החלום לשרת יחד נקטע כשהדר נרצחה: "אשמור על המדינה בשבילה"

(הסרט המלא יוקרן באירוע ההנצחה "שרים לזכרם", ויועבר בשידור ישיר בוואלה! NEWS)

ביום שבו נרצחה לוחמת המג"ב הדר כהן בפיגוע משולב בשער שכם בירושלים, איבדה רב-שוטר רעות שבו את חברתה הטובה ביותר. שבו התגייסה למשמר הגבול (מג"ב) ארבעה חודשים לפני חברת הילדות שלה, אחרי שנים שבהן חלמו השתיים לשרת יחד. "אני זוכרת שבהפסקות בבית ספר היינו מדברות על שירות משמעותי ועל כך שנשרת כתף אל כתף כלוחמות. ליום הזה לא זכינו", סיפרה שבו.

ב-3 בפברואר עמד צוות של לוחמי מג"ב – מפקד בליווי שתי הלוחמות, הדר כהן וסמל שני רווית מור, שהיו בעיצומו של תהליך ההכשרה – בשער שכם בירושלים. בסמוך לשעה 14:00 הבחין הצוות בשני צעירים שעוררו את חשדם. הם ניגשו אליהם על מנת לבדוק אותם, כשלפתע שלפו החשודים כלי נשק אוטומטיים וסכינים והחלו לירות ולדקור את הלוחמות. מפקד הכוח וכוח נוסף שהיה במקום ירו במחבלים והרגו אותם. בחקירת הפיגוע נמצא כי המחבלים נשאו על גופם גם כמה מטעני צינור ותכננו לבצע במקום פיגוע גדול בהרבה, אך הוא נמנע בזכות תגובת הלוחמים. כהן נפצעה באורח אנוש, ומור נפצעה באורח בינוני עד קשה. השתיים הובהלו לבית החולים הדסה הר הצופים. לאחר מאמצי החייאה רבים, נקבע מותה של כהן.

רש"ט שבו, בת 19 מאור יהודה, תמיד ידעה שהיא רוצה לשרת כלוחמת במשמר הגבול, ובאוגוסט האחרון היא הגשימה את חלומה. "תמיד חיכינו לשרת יחדיו, אחיות גם בבית וגם לנשק. בתהליך הגיוס הופתענו לראות שאני מתחילה את השירות מחזור אחד לפני הדר. רצינו לעבור את הכשרת הלוחם יחד, לתמוך זו בזו במהלך ארבעה חודשים אינטנסיביים שכאלה, אבל הסתדרנו", שחזרה שבו. "הרגע האהוב עליי בטירונות היה להתקשר להדר. היא הייתה מחדירה בי מוטיבציה, אומרת לי להמשיך ולהתמיד, מה שעזר לי לאורך כל הדרך, וכך עשיתי כשהדר הייתה בטירונות".

עוד על הפיגוע בשער שכם:
הנהג שהסיע את רוצחי לוחמת מג"ב: "אם הייתי חושד - הייתי עוקר עיניהם"
צה"ל הרס את בתי משפחות שלושת המחבלים שהרגו שוטרת מג"ב בשער שכם
נפצעה בפיגוע שבו נרצחה חברתה וסיימה טירונות: "בלי הדר לא הייתי כאן"

חברות הילדות קיוו שכהן תגיע לפלוגה של שבו ושישרתו שם יחד. "היום הזה לא בא, ואני עדיין לא מעכלת. אני עוד מחכה לקום מהחלום הרע הזה ולראות את הדר שלי, המלאך הקטן שנלקח ממני", סיפרה שבו. "התקופה האחרונה היא הקשה בחיי, הדבר היחיד שגורם לי להמשיך זו הדר. כל יום אני חושבת עליה, וזה תמיד מציף אותי רגע לפני שאני יוצאת למשמרת, שבה אני מגנה על המדינה שלי, על אזרחים חפים משפע. איך אפשר שלא להיזכר בהדר, שהייתה גיבורה, שנלחמה באומץ וחירפה את נפשה למען המדינה? היא תמיד הייתה כל כך ערכית, כל כך חדורת שליחות שהיא פשוט לא היססה לרגע, לא חשבה על עצמה ופעלה כמו לוחמת אמיתית. בכל יום אני מודה לה על אומץ לבה. אני גאה בה כל כך".

יום לאחר הפיגוע התקיימה הלווייתה של כהן בבית העלמין הצבאי ביהוד, ושבו הגיעה ללוות את חברתה בדרכה האחרונה. "זה היה קשה מאוד, לא הצלחתי לעכל את העובדה שאיבדנו את הדר. לא תיארתי לעצמי שבגיל 19 אצטרך לקבור את החברה הכי טובה שלי", אמרה שבו. "היא גיבורה שהגנה על האזרחים בגופה. זה המעשה הכי האמיץ שלוחם יכול לעשות. אני מאמינה שאם הייתי במקומה הייתי פועלת בדיוק כמוה".

שבו סיפרה כי במהלך התקופה שלאחר מכן התחזק הקשר בינה לבין משפחתה של כהן. "הם הפכו למשפחה שנייה שלי. בעלייה לקבר, אחרי שכולם כבר הלכו, נשארנו אני ומשפחתה של הדר, עומדים מעל הקבר", היא סיפרה. "בסיום הכשרת הלוחם במג"ב, לאחר הענקת סיכת הלוחם – הרגע שלו כולם מחכים – המפקדים משמיעים את השיר 'לוחמת'. באותו רגע כואב הוצאתי את הטלפון מהכיס והנחתי אותו על הקבר של הדר כשהשיר מתנגן ברקע. הדר לא זכתה לשמוע אותו בסיום הטירונות. זה הגיע לה יותר מכולנו. בשבילי היא לוחמת, הכי לוחמת שיש" .

את השירות כלוחמת משמר הגבול רעות ממשיכה מלאת מוטיבציה ורצון להגן על המדינה, אך את חברתה היא לא שוכחת. "לפעמיים אני מרגישה רגשות אשמה. אולי בגללי היא התגייסה למג"ב, אולי זה יכול היה להיות אחרת, אבל אני יודעת שהדר לא רוצה שאחשוב כך אלא שאמשיך הלאה", אמרה שבו. "את הדר שלי לעולם לא אשכח, גיבורת ישראל שנפלה בקרב עם המחבלים הארורים, ובשבילה אמשיך להגן על המדינה".