כחמישים מפגינים ומפגינות מקיימים ביומיים האחרונים משמרת מחאה בביירות, בירת לבנון, למען זכויות קהילת הלהט"ב במדינה. המפגינים דורשים לבטל את סעיף 534 לחוק העונשין הלבנוני, האוסר על "קיום יחסי מין שלא כדרך הטבע", ומטיל עונש מאסר מקסימלי של שנה על מי שהפר אותו. כמו כן, הם דורשים את שחרורן של ארבע נשים לסביות שנמצאות במעצר במחנה צבאי במערב ביירות, המשמש את מחלק המוסר במשטרת לבנון וידוע כ"מתקן כליאה להומואים".
המפגינים נושאים שלטים שעליהם נכתב "ההומוסקסואליות אינה מחלה" ו-"חוקיכם-עבר זמנם". כמו כן, אחד המפגינים נשא שלט ועליו רשימת המטלות שעל הממשלה להתעסק בהן, כמו השחיתות ופינוי הזבל מהרחובות. המטלה היחידה המסומנת בווי היא "מי שוכב עם מי".
עוד כתבות מהעולם:
"מפחיד ובלתי צפוי": אפריל האחרון שבר את שיאי החום העולמיים
אובמה ממשיך בקרב נגד דונלד טראמפ: "בורות זה לא מגניב"
מדיניות הנשיא החדש בפיליפינים: עונש מוות, ירי בפושעים ועוצר
את ההפגנה מנהל הארגון הלבנוני "ח?ל?ם" (חלום), הפועל למען הקהילה הגאה בעולם הערבי. "אנו דורשים את ביטולו של סעיף 534, שנחקק בתקופת המנדט הצרפתי בלבנון, בין השנים 1943-1920", מסרה מנכ"לית הביצוע של הארגון רנווה סמחאת לסוכנות הידיעות הצרפתית. "רוב המפרים סעיף זה ממילא לא נעצרים על עבירה שנצפתה, אלא על סמך מראה חיצוני בלבד. נכפות עליהם בדיקות פיזיות פולשניות בתואנה שמדובר בבדיקות איידס, למרות שהפצת מחלות בידי הומואים היא דעה קדומה בלבד".
לדבריה, ההפגנה האחרונה שנערכה בלבנון בנושא זה אירעה לפני כמה שנים, לאחר שעשרות גברים נעצרו באולם קולנוע בביירות, ואולצו לעבור בדיקה רקטלית על מנת לוודא כי לא קיימו יחסים חד-מיניים. "בדיקות מסוג זה נמשכות, למרות שמשרד המשפטים הורה לכוחות הביטחון לחדול מהתנהלויות אלה, משום שהן גורמות להשפלת הפרט", הדגישה סמחאת. "אנחנו נאבקים גם בתופעת פיטוריהם של אנשים ממקום עבודתם לאחר שמתגלה נטייתם המינית. פיטורים אלו מסווגים לרוב כהתפטרות מרצון".
יש לציין כי למרות שביחס למדינות ערביות אחרות נחשבת לבנון למדינה "המתירנית ביותר" בתחום ההתנהלות מול קהילת הלהט"ב, עורכת משטרת לבנון פשיטות ליליות רבות על מועדונים הנחשדים כמשמשים את חברי קהילת הלהט"ב במדינה. על פי דוח של ארגון "משמר זכויות האדם", שיצא לאור בשנת 2013, כוחות המשטרה בלבנון נוטים לעצור באופן שרירותי וללא בסיס ראייתי בני אדם החשודים כמשתייכים לקהילה הגאה. על פי הדוח, פעמים רבות עוצרת המשטרה אנשים בודדים בחשד לביצוע מעשים הומוסקסואליים ללא ראיות ברורות.
נוסף על כך, הדוח קובע כי אותם עצורים סובלים מעינויים בתאי המעצר. לטענת הארגון, צורת העינוי השכיחה ביותר היא הכאות באזורים שונים בגוף וכן מניעת מזון, מים ותרופות. עוד עולה מהדוח כי כמה בני אדם דיווחו שנאזקו בחדר השירותים למשך כמה שעות.