פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבחן הר הבית של נתניהו: האם השקט היחסי ישרוד את פסח?

      שב"כ עדכן את הממשלה כי הטרור בשטחים נמצא בדעיכה, אבל דוח חדש של ארגון שחזה מראש את ההתלקחות שהחלה בספטמבר האחרון, מתריע מפני התחדשות האלימות. הסיבה: מתיחות דתית סביב האתר הדתי הנפיץ בחג הקרוב. מה אפשר לעשות כדי למנוע זאת? דיווח לאולפן וואלה! NEWS

      מבחן הר הבית של נתניהו: האם השקט היחסי ישרוד את פסח?
      עריכה: ניר חן

      (בכיר שב"כ לשעבר ירון בלום באולפן וואלה! NEWS: "הסיבה לירידה בפיגועים – מעצרים ועבודת מודיעין")

      ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מרוצה מישיבת הממשלה שהתקיימה אתמול (ראשון) בירושלים. לפגישה השבועית של השרים הגיע הפעם גורם בכיר בשב"כ, והציג סקירה על מה שגורמי הביטחון מתארים כדעיכה הדרגתית של "אינתיפאדת הבודדים". אחרי חצי שנה של פיגועי דקירה, דריסה וירי, שגבו את חייהם של כ-30 ישראלים ושל כמה אזרחים זרים, נראה שהמצב מתחיל להירגע.

      בכיר בשב"כ אמר לשרי הממשלה כי במהלך מרץ הוצאו לפועל 20 פיגועים משמעותיים, זאת בהשוואה ל-78 באוקטובר האחרון, כאשר אירועי הדמים היו בתחילתם. במהלך אפריל, שהחל לפני 11 יום, נספרו עד כה שלושה פיגועים משמעותיים. הבכיר מנה כמה סיבות לדעיכה הזו: פעילות סיכול מוצלחת של צה"ל ושב"כ, הימנעות מפגיעה נרחבת באוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, שיתוף פעולה מוצלח עם מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, שממשיכים לסכל פיגועים נגד ישראל, וירידה בהסתה לפיגועים.

      אלה חדשות טובות, אבל נתניהו התייחס אליהן בזהירות הראויה, ואמר כי "המגמה הזו עוד יכולה להתהפך". לראש הממשלה יש סיבות טובות לדאוג בהקשר הזה. במערכת הביטחון מודאגים מחידוש ההסלמה לקראת חג הפסח, אשר יחול בעוד שבועיים. גם משום שחגים ומועדים דתיים בדרך כלל מלווים בדריכות ובמתיחות ביטחונית, אבל גם בגלל הפוטנציאל להתלקחות חדשה סביב המצב בהר הבית.

      עוד בנושא:
      סיכול הפיגוע שממחיש: ישראל זקוקה לתיאום הביטחוני עם הרשות
      אינתיפאדה דועכת: מספר הפיגועים בגדה הצטמק לרבע מאז אוקטובר
      ה"גל" מסרב להישבר: אינתיפאדת היחידים עדיין כאן - ותהיה קשה יותר

      כיפת הזהב, מתחם הר הבית, ירושלים. דצמבר 2015 (תצפית TPS , קובי ריכטר)
      לא נתפס כסוגיה מרכזית. כיפת הסלע שבהר הבית (צילום: קובי ריכטר, TPS)

      בהקשר הזה בדיוק פורסם בסוף השבוע דוח מקיף של מכון המחקר "קבוצת המשבר הבינלאומית" (Crisis Group) העוסק במצב בהר הבית. אפשר רק לקוות שמישהו בממשלת ישראל יקרא את הדוח הזה בעיון, ולו בגלל סיבה אחת: ביוני 2015, לפני עשרה חודשים, אותו מכון מחקר פרסם דוח שעסק גם הוא באותו נושא. מסמך זה, שהתפרסם שלושה חודשים לפני שהחלה "אינתיפאדת הבודדים", כלל אזהרה חמורה מכך שסביב חגי תשרי המצב בהר הבית צפוי להתלקח, וכתוצאה מכך עלול להיווצר גל אלימות שישטוף את המדינה כולה.

      אותו דוח זכה בזמנו לסיקור מצומצם בלבד בתקשורת הישראלית. ביוני ישראל עוד הייתה עסוקה בדברים אחרים לגמרי, והר הבית לא נתפס כסוגיה מרכזית. ואולם, כעבור שלושה חודשים בלבד התסריט שממנו הזהירו חוקרי "קבוצת המשבר הבינלאומית" התגשם. בירושלים החלו התנגשויות אלימות, ומתוכן צמחה אותה "אינתיפאדת בודדים" מסוכנת.

      ההסכמות בין ירדן לישראל - והשקט שהופר

      קצת היסטוריה: לפני כשנה וחצי, בסתיו 2014, החל גל פיגועים קטלני בירושלים, שניזון לדברי ראש הממשלה משקרים ועלילות שהפיצו הפלסטינים בנושא הר הבית. נתניהו האשים את הפלסטינים בהסתה שקרית, שלפיה ישראל מתכוונת לשנות את הססטוס קוו בהר ולחבל במסגד אל-אקצא. המסיתים הפלסטינים, מצדם, השתמשו בביקורים של חברי כנסת ופעילי ימין ישראלים בהר הבית כדי לשכנע את הציבור שלהם שאכן יש מזימה לפגוע במסגד. כל תצלום של גורם ישראלי משורות הימין עולה להר הפך מיד לחומר נפץ ברשתות החברתיות הפלסטיניות, באופן שהזין את אותו גל פיגועים רצחני.

      בשיאו של המשבר הודיעו הירדנים שהם מחזירים את השגריר שלהם מישראל במחאה, מה שיצר תחושה של משבר דיפלומטי מסוכן. מי שהתערב באותה נקודת זמן היה שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, שכינס פגישה משולשת עם המלך עבדאללה ונתניהו. במהלך אותה פגישה הגיעו נתניהו ועבדאללה לכמה הסכמות חשובות בנוגע למצב בהר הבית – ומיד לאחר מכן, האלימות בירושלים פחתה באופן דרמטי.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בעמאן עם עבדאללה מלך ירדן. 16 בינואר 2014 (לשכת העיתונות הממשלתית , קובי גדעון)
      ההסכמות בין השניים עבדו כשורה עד ספטמבר. נתניהו ועבדאללה (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

      מה היו אותן הסכמות בין נתניהו למלך עבדאללה? בראש ובראשונה, התחייב נתניהו ששרים וחברי כנסת ישראלים יפסיקו לעלות להר הבית. שנית, ישראל החלה לצמצם – גם אם לשכת ראש הממשלה הכחישה עובדה זו – את מספר היהודים שהורשו לעלות להתפלל בהר מדי יום. הירדנים, בתמורה, פעלו לשים קץ לשקרים ולשמועות על פגיעה במסגד מצד ישראל, ובנוסף הנחו את הווקף המוסלמי, שאחראי מטעמם על ההר, לא לאפשר לצעירים פלסטינים המעורבים בפעילות האלימה במקום להישאר ללון בתחומי ההר.

      ההסכמות בין נתניהו לעבדאללה עבדו בצורה טובה מאוד וזכו לשבחים מגורמים רבים בעולם. הן גם תרמו לשקט יחסי בירושלים בכלל ובאזור הר הבית בפרט. אלא שלקראת חגי תשרי של השנה שעברה, כלומר כעשרה חודשים לאחר השגת ההסכמות, החלה "התרופפות במשמעת". נקודת השיא הייתה עלייתו של שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי) לביקור מתוקשר ומצולם בהר הבית, שזכה לסיקור נרחב בצד הפלסטיני - בייחוד בטענה שאריאל התפלל על ההר בניגוד לסטטוס קוו. אריאל זכה לשיתוף פעולה נלהב מצד פרובוקטורים בצד הפלסטיני.

      השיא מהצד הפלסטיני הגיע בדמות קבוצה שניסתה להסתיר חומר נפץ בשטח ההר, מה שגרם למשטרת ירושלים לפרוץ למתחם. גם האירוע הזה תועד והפך לחומר בעירה ברשתות החברתיות.

      זירת הפיגוע בשער שכם, ירושלים. פברואר 2016 (תצפית TPS , הלל מאיר)
      נתניהו אסר על שרים וח"כים לעלות להר - אך זה היה מאוחר מדי. זירת פיגוע בשער שכם (צילום: הלל מאיר, TPS)

      התוצאה של כל זה הייתה התפרצות אלימה נוספת בירושלים, ערב החגים. אם כל זה לא הספיק, זמן קצר אחר כך הגיע נאומו של אבו מאזן בעצרת האו"ם, שבו אמר המנהיג הפלסטיני כי הישראלים "מטמאים את מסגד אל-אקצא". האלימות רק הלכה וגברה. כעבור שבוע, לאחר שכבר נרצחו חמישה ישראלים בפיגועים, הודיע נתניהו שהוא אוסר על שרים ועל חברי כנסת לעלות להר הבית – בהתאם להסכמות שהושגו בינו לבין המלך עבדאללה 11 חודשים קודם לכן בעמאן. אלא שבשלב הזה זה כבר היה מאוחר מדי. השד כבר יצא מהבקבוק, ונדרשה חצי שנה קשה ומדממת כדי להחזיר אותו פנימה.

      אם נתניהו ייכנע ללחץ הימין - המצב עלול להידרדר שוב

      ובחזרה לדוח של "קבוצת המשבר הבינלאומית" שהתפרסם טרם פריצת האינתיפאדה, ביוני 2015. באותו דוח זכה ראש הממשלה נתניהו למחמאות על ההסכמות שהשיג עם המלך עבדאללה, ועל כך שישראל ממשיכה לכבד אותן, אבל הייתה גם אזהרה ברורה: אם תחול התרופפות כלשהי, ופוליטיקאים מהימין הישראלי יחזרו לעשות סיבובי ניצחון מתריסים בהר הבית, המצב יצא משליטה באופן מידי. זה אכן מה שקרה - הביקור של אורי אריאל בהר הבית התרחש ב-13 בספטמבר, המהומות והאלימות החלו כבר באותו היום - והשאר היסטוריה.

      הדוח הנוסף של אותו מכון מחקר, שהתפרסם בסוף השבוע האחרון, הזהיר מפני תסריט דומה שעלול לחזור על עצמו סביב חג הפסח. הדוח קבע כי בחצי השנה האחרונה חזרו ישראל וירדן לפעול בתיאום ביניהן להרגעת המצב בהר הבית. נתניהו כיבד את הבטחתו ששום פוליטיקאי ישראלי לא יעלה להר, וגם מספר המבקרים הכללי מקרב הציבור היהודי צומצם. במקביל, חלה ירידה בהסתה הפלסטינית, כך לפחות אומרים בשב"כ, דבר שלא היה מתאפשר אם אורי אריאל וחבריו היו ממשיכים לבקר בהר באופן חופשי.

      השאלה הגדולה כעת היא אם ההבנות הישראליות-ירדניות ישרדו את חג הפסח. נתניהו ימצא את עצמו נתון ללחץ פוליטי של גורמים בימין לשחרר את הרסן, להקל את ההנחיות טיפין טיפין. אי אפשר לדעת מה יקרה, אבל הניסיון של סתיו 2014 ושל סתיו 2015 אינו מבשר טובות.

      אורי אריאל בפאנל פוליטי בבר אילן, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
      ייתכן שנתניהו יהיה נתון ללחץ מימין לאפשר ביקורים בהר. אריאל (צילום: ניב אהרונסון)

      בהקשר הזה, הדוח שפורסם בסוף השבוע מכיל כמה המלצות מעשיות שיכולות להקל את המצב. ראשית, הוא מציע להקל את הגישה להר למתפללים מוסלמים ולהימנע מהגבלות קשיחות ומספריות גם כלפי יהודים. במקום לקבוע מכסות, ההמלצה היא שמשטרת ישראל והווקף יסמנו יחדיו רשימה של מבקרים "בעייתיים", שאותם עדיף להרחיק מההר, ובמקביל יקלו את הגישה לרוב הגדול של המבקרים מקרב כל הדתות. נוסף על כך, הדוח ממליץ לעודד דיאלוג בין אנשי דת בכירים, יהודים ומוסלמים, בנושא הר הבית, בניסיון להגיע להסכמות ולהבנות, דבר שהמנהיגות הפוליטית בשני הצדדים אינה יכולה אפילו להתחיל לדמיין לעסוק בו.

      לבסוף, הדוח מציין נתון מעניין: ב-2010 ביקרו באזור הר הבית כ-400 אלף תיירים, לעומת 192 אלף תיירים בלבד ב-2015. הסיבה העיקרית לכך היא המתיחות הביטחונית בירושלים בכלל ובעיר העתיקה בפרט. הימנעות מהסלמה נוספת בהר הבית, באמצעות התעקשות על ההבנות עם ירדן, עשויה להעלות מחדש את מספר התיירים המבקרים בהר, באופן שיהפוך את מספר המבקרים ה"פוליטיים" מהצד היהודי לבולטת הרבה פחות.