פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "כישורי התפירה לא תורמים בכימיה": מחאת הרשת נגד החינוך החרדי

      קובי הצליח להתקבל ללימודי רפואה ומירל לומדת סיעוד, אך הדרך לאקדמיה קשה בלי לימודי ליבה. "בגיל 25 התחלתי ללמוד ABC". קמפיין חדש ברשת חושף סיפורים של דתיים שלעבר

      "כישורי התפירה לא תורמים בכימיה": מחאת הרשת נגד החינוך החרדי
      עריכה: אביב אירגז

      (ריאיון עם יונתן הראל, אחד ממגישי התביעה נגד המדינה בדרישה ללימודי ליבה לחרדים, השבוע)

      "קוראים לי קובי וגם אני למדתי במערכת החינוך החרדי. אולי לא לכולכם ברור מה זה אומר. לימודים ללא ליבה הם לימודים ללא אנגלית וללא מתמטיקה, ללא כל ידע כללי בסיסי שכל ילד בישראל מקבל כמובן מאליו. בגיל 25 הבנתי שחיי לא יוכלו להצטמצם ללימודי קודש בלבד, החלטתי להרוות את הצמא החבוי בתוכי, את יצר הסקרנות המפעפע. החלטתי ללכת על האתגר הגבוה ביותר - לימודי רפואה. ואז התחיל האתגר הגדול, שלא ידעתי במה הוא כרוך קודם לכן" - כך כתב אתמול (חמישי) בעמוד הפייסבוק שלו קובי וגה, שהצטרף לקמפיין #תובעים_ליבה ברשת החברתית.

      הקמפיין שבו משתתף וגה הושק לפני שלושה ימים על ידי עמותת "יוצאים לשינוי", שמטרתה הבטחת זכויות היוצאים בשאלה. "במסגרת הקמפיין נודה לכם אם תפרסמו פוסט שבו תספרו בכמה מילים על הדרך שלכם להשלמת ההשכלה בין אם הוצאתם דוקטורט, בין אם אתם עדיין במהלך הבגרות ובין אם כבר המשכתם הלאה בחייכם כשאתם מדלגים על לימודים. אנחנו בטוחים שמהלך כזה יסייע להחדיר לתודעה הציבורית את חשיבותה של ההשכלה בגיל צעיר", נכתב בעמוד הפייסבוק של העמותה.

      מדובר בהבעת תמיכה בתביעה שהגישו לפני חצי שנה 52 יוצאים בשאלה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המדינה, בטענה שנפגעו מכך שהיא אפשרה למוסדות לא ללמד אותם, למשל, מתמטיקה ואנגלית. "המדינה כיבדה ומכבדת את זכותם של ההורים והילדים לבחור ולקבל חינוך התואם את דרך אמונתם ואת השקפת עולמם", נכתב בכתב ההגנה. אם תביעתם תתקבל על ידי בית המשפט, הפרקליטות עשויה להשיב בתביעה משלה – ולתבוע עשרות הורים ומוסדות לימוד חרדיים על כך שלא לימדו מקצועות ליבה.

      עוד בנושא:
      המדינה על תביעת יוצאים בשאלה: אשמת הוריכם שלא למדתם ליבה
      הורי חרדים שלא למדו ליבה ישלמו פיצויים? "המדינה לא מבינה בחינוך חרדי"

      וגה תיאר את הדרך שבה נפגע מכך שלא זכה ללימודי ליבה בילדותו. "מצאתי את עצמי מבקש ממוכר בחנות הספרים הקרובה לביתי, את 'הספר של הבגרויות'. לאחר הבהרה קצרה מהמוכר, יצאתי בבושת פנים מהחנות והתחלתי להבין את גובה ההר שלמרגלותיו אני עומד. בגיל 25 התחלתי בשינון ה-ABC, סדר פעולות החשבון, היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות ובכלל, ללמוד לכתוב פסקה תקינה. נלחמתי, כן ממש נלחמתי לא להתייאש ולהמשיך להשלים את הפערים הבלתי אפשריים האלו. השלמת הבגרויות והפסיכומטרי עלו לי כ-40 אלף שקלים, שאותם נאלצתי לשלם מכיסי הפרטי למורים פרטיים וליואל גבע", פירט בפוסט שזכה לעשרות שיתופים.

      ואולם, סוף הסיפור שלו משמח וכנראה שונה מסיפורם של רבים אחרים שמנסים להשלים את החוסר משנות ילדותם בחינוך החרדי. "כיום, אני סטודנט לרפואה בשנה ב' באוניברסיטת תל אביב, ואני מרגיש בר מזל משום שהצלחתי להגשים את החלום. אני כואב על אלו שיכלו להיות הטובים ביותר ולא ניתנה להם האפשרות להגשים את עצמם, כי המלחמה הזו הייתה קשה מדי עבורם", סיכם. וגה, שלא ויתר על אורח חייו הדתי, הוסיף: "אני מאמין בשילובם של חרדים בתעסוקה, באקדמיה, ובפקולטות הנחשקות ביותר, לטובת כל הצדדים. אנחנו רק צריכים לתת לאלו שרוצים, את הכלים לכך".

      ישיבה חרדית (בחדרי חרדים , יצחק ליוש)
      "הבנתי שחיי לא יוכלו להצטמצם ללימודי קודש בלבד". ישיבה חרדית (צילום: בחדרי חרדים, יצחק ליוש)

      בניגוד לווגה, שהצליח לצמצם את הפער ולהשלים את הנושאים שהחסיר ממנו החינוך החרדי, רוב משתתפי הקמפיין האחרים סיפרו על מסלול קשה יותר, שעדיין נמשך. "נכון, הצלחתי לסיים תואר, אבל זה היה בקשיים לא פרופורציונליים, שגרמו לי לשקול מחדש פעמים רבות אם אני רוצה להמשיך. אין לי ספק שאם הייתה לי את היכולת ללמוד מגיל צעיר הייתי מגיעה הרבה הרבה יותר רחוק", כתבה דבי פוטר.

      היא הוסיפה תהיה לגבי תלמידים חרוצים פחות ממנה. "אני אוהבת ללמוד ולומדת מהר, ועדיין יש לי פערים בידע לעומת אנשים שלמדו ליבה. מה אם כל בוגרי בתי הספר האלו? אלו שללמוד לא התחביב הראשון שלהם. איך הם יוכלו לעמוד בזה? איזה סיכוי יש להם להשתלב?".

      רבים ממשתתפי הקמפיין "תובעים ליבה" הם צעירים שעזבו את הדת. בנוסף לקשיים שהם חווים בעולם המקצועי, עליהם להתמודד גם עם קשיי ההסתגלות לחברה החילונית ועם החוטים שעדיין מקשרים אותם לחייהם הקודמים. מירל מרק פרסמה פוסט בנושא: "יחד עם המרוץ להשלמת פערים אני גם עובדת קשה כדאי לפרנס אותי ואת בתי, ותוך כדי גם נאבקתי בבתי משפט כדאי לקבל משמורת על הילדה המדהימה שלי ולוודא שהיא תקבל השכלה ראויה הכוללת לימודי ליבה. מסתבר שבמדינה דמוקרטית כמו ישראל, זה לא כזה דבר פשוט".

      מרק נמצאת האמצע השנה הראשונה ללימודי הסיעוד שאליהם התאמצה להתקבל, ומעידה כי היא "מתקשה מאוד להוציא פטור באנגלית, ונכשלת מבחן אחרי מבחן". היא הוסיפה כי היא "עדיין מתקשה בעברית, באנגלית ובמתמטיקה", וסיפרה כי בסביבה שבה גדלה דיברו בעיקר יידיש. לטענתה, ההשכלה שכן רכשה במסגרת החינוך החרדי, לא מסייעת לה בחיים החדשים שבחרה לעצמה. "הכישורים שלי בתפירה, בבישול וב'צאינה וראינה' (ספר תורני ביידיש לנשות ישראל) לא ממש עוזרים לי עם כמויות החומר בכימיה וביולוגיה. הידע שלי בהלכות לא ממש עוזר לי להדביק את הפער".