתקשורת עם אנשים, בכי והתקפי חרדה, גמגום והרטבה במיטה".
האב הביע תקווה שהסגרתו של שרייבר תאפשר להורי הילדים שנפגעו לכאורה להתעמת עמו פנים אל פנים. "אנו מקווים שהמקרה ישמש תמרור אזהרה עבור הורים והנהלות בתי ספר כאחד לפקוח עיניים ולעולם לא להתעלם מהתנהגות מינית חשודה כלפי ילדים", אמר האב. "אנו מרגישים קצת נחמה ומחכים ליום שבו נראה אותו מסתכל לנו בעיניים. שנוכל לזעוק מעמקי נשמתנו נגד כל מי שאשם פה ונתן לזה לקרות".
"לא נאמרה המילה האחרונה בפרשה"
שרייבר חשוד בהולנד בביצוע עבירות מין חמורות בשבעה ילדים בני שש עד 13 שלמדו ב"חיידר" באמסטרדם ב-2012-2011. שרייבר מחזיק באזרחות ישראלית והולנדית. אחרי שהתגורר במשך תקופה בישראל הוא חזר להולנד והחל לעבוד כמורה. לאחר ביצוע המעשים המיוחסים לו לכאורה הוא עלה לישראל וקיבל אזרחות ישראלית.
השופט משה יועד הכהן מבית המשפט המחוזי בירושלים אישר את הסגרתו בעקבות הבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד אילן רוטביין מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. בדיוני ההסגרה טען עו"ד דניאל עינב, המייצג את שרייבר, כי הראיות בנוגע לשלושה מהילדים שהוא חשוד בתקיפתם אינן מצדיקות את הסגרתו, משום שהוא חשוד רק בכך שהעניק להם עיסוי באיברים מוצנעים, דבר שלדבריו לא היה נחשב בישראל מעשה מגונה. "תובע סביר בישראל לא היה מגיש כתב אישום על סמך אותן ראיות", אמר הפרקליט.
בנוגע לאחד הילדים טענה המדינה כי אף שהעיסוי לא התפתח למעשה מיני חמור יותר כמו בשאר המקרים, יש לייחס לשרייבר "כוונה מינית". השופט קיבל את הדברים וקבע כי קיימות ראיות לכך שהתבצעה עבירה של מעשה מגונה ברף הנדרש להסגרה.
עו"ד הילה נאווי, המייצגת חלק מהמתלוננים ההולנדים בתיק, מסרה בתגובה כי היא שבעת רצון מכך שמאבק שהתנהל שלוש שנים הגיע לסיומו. "במשך תקופה זו התנהלנו בין פרקליטות המדינה בארץ לבין הפרקליטות והמשטרה ההולנדית בניסיון להגיע לבקשת הסגרה ולהעמדתו של המורה לדין בהולנד", אמרה.
"היום אנו סוגרים מעגל", הוסיפה. "המשפחות חוו סבל עצום, וחלקן אף התפרקו בעקבות הפרשה. הילדים סבלו מתסמיני חרדה ונזקקו לטיפול פסיכולוגי. אנו עובדים בצמוד עם צוות משפטי הולנדי בראשותו של המשפטן רועי בנט, ואני מעריכה כי לא נאמרה המילה האחרונה בפרשה זו".
מעו"ד עינב נמסר: "במסגרת ההגבלות המשפטיות, לא העלינו התנגדות מהותית להסגרה עצמה אלא רק להיקף המעשים המיוחסים לשרייבר. לצערנו, בית המשפט לא קיבל את הטענה. אנחנו שוקלים כרגע את צעדינו הבאים. בסופו של דבר, בגלל המגבלות שמטיל הליך ההסגרה, לא העלינו התנגדות להסגרה עצמה".
(עדכון ראשון: 11:56)