הראש של נתניהו, הידיים של ליברמן: מאחורי הקלעים של ההצגה הפוליטית

זה היה אחד מאותם ימים פוליטיים שמתחילים בנקודה אחת ומסתיימים בנקודה אחרת לחלוטין. כזה שמזכיר שבפוליטיקה, כמו במלחמה, אין דבר כזה שאין דבר כזה. בעוד המערכת הפוליטית כולה היתה נתונה בתזזית לקראת צירוף המחנה הציוני לממשלה, בא אביגדור ליברמן וטרף את הקלפים. בתוך שניות מהרגע שכינס את מסיבת העיתונאים, שבה הודיע כי הוא מוכן לשבת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשולחן המשא ומתן, הקערה התהפכה על פיה. לא עוד ממשלת אחדות: הכירו את ממשלת הימין הלאומית.

ואכן התכניות התחלפו. שלשום (שלישי) עוד נישאו בפי כל בשורות השלום של נשיא מצרים א-סיסי, שהיו אמורות להיות קרקע פורייה לחלומותיו של יצחק הרצוג להצטרף לקואליציה ולהיות שר החוץ. למרות ההתנגדות הקולנית מצד חברי מפלגתו, הרצוג היה נחוש להשלים את המהלך ונערך לקרב עיקש בוועידת העבודה: טיוטות הוחלפו, תיקים סוכמו, כל הפרטים כבר היו כמעט סגורים, כפי שחשף בעצמו אמש. אך ברגע האחרון, נתניהו, מגובה בתמיכה רחבה של חברי מפלגתו, שינה את כיוון ההגה, וחזר לכיוון הבסיס הימני.

הדרמה מאחורי הרחבת הממשלה || כותרות אחרונות
הרצוג: "יחימוביץ' התחננה לתיק; נתניהו הבטיח וטו על בנייה ביו"ש"
אלקין שר הכלכלה, שקד במשרד החינוך: כך תיראה הממשלה המסתמנת
הרחבת הממשלה: נתניהו הציע לליברמן את משרד הביטחון ותיק הקליטה

מקורבי נתניהו סיפרו כי אכן התכוון ברצינות למהלך עם הרצוג. אך הרעיון כי ייאלץ לעשות שורה של ויתורים מדיניים בתמורה לכניסת המחנה הציוני לממשלה לא עוררה נחת בליכוד. הבולטים מביניהם הם נציגי ההתיישבות במפלגה, יוסי דגן ושבח שטרן, שחששו מהגבלות נוספות על הבנייה בהתנחלויות, ודאי לאחר שממשלת ה-61 הקפיאה את הבנייה דה-פקטו.

השניים חברו לשרים יריב לוין וזאב אלקין והחליטו לפנות אל לבו של ליברמן, להסביר לו שההצעה לתיק הביטחון רצינית ולשכנעו להוציא מסר מרוכך בבוקר. בין היתר הובהר לליברמן שלא ידבר על ענייני דת ומדינה במסיבת העיתונאים, שכן התבטאויות בסוגיה הנפיצה עלולות לטרוף את הקלפים לאור קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות. בעוד העיתונאים והפוליטיקאים ציפו לעוד במה של התקפות קשות על נתניהו, ליברמן, כהרגלו, נתן להם משהו אחר לגמרי. דקות לאחר שהסתיימה מסיבת העיתונאים שלו כבר היה ברור - המהלך יצא לדרך. נתניהו זימן אותו לפגישה, כל בכירי הליכוד קפצו על המציאה כמוצאי שלל רב, והרצוג נותר בידיים ריקות.

בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות של הפוליטיקה, ייתכן שעוד מוקדם לברך על המוגמר. אך הדד-ליין עומד וקיים: נתניהו החליט לסיים את הרחבת הממשלה עד תחילת מושב הקיץ של הכנסת שבוע הבא, כדי למזער את יכולת הסחיטות של הח"כים לקראת מושב מכריע והצבעות על התקציב הדו-שנתי. חברי הכנסת אברהם נגוסה ודוד אמסלם, לדוגמה, שבמסגרת ממשלת הנוכחית כפו באיומים על נתניהו יישום החלטת ממשלה להעלאת אלפים מבני הפלשמורה באתיופיה, ייאלצו ככל הנראה להישאר בידיים ריקות. הידיים של ליברמן יאפשרו לנתניהו – ולשר האוצר משה כחלון, שנתן את הסכמתו למהלך – מרחב נשימה.

התחקירנים שולפים כעת מהארכיונים את כל ההתקפות של ליברמן על מדיניותו של נתניהו, בניסיון להגחיך את המהלך. ואולם בסיכום המנצחים והמפסידים של אתמול, המצב די ברור. בדיוק לפני שנה, בתחילת מאי 2015, יומיים לפני פקיעת ההארכה להרכבת הקואליציה, ליברמן כינס מסיבת עיתונאים דומה מאוד לזו שנשא אתמול, ובה הודיע במפתיע כי הוא לא מתכוון להצטרף לקואליציה והותיר את נתניהו עם ממשלת 61. הוא הוכתר אז כאמן.

אלא שהחיים באופוזיציה לא עשו עמו חסד. המתקפות התכופות על ראש הממשלה מימין אמנם היו נוחות מבחינת הסקרים, אך הוא חש לא בנוח עם חבריו לאופוזיציה ממרצ והרשימה המשותפת, והתקשה לתפקד. לפני שנה, כל מה שהוצע לו זה תיק החוץ. כיום, אם המגעים הקואליציוניים אכן יישאו פרי כפי שמסתמן, הוא השיג לעצמו את תיק הביטחון הנכסף.

נתניהו, מבחינתו, קיבל את ממשלת הימין אותה הבטיח לבוחריו ונטרל את האיום הקולני מימין. בין לבין, הוא גם הצליח להצית להרצוג קרב אימים בתוך מפלגתו, ולרסק לחלוטין כל מראית עין של אופוזיציה. תסריטאים פוליטיים בהוליווד לא היו יכולים לכתוב זאת טוב יותר.

מול הצמד המנצח ביבי-איווט ניצבים להם בניגוד גמור בוגי-בוז'י. בניסיון לערוך בקרת נזקים, סיפר אמש הרצוג כי בעצמו הפסיק שלשום בערב את המשא ומתן עם נתניהו, לאחר שהאחרון סירב לטענתו להתחייב בכתב לנושאים הנוגעים לתחום המדיני. ספק אם זה יספיק כדי להסתיר את הסכינים שכבר נשלפו על ידי שלי יחימוביץ', מלכת הפייסבוק כלשונו, ואראל מרגלית.

הרצוג, שמעמדו הולך ודועך גם כך, השליך את כל יהבו הפוליטי על הניסיון להצטרף לממשלת אחדות. בהתאם לכך, הכישלון עשוי לשאת עמו מחיר פוליטי כבד, אולי הכבד ביותר. יחד עמו, גם שר הביטחון משה יעלון חווה כנראה את השבוע הפוליטי הגרוע בחייו. שיחת הנזיפה הפומבית שנתניהו ערך לו בתחילת השבוע בעקבות קריאתו לקציני צה"ל להמשיך להשמיע את דברם היתה רק ההכנה לדבר האמיתי: הדחה והעברת התיק לגדול מבקריו, ליברמן. כך, בעוד נתניהו וליברמן עשויים לסמן וי גדול בימים הקרובים, סימני שאלה גדולים מרחפים מעל עתידם הפוליטי של שני המפסידים.

(עדכון ראשון: 23:31)