הייני בורנשטיין מקיבוץ להבות הבשן הלך לעולמו הלילה (שישי) והוא בן 95. בורשטיין היה פעיל מרכזי בהצלת יהודי אירופה, מראשי השומר-הצעיר ומפ"ם. מסע הלוויה יצא מחדר האוכל של הקיבוץ ביום ראשון, בשעה 16:30.
לאחר הקונגרס הציוני ב-1939 בז'נבה ועם פרוץ מלחמת העולם השניה עזבו כל שליחי ארץ ישראל את אירופה, ונותק הקשר בין הגולה ובין המרכז בארץ ישראל. הקשר היחיד עם התנועות החלוציות בארצות תחת הכיבוש הנאצי נשמר על ידי המרכז העולמי של החלוץ בז'נבה, וזאת הודות למעמדה הנייטרלי של שווייץ. ביוזמתו האישית, הייני בורנשטיין הקים את לשכת הקשר של השומר הצעיר בשווייץ, היה נציג התנועה בוועדת ההצלה של מרכז החלוץ ועסק בפעולות עזרה והצלה. בין השאר, לקח חלק במגעים להצגת יהדות סלובקיה והונגריה, הברחת הגבולות והצלת מאות חברים וילדים לשווייץ, וכן בארגון המסגרת התנועתית במחנות הפליטים ובבתי עליית הנוער.
משווייץ התארגן מפעל משלוח חבילות מזון לארצות הכיבוש הנאצי, לגטאות ולמחנות, סידור דרכונים דרום אמריקניים וניירות חסות שוויצריים, העברת כספים ומסירת ידיעות לארצות שונות. עם הקמת משלחת היישוב בקושטא בסוף 1942, נוצר שיתוף פעולה הדוק בין שני מרכזים בז'נבה ובקושטא. הקשר הזה היווה גם גשר חשוב, לעתים בלעדי, בין חברי התנועה בגולה הנצורה והמרכזים בארץ ישראל. על רקע האירועים ההיסטוריים בא לביטוי מימד נוסף מתולדות עמידתה של תנועת השומר הצעיר בתקופת השואה ובתהליך שיקומה אחרי המלחמה.
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו ליועמ"ש: בחן את הקריאה למנוע ביקור יהודים בהר הבית
שריד ב-2005: "ספר החוקים יסמיק מבושה כשחוק הנצחת גנדי יעבור"
הרב הראשי של ירושלים: "נשות הכותל חולות נפש; התגלמות השטן"
הייני בורנשטיין, שנולד בשנת 1920 בבזל, היה חניך השומר הצעיר וחבר ההנהגה הראשית של התנועה. בשנים 1939-1946 עסק בפעולות עזרה והצלה בשווייץ. הוא עלה ארצה ב-1947 והצטרף לקיבוץ להבות הבשן. הוא היה חבר במוסדות ההסתדרות הציונית העולמית, וכיהן, בין היתר, כשליח הקיבוץ הארצי לחו"ל, רכז הברית העולמית של מפ"ם, חבר ועידת מרצ ומזכיר קיבוץ במשך חמש קדנציות.
גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון וחבר קיבוצו של הייני, כתב: "הייני בורנשטיין הוא הסיבה לעלייתו ארצה של פטר, אבי. הוא תמיד חיפש את הטוב בכל אדם ובכל אירוע, ואני רואה אותו כאחד מהאילנות הגבוהים של הציונות, של התנועה הקיבוצית ושל קיבוץ להבות הבשן. הייני זכה לראות את התחדשות קיבוצו והגליל העליון, שכה אהב. אנחנו מתחייבים להמשיך את העשייה, להמשיך כמיטב יכולתנו לבנות ולפתח את הקיבוץ שלך ואת המדינה שלנו. נוח בשלום במקומך החדש , עם החיוך הגדול שהיה הסמל שלך. השארת שלוש בנות מדהימות, יהודית, רחלי ודורית שגם להן יש ילדים, נכדים, נינים שלך. נזכור אותך, איש יקר. אנחנו מחבקים את משפחתך".
