בית הדין הרבני הגדול, בראשות הרב הראשי לישראל דוד לאו, הפך בסוף השבוע שעבר בצעד יוצא דופן פסק דין של בית הדין הרבני בפתח תקווה, שלפיו אישה לא תקבל מבעלה את תשלום דמי כתובה. זאת, מאחר שהגישה תלונה במשטרה על אלימות מצדו, על אף שהתלונה נסגרה בשל חוסר ראיות. פסק הדין המקורי ניתן על ידי הרב בנימין אטיאס, רב העיר פתח תקווה, ששמו עלה באחרונה לכותרות כמי שסירב לרשום לנישואין פונים מהעדה האתיופית בעיר. בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול נדחו נימוקיו של אטיאס ונפסק כי הבעל ישלם לאישה את מלוא כתובתה בסך מאה אלף שקלים.
בפסק הדין המקורי כתב אטיאס כי "האישה התלוננה על בעלה במשטרה על מעשי אלימות נגדה וגם הוציאה נגדו צו הרחקה - לטענת האישה מסיבה מוצדקת, ולטענת הבעל בטענת שקר. כפי שצוין אף רשות מוסמכת לא קיבלה בפועל את תלונות האישה. יש להוסיף זאת לנימוק מדוע הבעל פטור מתשלום הכתובה לאישה".
לקריאה נוספת:
איומים ברצח, סחיטה והאזנות סתר: הרומן שמטלטל את הרחוב החרדי
"פרובוקציה חמורה": חרדים נגד החתונה היהודית בהר הבית
תיעוד: השוטרים עוצרים את האם החשודה בחטיפת בתה בת התשע
בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול ביקרו הדיינים, בראשות הרב לאו, את הדברים של הדיין אטיאס. הם כתבו כי "ההוכחה שהוכיחו מכך שהאישה הגישה תלונה נגד בעלה במשטרה... העובדה שהיא התלוננה נגדו במשטרה, והגישה תביעה בבית המשפט לצו הגנה ממנו, אינה עושה אותה מורדת (מושג הלכתי שמופעל בכדי לפטור בעל מתשלום כתובה, י"א), מאחר שלפי דבריה עשתה זאת מפני שחששה מפניו".
טענה מפתיעה נוספת שהעלה בית הדין הרבני בפתח תקווה נגד האישה, היא העובדה שמדובר באישה דתייה שבעלה חילוני ולכן לא ייתכן שהיא לא פעלה להפסיק את הקשר ביניהם, כפי שטען הבעל. "הבעל מתנהג באורח חיים חילוני ואינו שומר שבת, והאישה שומרת שבת ומתנהגת באורח חיים דתי; כיצד יאמין בית הדין במצב כזה שרצונה של האישה בשלום בית עם אדם שהוא גם אלים וגם אינו חולק עם האישה אפילו אורחות חיים? ומה המכנה המשותף לחיים אלו?".
הרב שייצג את האישה: "נמנע תקדים מסוכן"
על כך השיב בית הדין הרבני הגדול כי "מה שהוכיחו מכך שהיא דתייה ובעלה חילוני, שלא ייתכן שהיא תרצה לחיות עמו ומכאן שאין כנות בבקשתה לשלום בית. יש לפקפק בכך, ראינו מקרים רבים של זוגות כאלה שחיים ביחד בהבנה".
הרב אלעד זמיר, הטוען הרבני אשר ייצג את האישה בבית הדין בפתח תקווה ובערעור בפני בית הדין הרבני הגדול, אמר בתגובה כי "הפסק המקורי של בית הדין העירוני היה תמוה בעינינו ופתח פתח מסוכן, שלפיו נשים שסובלות מאלימות אך לא יצליחו להוכיחה במשטרה, יפסידו, למעשה, את כתובתן במקרה שיפנו להליך גירושין. אנו שמחים שבית הדין הגדול קיבל את עמדתנו ההלכתית בסעיפי הערעור העיקריים ומנע יצירתו של תקדים מסוכן כזה".