פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוב מוחץ בסנאט לאובמה: הגדל את הסיוע הביטחוני לישראל

      מכתב שעליו חתמו 83 מתוך מאה הסנאטורים, משתי המפלגות, קורא ל"הסכם מוגבר וארוך טווח, שיסייע לספק לישראל את המשאבים הדרושים לה על מנת להגן על עצמה". מבין המועמדים לנשיאות: קרוז חתם על המכתב, אך סנדרס דווקא לא

      רוב מוחץ בסנאט לאובמה: הגדל את הסיוע הביטחוני לישראל
      צילום: אדריאן הרבשטיין, עריכה: גדי וינסטוק

      (יעלון על הסיוע הביטחוני מארה"ב: "מעריך שנגיע לסיכום בשבועות הקרובים")

      83 מתוך מאה חברי הסנאט האמריקני חתמו על מכתב הקורא לנשיא ארצות הברית ברק אובמה להגיע להסכם עם ישראל בנוגע לחבילת סיוע צבאי חדשה בהקדם האפשרי. "לאור האתגרים הביטחוניים הדרמטיים שבפניהם עומדת ישראל, אנו מוכנים לתמוך בהסכם מוגבר וארוך טווח, שיסייע לספק לישראל את המשאבים הדרושים לה על מנת להגן על עצמה ולשמר את יתרונה הצבאי", צוין במכתב, שנחשף על ידי סוכנות הידיעות רויטרס.

      את היוזמה הובילו לינדזי גרהאם הרפובליקני וכריס קונס הדמוקרטי. הסנאטור טד קרוז, אחד מהמועמדים הרפובליקנים במרוץ לנשיאות ארצות הברית, חתום אף הוא על המכתב, לצד 50 סנאטורים רפובליקנים נוספים. שמו של המועמד הדמוקרטי ברני סנדרס אינו מופיע בין 32 הדמוקרטים החתומים עליו.

      עוד בוואלה! NEWS:
      סגן מזכ"ל חיזבאללה: "ישראל מאמנת עשרות קצינים סעודים"
      נתניהו: היו בעיות בתיאום הביטחוני עם רוסיה, אבל הן נפתרו
      ביידן: "קיים תסכול רב בארצות הברית מהממשלה הישראלית"

      ברק אובמה ובנימין נתניהו בנמל התעופה בן גוריון 2013 (ראובן קסטרו)
      "אתגרים ביטחוניים דרמטיים". אובמה ונתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

      המכתב לא מציין סכום ספציפי לסיוע שיסופק לישראל. בירושלים דורשים בין ארבעה לארבעה וחצי מיליארד דולרים בשנה, במסגרת הסכם ההבנות החדש, שצפוי להיכנס לתוקפו לאחר שיפוג ההסכם הנוכחי בשנת 2018. גורמים בוושינגטון ציינו סכום של כ-3.7 מיליארד דולרים. המכתב עוד קורא לבית הלבן להגביר את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום מחקר ופיתוח של טילים.

      מערכת כיפת ברזל, במהלך תרגיל משותף של ישראל וארצות הברית, בסיס חצור. פברואר 2016 (רויטרס)
      הסנאטורים קראו לאובמה לקדם את שיתוף הפעולה בתחום מערכות הטילים. מערכת "כיפת ברזל" (צילום: רויטרס)

      בתחילת החודש דווח כי במסגרת המשא ומתן עם ארצות הברית על הסיוע הביטחוני לישראל בשנים הקרובות, הועברה לבית הלבן ולפנטגון רשימה מפורטת של מערכות נשק, סוגי תחמושת וכלי טיס שהמדינה מעוניינת לכלול בהסכם. הפגישות בין הצדדים התקיימו גם במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) ומשרד הביטחון. ככל הנראה, האווירה בהן הייתה חיובית והמשא ומתן התקדם, עד שבשלב מסוים רמזה וושינגטון כי אין בכוונתה להגדיל משמעותית את היקף התקציב. בירושלים התאכזבו מהבשורה, ותוצאתה הישירה הייתה גרירת רגליים בכל הנוגע למשא ומתן.

      תקציב הסיוע השנתי המעניקה ארצות הברית לישראל נאמד ב-3.1 מיליארד דולר המועברים מדי שנה משנת 2007. סכום זה לא כולל תוספות משמעותיות שהעבירו האמריקנים לירושלים בשלבים שונים, שמטרתם הייתה רכישת סוללות הגנה אוויריות, מחקר ופיתוח איתור מנהרות ותחומים נוספים, וכן מימון מלאי החימוש שהידלדל בעקבות המבצעים ברצועת עזה. במערכת הביטחון בישראל מקווים כי הסכם הסיוע שייחתם יהיה לעשר שנים, כמו בהסכם הנוכחי.